על פי תורתו של אקהרט טול, כפי שהיא מוצגת בפרק השלישי – לחדור לעומקו של הרגע הזה" הוא מתמקד ברעיון שהרגע הזה הוא כל מה שיש. זוהי הנקודה היחידה שקיימת אי פעם והחיים עצמם מתרחשים תמיד עכשיו. כשאנחנו חווים רגע קשה באופן אובייקטיבי, כמו מצב מלחמה, התורה מכוונת אותנו להבין את ההבחנה בין "כאב" לבין "סבל".
הנה עיקרי הדברים מתוך ספרו כוחו של הרגע הזה, שמתייחס למצב שבו הרגע הנוכחי קשה מנשוא:
הבחנה בין כאב לסבל:
◦ רוב הכאב האנושי הוא מיותר. הוא נוצר על ידי האגו, כל עוד המוח הבלתי מודע מנהל את חיינו.
◦ הכאב שאנחנו יוצרים בהווה הוא תמיד צורה כלשהי של חוסר קבלה, צורה כלשהי של התנגדות בלתי מודעת למה שקיים. ברמה הרגשית, זו שליליות.
◦ עוצמת הכאב תלויה ברמת ההתנגדות לרגע ההווה, ורמת ההתנגדות תלויה במידת ההזדהות שלנו עם המוח.
◦ המוח מנסה תמיד להתכחש לרגע ההווה ולברוח ממנו. הוא רואה בהווה "חסר הזמן משהו מאיים", משום שאינו יכול לתפקד ולהישאר בשליטה ללא הזמן.
◦ פחד הוא תמיד מפני משהו שעלול לקרות, לא מפני משהו שקורה עכשיו. הוא נוצר מ"יותר מדי עתיד, ולא מספיק נוכחות".
◦ הבעיה אינה המצב הקשה עצמו, אלא ההזדהות שלנו עם המוח היוצר סבל סביב המצב. ככל שאנו מסוגלים לקבל יותר את הרגע הנוכחי ולכבדו, כך אנו משוחררים יותר מכאב ומסבל – משוחררים מהמוח האנוכי.
הפתרון: כניעה וקבלה מלאה:
◦ הכניעה היא "קבלה פנימית של מה שיש, ללא הסתייגויות". היא מתייחסת לחיים שלכם ברגע הזה, ולא לתנאי החיים או נסיבות החיים.
◦ כניעה אינה חולשה או ויתור פסיבי, אלא "חוזק עצום". היא "התבונה הפשוטה אבל העמוקה של התמזגות עם זרם החיים, במקום התנגדות לו".
◦ במצב של כניעה, גם אם אתם נמצאים במצב קשה מאוד (לדוגמה, בכלא), יש לכם שתי ברירות בלבד: "התנגדות או כניעה; שעבוד או חופש פנימי מתנאים חיצוניים; סבל או שלווה פנימית".
◦ אם אינכם יכולים לשנות את המצב החיצוני, עליכם לקבל את מה שבפנים. "אל תתנגדו לכאב. אפשרו לו להיות. היכנעו לצער, לייאוש, לפחד, לבדידות או לכל צורה של סבל שאתם חווים. התבוננו בו בלי לתייג אותו. אמצו אותו אל חיקכם".
◦ תשומת לב מלאה היא קבלה מלאה, והיא עצמה כניעה. על ידי הענקת מלוא תשומת הלב שלכם, אתם משתמשים בכוחו של הרגע הזה, שהוא כוח הנוכחות שלכם. כיסי התנגדות חבויים אינם יכולים לשרוד במצב הזה.
פעולה מתוך נוכחות:
◦ כניעה אינה אומרת לא לנקוט פעולה. להיפך, היא מאפשרת פעולה חיובית, יעילה וברורה הרבה יותר.
◦ אם המצב דורש פעולה, היא צריכה לנבוע מתוך נוכחות מודעת ולא מתוך תגובה או התניות המוח.
◦ אם אין דבר שביכולתכם לעשות כדי לשנות את המצב, הדרך היעילה ביותר היא פשוט להישאר ממוקדים ברגע הזה. זהו מצב של "אי-עשייה" אמיתית, המעיד על חוסר התנגדות פנימית וערנות.
שינוי פנימי וגאולה:
◦ המצב הקשה של הרגע הזה יכול לשמש "אמצעי להארה". הפיכת סבל למודעות.
◦ זהו "מסע אל תוך המוות" (של האגו). ברגע שאנחנו "מתים את המוות הזה" (כלומר, מוותרים על ההזדהות עם המוח והאגו), אנו מבינים שאין מוות – ואין ממה לפחד.
◦ "דרך הצלב" מתארת מצב של סבל עמוק שכופה על האדם להיכנע, לפגוש את המוות (של האגו) ולהפוך לכלום, ובכך לגלות את האמת הפנימית. זו הייתה עד לא מזמן הדרך היחידה.
◦ הפחד והכאב הופכים ל"בהירות ולשלווה פנימית הנובעות ממקום עמוק מאוד – מהבלתי גשמי בעצמו". זוהי "שלוות אלוהים הנשגבת מכל שכל".
◦ ברגע שאתם מכירים בכך שהסבל נובע מההתנגדות, ומוותרים עליה, המצב משתנה באופן פנימי.
כאשר הרגע הנוכחי קשה מנשוא, אקהרט טול אינו מציע להתעלם מהכאב, אלא לחדול מהתנגדות פנימית אליו, ובכך למנוע מהכאב להפוך לסבל. באמצעות קבלה מלאה של הרגע הזה – על כל קשייו – ומיקוד התודעה ב"עכשיו", משתחררים מהמוח האנוכי היוצר את הסבל, ומתחברים למקור עמוק של שלווה וכוח פנימי. זהו המפתח לגאולה, גם ובמיוחד, במצבי משבר קיומיים.
דמיינו את זה כך: כאשר אתם טובעים בים סוער, המוח שלנו צורח בפחד, נזכר בסירות קודמות שהתהפכו, ומצייר תרחישים עתידיים של טביעה. זו ה"התנגדות" – היא מושכת אותנו עמוק יותר למטה. התורה של טול אומרת: אל תילחמו בים. במקום זאת, היכנעו לתחושה של ההווה: לחוש את המים סביבכם, את הגוף שלכם במים, את נשימתכם. עצם הכניעה הזו, ההכרה המלאה ברגע הנוכחי – גם אם הוא מפחיד – היא כמו לגלות שאתם יכולים לצוף, שמתחת לזעם הגלים ישנו רוגע עמוק, ובתוככם יש כוח בלתי נדלה שלא נפגע מהסערה החיצונית. זה לא שהים הפסיק להיות סוער, אלא שאתם כבר לא נלחמים בו.
תצוגה מהירה
תצוגה מהירה
תצוגה מהירה
תצוגה מהירה
