דון מיגל רואיס ודון חוסה רואיס עם ג'נט מיילס

האם אי פעם שאלתם את עצמכם האם משהו ששמעתם היה באמת נכון? האם אי פעם תהיתם האם מישהו משקר לכם, או גרוע מכך, האם אי פעם תהיתם, "האם אני משקר לעצמי?" האם אתם מאמינים לקולות האלה בראשכם אשר משמיעים את דעותיהם? האם אתם נוטים להאמין לדעות של אנשים אחרים? אם עניתם בחיוב על אחת מהשאלות האלה, תבינו כי כאשר אתם ספקנים, זה דבר טוב.

נכון לעכשיו, אתם מעבירים מסר לעצמכם ולסובבים אתכם. אתם תמיד מעבירים מסרים ותמיד מקבלים מסרים ממוח אחד למוח אחר. אולם המסרים החשובים ביותר הם אלה שאתם מוסרים לעצמכם. מהם המסרים האלה? מילה היא כוח שאינכם יכולים לראות, אך אתם יכולים לראות את המימוש של אותו כוח, את הביטוי של אותה מילה, שהם החיים שלכם. הדרך למדוד את טוהר המילה שלכם היא לשאול את עצמכם: האם אני מאושר או האם אני סובל? אם אתם סובלים, זה מפני שאתם מספרים לעצמכם סיפור שאינו נכון, אך אתם מאמינים לו. כשאתם מסתכלים על עצמכם במראה, האם אתם אוהבים את מה שאתם רואים, או האם אתם שופטים את גופכם ומשתמשים במילים כדי לספר לעצמכם שקרים?

אם אתם מאמינים שאינכם מושכים מספיק, אתם מאמינים בשקר, ואתם משתמשים במילים נגד עצמכם, נגד האמת.

האם זה נכון באמת שאתם כבדים מדי או רזים מדי? האם זה נכון באמת שאינכם יפים? אם אתם אומרים לעצמכם, "אני שמן. אני מכוער. אני זקן. אני לא מספיק טוב. אני לא אעשה את זה," אז היו ספקנים. אל תאמינו לעצמכם, כי אף אחד מהמסרים הללו אינו נובע מהאמת, מהחיים. המסרים האלה מעוותים; הם אינם אלא שקרים. האמת היא, שאין אנשים מכוערים. אין ספר חוקים אוניברסלי שבו תגלו ולו אחת מאמירות השפיטה האלה כנכונה. כל שפיטה היא רק הבעת דעה – זו רק נקודת מבט – ונקודת מבט זו לא היתה קיימת בעת לידתכם.

כל מה שאתם חושבים אודות עצמכם, כל מה שאתם מאמינים אודות עצמכם, קיים רק מפני שלמדתם אותו. למדתם את דעותיהם של אימא, אבא, אחים ואחיות, ושל החברה. הם העבירו אליכם את הדימויים כיצד אמור גופכם להיראות; הם ביטאו דעות אודות מי שאתם, מי שאתם לא, ואיך אתם צריכים להיות. הם העבירו מסר, ואתם הסכמתם עם המסר הזה. ועכשיו אתם חושבים דברים רבים כל כך אודות מי שאתם. האם הדברים האלה נכונים?

מהי אמת ומהו שקר? בני אדם מאמינים לשקרים רבים כל כך בשל חוסר מודעות. אנחנו מתעלמים מהאמת, או פשוט לא רואים אותה. כאשר אנחנו רוכשים השכלה, אנחנו צוברים ידע רב, וכל הידע הזה הוא כמו מסך ערפל שאינו מאפשר לנו לקלוט את האמת, את המציאות. אנחנו רואים רק את מה שאנחנו רוצים לראות; אנחנו שומעים רק את מה שאנחנו רוצים לשמוע. מערכת האמונות שלנו היא כמו מראה המשקפת לנו את מה שאנחנו מאמינים בו.

בהתפתחות שלנו, כשאנחנו גדלים במהלך חיינו, מבנה האמונות נעשה מסובך מאוד, ואנחנו מסבכים אותו אף יותר בשל ההנחה שלנו שהדבר שאנו מאמינים בו הוא אמת לאמיתה. איננו עוצרים לחשוב שהאמונות שלנו הן רק אמת יחסית, שתמיד תתעוות על ידי כל הידע המאוחסן בזיכרון שלנו. כילדים, אנחנו תמימים; אנחנו מאמינים כמעט לכל מה שאנחנו לומדים, אלא שלא כל מה שאנחנו לומדים הוא אמת. אנחנו שמים את מבטחנו בשקרים, אנחנו מעניקים להם כוח, ועד מהרה השקרים הללו שולטים בחיינו.

