הפודקאסט השבוע עוסק בספר מאת טיל סוואן "האנטומיה של הבדידות", המחברת מזהה את שלושת עמודי התווך של הבדידות: פירוד, בושה ופחד בספר סוואן חולקת איתנו את הטכניקה המהפכנית שלה; תהליך החיבור, סוג של מסע אינטואיטיבי במטרה להגיע למקום של אהבה וקבלה ללא תנאי.

פיצול אישיות בעקבות חוויות טראומטיות בילדות הידועה גם כהפרעת זהות דיסוציאטיבית (DID) או הפרעה רב אישיותית (MPD), מוגדרת כמצב קליני מורכב הדורש התערבות מקצועית. הפרעה זו, קשורה באופן מובהק לחוויות טראומטיות בילדות, במיוחד להתעללות.

MPD כתוצאה מהתעללות בילדות 

התפתחות MPD מקושרת באופן ישיר לטראומה קיצונית בילדות, במיוחד למצבים שבהם הילד מוצף ולא יכול לברוח או להתנגד. במצבים אלו, כמו במקרה של גילוי עריות או התעללות פיזית, הילד יוצר "אלטר-עצמי" (אישיות חלופית) כדי להכיל את החוויה הטראומטית ולהגן על העצמי המרכזי. דוגמה לכך היא המקרה של ג'וש, מטופל שחווה התעללות פיזית וככל הנראה גם מינית בילדותו, ופיתח אישיויות שונות כתוצאה מכך. האישיויות הללו מאפשרות לילד להתרחק מהכאב הבלתי נסבל של המציאות, כשכל אישיות עשויה להחזיק בחלק מהזיכרונות והרגשות הטראומטיים. תהליך זה של פיצול אינו תמיד גלוי ("אוברט") ויכול להתבטא גם באופן "סמוי" ("קוברט").
 

תסמינים של MPD

 התסמינים של MPD כוללים מגוון רחב של ביטויים, המעידים על חוסר אינטגרציה עמוק באישיות:
• קיום אישיויות נפרדות ("אלטרים"): המאפיין הבולט ביותר הוא קיום של מספר אישיויות בעלות דפוסי התנהגות, רגש, תחושה וידע שונים באופן מהותי. אישיויות אלו יכולות לקחת שליטה על הגוף והתודעה ולהופיע כפרטים נפרדים. לפעמים הן מודעות זו לקיומה של זו, ולפעמים לא.
• אמנזיה ודיסוציאציה: מטופלים סובלים לרוב מאמנזיה משמעותית, חוסר זיכרון לגבי אירועים או תקופות זמן כשהאלטרים השתלטו. כמו כן, הם עשויים לחוות מצבי פוגה (אמנזיה עם נדידה), דה-פרסונליזציה (תחושת ניתוק מהגוף) ודה-ריאליזציה (תחושת חוסר מציאותיות של הסביבה).
• מגוון רחב של תסמינים רגשיים והתנהגותיים:
    ◦ תסמיני חרדה (פסיכופיזיולוגיים, פוביים, התקפי פאניקה).
    ◦ תסמינים אובססיביים-כפייתיים.
    ◦ תסמינים דיכאוניים ותנודות קיצוניות במצב הרוח.
    ◦ קשיי שינה.
    ◦ פגיעה עצמית וניסיונות אובדניים.
    ◦ התקפי זעם (rage disorders).
    ◦ תסמינים סומטיים (פיזיים ללא הסבר רפואי) וקשיים בתפקוד מיני.
    ◦ תסמינים דמויי סכיזופרניה (כמו הזיות קוליות).
    ◦ תסמיני הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) והפרעת אישיות גבולית (BPD).
• קול פנימי מבקר או רודף: חלק מהאישיויות יכולות להתבטא כ"אלטר רודף" או "שונא פנימי", המענה ומבקר את האדם.
 

טיפולים וסיוע מקצועי 

הטיפול ב-MPD הוא קליני ודורש סיוע מקצועי משמעותי. המטרה המרכזית של הטיפול היא אינטגרציה של האישיויות המפוצלות לכדי עצמי מאוחד יותר:
• פסיכותרפיה: הטיפול המרכזי הוא פסיכותרפיה ארוכת טווח, שמטרתה לעזור למטופל להתמודד עם הטראומות, לשלב את חלקי הנפש השונים, ולפתח יכולת תפקוד בריאה יותר. התהליך כולל לעיתים קרובות חשיפה הדרגתית לזיכרונות טראומטיים שהיו מודחקים.
• היפנוזה: יכולה להיות מיושמת כחלק מהטיפול, על מנת לגשר על פערי זיכרון ולסייע בתקשורת בין האישיויות.
• טיפול תרופתי (פארמקותרפיה): משמש לרוב להקלה על תסמינים נלווים כמו דיכאון, חרדה או תנודות במצב הרוח, אך אינו מטפל בפיצול עצמו.
• תמיכה וחינוך: המטופל זקוק לתמיכה רבה מצד המטפל, שכן התהליך יכול להיות כואב ומאתגר. המטפל צריך להיות מודע למורכבות ההפרעה ולקשיים בזיהויה ובטיפול בה.
הטיפול ב-MPD הוא תהליך ארוך ומורכב, המצריך מומחיות וסבלנות מצד המטפל, אך האינטגרציה היא מטרת הטיפול האולטימטיבית המסייעת למטופלים להשיג איכות חיים טובה יותר.
 
מתוך

כתיבת תגובה