פתח דבר

 נושאי השיחה ברבות מארוחות יום שישי היו, עד לפני כמה שנים פוליטיקה, ספורט, טלוויזיה (כשהיה רק ערוץ אחד), היום הנושא הפופולארי ביותר ברבים מן הבתים הוא טיולים בעולם. היכן היו המשתתפים בארוחה בפעם האחרונה, לאן הם מתכוננים לנסוע בפעם הבאה, מה שמעו על מקום כזה וכזה, מה כדאי לעשות בארץ זו וזו, מה הפסטיבל האחרון, וכו.

כולנו מטיילים כל הזמן ויעדים שעד לא מזמן היו בגדר חלום רחוק, כגון אתיופיה או מונגוליה, היום הם בהישג היד, ולא רק של מוצ׳ילרים, אלא גם פנסיונרים. אלא שמרוב עצים, וחיפוש החדש והמלהיב כל הזמן, לעיתים לא רואים את היער, מצלמים את היער מאין ספור זויות אבל לאחר הפוסט הנלהב הראשוני בפייסבוק שוכחים את התמונות ועוברים לדבר הבא. ונשאלת השאלה איך אפשר להפוך את הטיול למקומות אחרים למשמעותי? למרכיב בבניין תפישת עולם, הבנה, תרבות?

המשימה נהיית יותר ויותר קשה עם השנים מכיוון שהעולם נהיה כפר גלובלי גדול אחד, ובכל מקום שהולכים פוגשים את אותם מאכלים, אותם תנאי מגורים, ואותה מנטליות, כולם רואים את אותם תכניות בטלוויזיה, ולא משנה אם זה כוכב נולד בבולגרית או בעברית, כולם מתמודדים עם הטכנולוגיה, ומבלים את זמנם במחשבים ובפלאפונים, ונדמה שכולם במירוץ אחר כסף, מכונית חדשה, להיראות טוב, ולהגשים את עצמך, ולא שזה רע, אלא שהתרבויות נעלמות בדרך וההבדלים בין בני אדם מטשטשים.

לפני שנים רבות פגשתי אדם שאמר לי שהבעיה בעולם שלנו היא לא רק היעלמות החיות והצמחים, אלא שגם תרבויות אנושיות הופכות לזנים נכחדים, וחבל על העושר של ניסיון וחוויה אנושית שהולכים לאיבוד, זה נתן לי השראה לקרוא לחברת הטיולים שהקמתי ¢תרבויות עולמי¢, ברחבי העולם ישנם עדיין הרבה מקומות שבהם המסורות המקומיות נשמרו, שקצב החיים בהם שונה מזה של המאה ה 21. זאת ועוד, בביקור באתרים עתיקים ניתן להתחבר לאיכוליות של תרבויות עברו, להרגיש את העולם דרכם, להתחבר למהותם.

במילים אחרות טיול לארצות אחרות (וגם בארץ שלנו( יכול להיות חוויה תרבותית ומהותית שמוסיפה לתפישת עולמנו, מכיוון שבני אדם בכל מקום הם דומים ומתמודדים עם אותם בעיות: ארעיות החיים, שמחה ועצב, אהבה וחיפוש, אם אדם בא פתוח, מכיר את הרקע, ויודע מה לחפש, להיכן להגיע, ובמה להתרכז, התרבות שאותה הוא מבקר מגלה עצמה לפניו, והוא מועשר בחוויה אנושית נוספת ושונה מעט מזו שהוא מכיר.