דמיינו לעצמכם כיצד אתם הופכים להיות למי שהייתם כילדים קטנים מאוד, לפני שהבנתם את משמעותה של מילה כלשהי, לפני שדעות השתלטו על חשיבתכם. האני האמיתי שלכם אוהב, שמח וחופשי. האני האמיתי שלכם הוא כמו פרח, כמו הרוח, כמו האוקיינוס, כמו השמש. דבר אינו זקוק להצדקה, אין דבר להאמין בו. משימתכם היחידה היא ליהנות מהחיים. אתם כאן רק כדי להיות, ללא סיבה מסוימת. משום כך הדבר היחיד שאתם צריכים להיות זה עצמכם האמיתי. היו אושר. היו אהבה. היו מי שאתם. זאת תבונה. זאת הקבלה המוחלטת של עצמכם בדיוק כפי שאתם, והקבלה המוחלטת של כל האחרים בדיוק כפי שהם. הגמול לכך הוא האושר הנצחי שלכם.

אולם תחילה עליכם לשכוח הרבה ממה שלמדתם, ולשם כך יש ברשותכם כלי אחד. הכלי הזה הוא הספק. ספקנות היא חלק חשוב בגילוי מחדש של מי שאתם באמת, כי היא משתמשת בכוחו של הספק כדי לשבור את כל הכישופים שמשפיעים עליכם. בכל פעם שאתם שומעים מסר מעצמכם, או ממישהו אחר, פשוט תשאלו: האם זה באמת נכון? באמצעות כוחו של הספק אתם קוראים תיגר על כל מסר שאתם שולחים או מקבלים. אתם קוראים תיגר על כל אמונה ששולטת בחייכם. אחר כך אתם קוראים תיגר על כל האמונות ששולטות בחברה, עד שתבטלו את הכישוף שקיים על כל השקרים והאמונות התפלות ששולטים בעולמכם.

לאחר שאתם מגלים מחדש את כל הכוח שהשקעתם בשקרים, אתם יכולים לראות מה אמיתי; אתם יכולים להרגיש מה אמיתי. למרות שהשקרים עדיין קיימים, כבר אינכם מאמינים בהם. אינכם מאמינים עוד בכל דבר, אבל אתם יכולים לראות, ומה שאתם רואים היא האמת. האמת לא צריכה שתאמינו בה. האמת היא פשוט אמת, והיא שורדת – תאמינו בה או לא. שקרים צריכים שתאמינו בהם. אם אינכם מאמינים בשקרים, הם לא ישרדו את הספקנות שלכם, והם פשוט נעלמים. לפני מאות שנים אנשים האמינו שכדור הארץ שטוח. חלקם אמרו שפילים תומכים באדמה, וזה גרם להם להרגיש בטוחים. האמונה שכדור הארץ שטוח נחשבה לאמת וכמעט כולם הסכים לה, אבל האם זה הפך אותה לאמת? זו היתה אמונה תפלה ותו לא, ואני יכול להבטיח לכם שאנו חיים עדיין בעולם של אמונות תפלות. השאלה היא, האם אנו מודעים לכך?

לכל אשר נפנה, נשמע מאנשים אחרים דעות שונות וסיפורים שונים. תגלו מספרי סיפורים נהדרים אשר רוצים לספר לכם מה עליכם לעשות עם חייכם: "עליכם לעשות כך, עליכם לעשות משהו." אל תאמינו להם. היו ספקנים, תלמדו להקשיב ואז לעשות את הבחירות שלכם. קבלו אחריות על כל בחירה שאתם עושים בחייכם. אלה הם החיים שלכם; אלה אינם החיים של מישהו אחר, ותגלו שאין זה מעניינו של איש מה אתם עושים בחייכם.

במשך מאות שנים היו נביאים שחזו אסונות גדולים בעולם. לפני זמן לא רב היו אנשים שחזו שבשנת 2000 כל המחשבים יקרסו, והחברה, כמו שאנו מכירים אותה, תיעלם. היום הזה הגיע, ומה קרה? דבר לא קרה. לפני אלפי שנים, כמו היום, היו נביאים שחיכו לסוף העולם. באותה עת, מאסטר גדול אמר, "יהיו נביאי שקר רבים שיטענו שהם מדברים את דברי האלוהים. אל תאמינו להם." אתם רואים, ספקנות איננה דבר חדש. הספק לוקח אתכם אל מעבר למילים ומסייע לכם להבחין בין אמת לשקר. וזה דבר טוב.

מתוך ניוזלטר של דון מיגל רואיס