פתח דבר

הסופים הם הזרם המיסטי של האסלאם, הדוגל באהבה, קבלת האחר, וסבלנות כדרך חיים. הם מאורגנים במסדרים שנקראים על שם המייסד, כשכל מסדר יש לו תרגולת ייחודית משל עצמו, הכוללת לרוב מוזיקה, ריקוד, תפילה, מדיטציה וטקסים הנקראים "זיכר", הנעשים במגוון צורות. מבחינה גיאוגרפית הסופים מאורגנים במרכזים שנקראים )בבלקן*( "טקות", שהם מעין מנזרים שבהם יש בדרך-כלל מעון דרווישים, מטבח לעניים, בית כינוסים, חדרי לימוד והתבודדות, ספרייה, אכסניה, מעיין קדוש, עץ, סלע, ועוד.

האימפריה העותומאנית שלטה על הבלקן במשך קרוב ל 500- שנה. בתקופה זו הייתה הרמוניה יהודית מוסלמית ויצירה תרבותית מפוארת, בעיקר של המסדרים הסוּפיים: מוזיקה, ריקוד, שירה, סיפורת, תורת מוסר, פילוסופיה, השכלה, אמנות ואדריכלות ביטאו בצורה היפה ביותר את מצבו אל האדם כמתגעגע לחזור אל האל. המרקם החברתי הדגיש את אהבת האדם וחשיבותו. האסלאם של המסדרים הסוּפיים המשיך את מסורת המסתורין של ימי קדם והמיסטיקה הנוצרית של הבלקן.

הזדמן לי להיחשף למסדרים הסוּפיים באלבניה, קוסובו ובוסניה, לבקר במקומותיהם ולהשתתף בטקסיהם. גיליתי עולם מופלא, עשיר ומרתק, שיש לו גם הקשר יהודי. זאת, ביחד עם הרקע שיש לי בהיכרות עם העולם הסוּפי ממקומות אחרים בעולם, אִפשרו לכתוב את ההקדמות למסלול סוּפים בבלקן, ואת המסלול עצמו. זהו עיקר ייחודו וחשיבותו של ספר זה, ולכן ראוי לקרוא לו "סוּפים בבלקן".