מהי פסיכותרפיה רוחנית-הוליסטית?

לא פעם מגיעים אליי לקליניקה מטופלים שעברו מסע תלאות מפרך בין מטפלים. ברוב המקרים הם התחילו את דרכם אצל פסיכולוג, פסיכיאטר או עובדת סוציאלית שהתייחסו בספקנות או בביקורתיות כלפי אמונותיהם הרוחניות. המטופלים הרגישו שאמונתם הרוחנית היא חלק לגיטימי ממה שהם, אבל בפועל הרגישו שהפסיכולוג מתייחס אל אמונתם כחלק מהבעיה שלהם. וכך הם יצאו למסע חיפוש אחר מטפל שיקבל אותם כפי שהם, על אמונותיהם הרוחניות, ולא ישפוט אותם. מצב עניינים זה משקף את מצב היחסים הרעוע השורר עדיין בין הפסיכולוגיה והרוחניות. מה שמצער במצב הוא, שלאורך רוב רובה של ההיסטוריה האנושית הריפוי הנפשי דווקא הלך יד ביד עם פרקטיקות רוחניות. מדוע, אם כך, מתייחס הממסד הפסיכולוגי בביקורתיות ואף בסלידה כלפי כל מה שהוא רוחני? כפי שמלמדת אותנו הפסיכולוגיה עצמה, התשובה טמונה, כנראה, בהורים!

במקרה זה, באבי הפסיכולוגיה המודרנית, הלוא הוא זיגמונד פרויד (Freud    1939-1856  ) היה רופא ואיש מדע. הוא ניסה להציג לעולם האקדמי נושא מחקר חדש ומעורר מחלוקת, במידה רבה בשל העובדה שעסק במיניות, נושא טעון במיוחד בימים ההם. לכן בניסיונו "למכור" את שיטתו החדשה, הפסיכואנליזה, לאנשי המדע הביקורתיים של אותה תקופה, הרגיש פרויד שיהיה לו קל יותר לעשות זאת אם יתנער מכל קשר לרוחניות. גם ממשיכי דרכו, שרצו להמשיך ולקדם את הפסיכולוגיה כתחום מחקר אקדמי לגיטימי, המשיכו למרבה הצער באותה גישה.

נראה שפרויד הגיב בעצבנות רבה כלפי ניסיונות לקשור בין פסיכולוגיה ורוחניות. לא כיוון שהקשר ביניהם היה מאולץ, אלא דווקא ] 8] כיוון שהוא היה טבעי. הפסיכולוגיה והרוחניות כמוהן כשתי אחיות. בניסיונה של האחת להפוך מקובלת חברתית, היא נטשה את האחרת ואף התכחשה לה. בדיוק בשל הקשר ההדוק הקיים בין שני התחומים, עשתה הפסיכולוגיה מאמץ גדול להתנער מכל קונוטציה רוחנית שתערער את מעמדה כמדע. התוצאה המצערת של מהלך עניינים זה, מביא לכך שכשאדם רוחני מגיע כיום לפסיכולוג הוא מרגיש צורך להצדיק את אמונותיו. לולא כן, עלול הפסיכולוג לזהות את אמונותיו כפתולוגיה הדורשת טיפול. מסיבה זו, הופכות לעיתים האמונות הרוחניות של המטופל, שלא מבחירתו, לנושא המרכזי של הטיפול. אך לא כל התיאורטיקנים בתחום הפסיכולוגיה התכחשו לרוחניות. קארל גוסטב יונג (Jung) בן תקופתו ועמיתו של פרויד, הכיר בקיומה של הנשמה. הגישה שהגה, המכונה "פסיכולוגיית המעמקים", הביאה אומנם להדרתו מהחברה הפסיכואנליטית בת זמנו, אך זיכתה אותו בתואר "אבי הפסיכולוגיה הרוחנית". ממשיכי דרכו ייסדו את הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 ,ובכך סללו את הדרך לשילובה מחדש של הרוחניות בפסיכולוגיה. שתי האחיות שבו ומצאו זו את זו.