פרק 1 – קיום שלוב

אם אתה משורר, תראה בברור שענן שט לו בדף נייר זה. בלי ענן, לא יהיה גשם; בלי גשם, עצים לא יצמחו; ובלי העצים, אין אנו מסוגלים להכין נייר. הענן מוכרח להתקיים כדי שהנייר יתקיים. אם הענן איננו כאן, גם דף הנייר לא יוכל להיות כאן. אנחנו יכולים לומר שהענן והנייר שלובי-הוויה.

המלה "שלוּבהיוֹת" (“Interbeing”) אינה קיימת עדיין במילון, אבל אם נצרף את התואר "שלוב" עם הפועל "להיות" נקבל צורה חדשה, שלוּבהיוֹת. בלי ענן, כאמור, לא יהיה לנו נייר ומשום כך הענן והנייר שלובי-קיום.

אם נעמיק להביט בדף הנייר, נוכל לראות בתוכו את אור השמש. בלי אור השמש, לא יוכל היער לצמוח. למעשה, לא יוכל לצמוח דבר. אפילו אנחנו לא נוכל לגדול בלי אור השמש. אם כך, אנחנו יודעים כי גם אור השמש קיים בתוך דף נייר זה. הנייר ואור השמש שלובי-קיום. ואם נמשיך ונתבונן נוכל לראות את החוטב שכרת את העץ והביא אותו אל המנסרה כדי שיעובד להיות לנייר. נוכל גם לראות את החיטה. אנחנו יודעים כי בלי הלחם לא יוכל החוטב להתקיים, לכן החיטה, שהפכה ללחם, קיימת גם היא בתוך הדף. כך גם אביו ואמו של החוטב. כשאנחנו מתבוננים בדרך זו, אנחנו רואים כי בלי כל אלה, לא יוכל דף נייר זה להתקיים.

כשנעמיק להביט אפילו יותר, נוכל לראות כי גם אנחנו בו. קל לראות זאת מכיוון שכאשר אנו מביטים בדף נייר, הוא הופך להיות חלק מתודעתנו. תודעתך נמצאת כאן וכך גם תודעתי. לכן ניתן לומר שהכול נמצא כאן, בדף זה. לא תוכל להצביע על דבר שאיננו נמצא כאן – זמן, מרחב, הארץ, הגשם, היסודות שבקרקע, אור השמש, הענן, הנהר, החום.

אני חושב כי המלה שלוּבהיוֹת צריכה להיכלל במילון. "להיות" שקול ל"להיות שלוב-קיום." אינך יכול רק "להיות" בעצמך, לעצמך. אתה חייב להיות יחדיו עם כל דבר אחר. דף נייר זה קיים בגלל שכל דבר אחר קיים.

נניח שננסה להשיב אחד מן היסודות למקורו.

נניח שננסה להשיב את אור השמש בחזרה לשמש. האם לדעתך יוכל להתקיים דף הנייר הזה? לא, בלי אור השמש לא יוכל להיות דבר. ואם נחזיר את החוטב אל אמו, גם אז לא יתקיים דף הנייר. למעשה, דף נייר זה מורכב כל כולו מ'יסודות שאינם נייר'. ואם נחזיר 'יסודות שאינם נייר' אלה אל מקורותיהם, לא יוכל הנייר להיות כלל. ללא "יסודות שאינם נייר," כמו תודעה, חוטב העצים, אור שמש וכן הלאה, לא יהיה נייר. דק ככל שיהיה, מכיל דף נייר זה בחובו את כל אשר ביקום.

אבל נדמה כי סוטרת הלב טוענת את ההפך. אָוָולוֹקִיטֵשוָורה אומר לנו כי דברים הם ריקים. בואו אם כן ונביט מקרוב.