”בלב ATTUNE מצוי שינוי תפיסתי: מעבר מהבנת טראומה כפתולוגיה אישית להבנתה כשדה קולקטיבי. גישתו של הובל אינה מחליפה עבודה טיפולית אישית, אלא משלימה אותה, באמצעות התייחסות לממדים היחסיים והמערכתיים של טראומה—כאלה שאינם ניתנים לפתרון באמצעות טיפול אחד לאחד בלבד.”
גישה קולקטיבית לריפוי טראומה קולקטיבית
בשנתיים שהתאפיינו במשבר מתמשך ובאי-ודאות עמוקה, פרויקט ATTUNE התגבש כמסגרת לריפוי קולקטיבי—כזו שאינה נשענת על פתרונות מהירים, אלא על נוכחות, יכולת יחסית ולמידה ארוכת טווח. בהובלת תומס הובל ((Thomas Hübl, מההוגים והעוסקים הבולטים בתחום הטראומה הקולקטיבית, מביא ATTUNE לארכיטקטורה מבוססת טראומה אל תוך החברה הישראלית—כזו שמכירה בכך שחלק ניכר מהאתגרים של ימינו אינם ניתנים לפתרון ברמה האישית בלבד.
במשך למעלה משני עשורים חקר הובל כיצד טראומה היסטורית, בין־דורית ומערכתית מעצבת חברות מתחת לפני השטח—לעיתים ככוח בלתי נראה המשפיע על התנהגות, תפיסה, מנהיגות וקבלת החלטות. עבודתו נשענת על תובנה פשוטה אך תובענית: טראומה אינה רק מה שקרה, אלא גם מה שלא ניתן היה לעבד בזמן אמת—ולכן ממשיך לחיות בגופים, במערכות יחסים, במוסדות ובתרבויות.
“טראומה אינה רק האירוע,” מסביר הובל, “אלא גם מה שנותר בלתי מדובר—וכיצד חומר לא מעובד זה ממשיך לעצב את חיינו הקולקטיביים.”
מריפוי אישי ליכולת קולקטיבית
בלב ATTUNE מצוי שינוי תפיסתי: מעבר מהבנת טראומה כפתולוגיה אישית להבנתה כשדה קולקטיבי. גישתו של הובל אינה מחליפה עבודה טיפולית אישית, אלא משלימה אותה, באמצעות התייחסות לממדים היחסיים והמערכתיים של טראומה—כאלה שאינם ניתנים לפתרון באמצעות טיפול אחד לאחד בלבד.
“כאשר טראומה קולקטיבית אינה זוכה להכרה,” מציין הובל, “היא מופיעה בעקיפין—דרך קיטוב, שחיקה באמון, וחוסר יכולת לחשוב או לפעול יחד.”
בהסתמך על כ־25 שנות עבודה גלובלית—בארצות הברית, בחברות פוסט מלחמתיות כמו גרמניה ואוסטריה, ובקהילות שנפגעו מרצח עם או מקונפליקטים ממושכים כמו רואנדה—פיתח הובל ארכיטקטורה לריפוי קהילתי וקולקטיבי. אחד המאפיינים המרכזיים של ATTUNE הוא ההתייחסות לטראומה לא כאל מושג מופשט, אלא כשדה חי—המשפיע בזמן אמת על מערכות העצבים, דינמיקות קבוצתיות והחלטות מנהיגותיות.
ביישום בפועל, ATTUNE מתמקד בשלושה יסודות משולבים בעבודה עם ארגונים וקהילות:
וויסות ומודעות אישית – תמיכה באנשים (במיוחד בתפקידי אחריות) לזהות תגובות סטרס, לפתח וויסות של מערכת העצבים, ולהישאר נוכחים תחת לחץ.
יכולת יחסית – חיזוק היכולת של קבוצות ומוסדות להקשיב, להישאר מחוברים ולווסת יחד—במיוחד ברגעים של פחד, קונפליקט או קיטוב.
קוהרנטיות מערכתית – סיוע לארגונים וקהילות לזהות כיצד טראומה קולקטיבית לא מעובדת מופיעה כדפוסים חוזרים—כגון חוסר אמון, פירוק או שיתופי פעולה תקועים—ולפתח דרכי התמודדות משותפות ובונות.
עבודה בתוך שדה טראומה קולקטיבי
לאורך 2025, חוט מרכזי בעבודה בישראל היה פיתוח יכולת מנהיגות תחת לחץ. במקום לעקוף כאב או מורכבות, ATTUNE מזמין מנהיגים להישאר מחוברים בתוכם—וליצור תנאים שבהם יכולים להתרחש למידה, אינטגרציה ופעולה אתית.
