פמה צ'ודרון היא מורה רוחנית מערבית, העומדת בראש מנזר טיבטי בנובה סקוטיה, קנדה. בספר היא מלמדת את אחת התובנות העיקריות של הבודהיזם הטיבטי, הקובעת כי הרגעים הקשים בחיינו הם, למעשה, הזדמנויות מיוחדות במינן לחוות את החיים בדרך חדשה, ולהתחיל במסע רוחני.

"קראתי סיפור", כותבת המחברת, "על משפחה ענייה מאוד, שהיה לה רק בן אחד. הבן הזה היה יקר להוריו מכול, והדבר היחיד שעניין אותם היה שיביא להם תמיכה כספית ויוקרה. רצה המקרה, והבן נפל מסוס ונעשה נכה. נראה היה שזה סוף חייהם של הוריו, אבל כעבור שבועיים נכנס הצבא לכפר ולקח למלחמה את כל הגברים הצעירים והבריאים. רק הבן הנכה נשאר בבית לטפל במשפחתו.

"החיים הם כאלה. אנחנו לא יודעים כלום. אנחנו קוראים למשהו 'רע' ולמשהו 'טוב', אבל בעצם אנחנו פשוט לא יודעים".

על-פי צ'ודרון, כאשר הדברים מתפרקים ואנחנו חווים מצב חדש, קשה וכואב – המבחן של כל אחד מאתנו מתבטא ביכולתו להישאר על הגדה החדשה, ולא להיאחז במוכר. האמת הנאצלת הראשונה של בודהה, היא מסבירה, קובעת שהסבל הוא בלתי נמנע לבני-אנוש, כל עוד הם מאמינים שהדברים שורדים לנצח.

צ'ודרון עצמה הגיעה אל הבודהיזם בגלל הזעם שלה על בעלה, שהתעורר לאחר שגילה לה כי הוא מנהל רומן ורוצה להתגרש: "והאמת היא שהוא הציל את חיי. כשהנישואים התפרקו השתדלתי לחזור לנחמה כלשהי, לביטחון כלשהו, למקום מנוחה מוכר. למזלי הרב לא הצלחתי".

"בכיוון הרוח", לאשה, 20.2.06