העבודה מתוארת לעיתים דרך שלושת ממדי ה־“אני / אתה / אנחנו”:
- מיומנויות “אני” (I-skills): מודעות לסטרס, טריגרים וויסות עצמי
- מיומנויות “אתה” (You-skills): קו־רגולציה ונוכחות יחסית מותאמת
- מיומנויות “אנחנו” (We-skills): חשיפת ביטויי טראומה קולקטיבית ושורשיהם בתוך מרחבי ריפוי קהילתיים
יחד, מיומנויות אלו מאפשרות למערכות חברתיות “לעכל” סטרס במקום לשעתק אותו.
“חוסן אינו הימנעות מקושי,” מדגיש הובל, “אלא היכולת להישאר ביחסים עם האתגר מבלי לאבד סוכנות, יכולת למידה או מצפן אתי. גם לשפה יש חשיבות—כאשר לחברה יש מילים לתאר את מה שהיא חווה, מתרחבת היכולת להתייחס אליו אחרת.”
עבודה בשטח ברחבי החברה הישראלית
במהלך 2025 פעל ATTUNE במגוון רחב של מסגרות בישראל—שירות ציבורי, הנהגה רוחנית וקהילתית, הנהגה ארגונית ויוזמות למידה ציבוריות רחבות היקף.
בין הפעילויות: הרצאות והכשרות לעובדות ועובדים סוציאליים ממשרד הרווחה, שיתופי פעולה עם רשת הרבנים בישראל, תכניות אונליין ארציות עם Body Mind Israel, ועבודה ממוקדת עם הנהלות בכירות וצוותי הנהגה.
בכל ההקשרים הללו, המטרה המשותפת הייתה לחזק מנהיגות מבוססת טראומה וחוסן קהילתי בתוך שדה טראומה מתמשך. המשתתפים הוזמנו לבחון כיצד טראומה מעצבת אמון, התנהגות ושיתופי פעולה—ולתרגל יצירת מרחבים בטוחים ומכווננים יותר לדיאלוג ולעשייה.
שרון גרף, ראש מטה של הובל, מסבירה: “אחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו עושים הוא לעזור לאנשים להבין שמה שהם חווים אינו כישלון אישי—אלא מערכת עצבים קולקטיבית תחת עומס מתמשך.”
ישראל בתוך שיחה גלובלית
ספרו הראשון של הובל, ריפוי טראומה קולקטיבית (Healing Collective Trauma), תרגום יגאל הרמלין, תורגם לשתים־עשרה , וייצא לאור בעברית בתחילת 2026 בהוצאת פראג—ציון דרך משמעותי בהבאת השפה והמסגרת הזו לשיח הציבורי בישראל. ספרים נוספים, בהם Attuned ו־Releasing Our Burdens (שנכתב יחד עם Richard Schwartz, מייסד גישת Internal Family Systems), ממשיכים לגשר בין ריפוי אישי לאחריות קולקטיבית ובין־דורית.
הובל, שחי בתל אביב ומחובר עמוקות למציאות הישראלית, ממקם את העבודה הזו בהקשר עולמי רחב יותר. חברות רבות כיום מתמודדות עם קיטוב, פצעים היסטוריים לא מעובדים וירידה באמון במוסדות. ישראל, במובן זה, אינה יוצאת דופן—אלא מקרה בוחן המאיר שאלות שהולכות ומתחדדות ברחבי העולם.
העבודה אינה מציעה נרטיבים פשוטים או פתרונות מהירים—אלא מדגישה סבלנות, בשלות יחסית והאומץ להישאר נוכחים עם מה שעדיין לא עבר אינטגרציה.
מבט קדימה
ATTUNE אינו התערבות חד־פעמית ואינו “מתכון”. זוהי הזמנה—לתהליכים ארוכי טווח של ריפוי קולקטיבי, המרחיבים את היכולת להישאר נוכחים בתוך כאב, קונפליקט ואי-ודאות, מבלי לאבד קשר, אחריות או תקווה
מנקודת מבט זו, פעילות 2025 היא רק התחלה—יסודות ראשוניים של שאיפה רחבה יותר: לטפח ארכיטקטורה של ריפוי קולקטיבי שתאפשר לחברות לא רק לשרוד טראומה, אלא לצמוח מתוכה—בחכמה, בקשר ובחוסן עמוק יותר.
- Attune * פרויקט ATTUNE הוא היכולת להיות בקשב עמוק ומדויק למה שמתרחש — בתוך עצמנו, אצל האחר, ובשדה בינינו — ולהתכוונן אליו באופן חי ונוכח.
- 🌿 מרכיבי המושג
- קשב עדין (Deep Listening) – לא רק למה שנאמר אלא:
- לתחושות, לרגשות, לאנרגיה, למה שלא נאמר
- ויסות והתאמה (Regulation & Adjustment) – לא רק להרגיש אלא להתאים את עצמך למה שקורה – למשל: להאט, להתרחב, להתקרב או להתרחק
- קשר חי (Relational Awareness)
- Attunement קורה תמיד:
- ביחס בין אדם לאדם, בין אדם לקבוצה, בין אדם לשדה
- נוכחות (Presence) – זו לא טכניקה – זו איכות של נוכחות: להיות עם מה שיש, בלי לכפות


