מבוא

מה זה "מימון המונים", מדוע אתה הולך להתמכר, ואיך הוא יציל את העולם.

פעם…

אי-שם, לפי ימי המהפכה הדיגיטלית, מתוח היה קו עבה וקשיח בין חלומות למציאות. כל אחד מאיתנו היה נתין נאמן לגורל שלתוכו נולד. אם אתה, למשל, נשוי פלוס 2 – סוכן ביטוח מחיפה, אז אתה נשוי פלוס 2 סוכן ביטוח מחיפה, וזהו. לחלקנו זה לגמרי הספיק, ואחרים טיפחו חלום קטן ונחמד מהצד: אלבום של מוזיקה אלקטרונית, כתיבה של ספר מדע בדיוני או פיתוח של פרויקט פילנתרופי. חלקנו אפילו נפגשנו פעם עם הפונקציונר שעשוי לעזור לנו לממש את החלום שלנו – מוציא לאור, מפיק מוזיקלי או מנהל עמותה. אולי אפילו בדקנו אפשרויות מימון רלוונטיות מחברת אשראי, חברת תקליטים או קרן השקעות, וייתכן שאפילו קיבלנו את ברכת הדרך. אבל הובהר לנו שהכול תלוי בנו, ורק בנו. עכשיו לך תרים לגמרי לבדך פרויקט, בזמנך החופשי (הלא קיים), במימון עצמי (עוד יותר לא קיים), וללא כל הבטחה שהוא יצליח. במשך השנים למדנו להניח את החלום שלנו במגירת החלומות שנעים לדמיין אותם, אולי אפילו לדבר עליהם, אבל שאין שום סיכוי – ואפילו ציפייה – שהם יתגשמו יום אחד. החיים, אתם יודעים…

ואז…

את הספר איציקידנה קוראים מאיירים – ספר המזמין את הילדים לאייר בתוכו בעצמם – כתבתי במקור לפני כעשור, לבני הבכור. ראיתי כי טוב והחלטתי להוציא אותו לאור. הרמתי טלפונים, הפעלתי קשרים, נסעתי לפגישות… אבל המכונה האינסופית שנקראת חיים, או שגרה או זמן או נסיבות, היא מגרסת חלומות יעילה. הספר חזר למגֵרה מבלי לצאת לאור, ואני רצתי לעוד פגישת עבודה.

לפני כשנתיים הכרתי את שיטת מימון ההמונים והחלטתי לנסות אותה כדי להשיג מימון לאיציקידנה. ניגשתי במלוא המרץ למשימה, השקעתי את כל כולי ו… נכשלתי. כן. הקמפיין המושקע שלי, שעבדתי בשבילו קשה מאי-פעם, הגיע בקושי ל-60 אחוזים מהיעד. כמה מוזר. מסתבר שהחיים הם לא סרט אמריקאי. חשבתי שזהו סוף החלום, הודיתי לכל התומכים מכל הלב ושוב החזרתי את הספר למגרה. סופית.

ואז הותקפתי במבול של טלפונים ומיילים. "לגנוז? מה פתאום. התאהבנו באיציקידנה, ואנחנו מצפים לעותק. תמצא דרך". חלק מהתומכים אפילו חיברו אותי עם בתי דפוס אלטרנטיביים. פתאום הבנתי שהחלום שלי כבר לא רק שלי. נוצרה קהילה, אפילו לא קטנה, של אנשים שאוהבים את הספר ומסורים לו לא פחות ממני. התארגנתי, עשיתי חריש עמוק, קיצצתי עלויות והעליתי קמפיין חדש באתר "הדסטארט" לגיוס סכום נמוך בהרבה. הפעם הצלחתי. הגעתי ליעד, הספר הודפס ויצא לאוויר העולם.

היום…

זהו הבסיס של מימון המונים. הגרעין: פנייה לאנשים רבים, לטובת איסוף סכומים קטנים, כדי לממש פרויקט מסוים שעולה סכום מוגדר בפרק זמן נתון. אתה מספר לרשת על הרעיון שלך, נוקב במחיר הנחוץ לך להגשמתו, והרשת מחליטה אם הוא ראוי לתמיכה. מי שמשתכנע שולף את כרטיס האשראי שלו ומצביע במזומנים. אם אכן נאסף מספיק כסף בלוח הזמנים הנקוב, אתה מקבל את הכסף ואחראי בפני קהל תומכיך על הגשמת הפרויקט. זה הכול. איש אחד עם רעיון אחד מלהיב מספיק בשביל לאסוף סביבו עוד ועוד אנשים, עד שנוצרת מסה אנרגטית מספקת להולדת הפרויקט. משם זה התחיל. אבל בינתיים חלפו פיקסלים רבים ברשת, והילד השובב הזה התפתח כבר לכיוונים רבים נוספים. כיום מעלים קמפיינים מסיבות שונות ומגוונות, ובהן:

בדיקה: בעבר היינו קודם מפתחים, אחר כך מייצרים ורק אז ניגשים לשיווק. כמה טיפשי. ואם יתברר שהשוק בכלל לא מעוניין במוצר שלנו? ואם נגלה שהוא מעדיף בהרבה את הדגם הכחול על פני הירוק? קמפיין מימון המונים מוצלח אוסף כמה אלפי לקוחות שהביעו אמון ועניין במוצר עוד לפני שנולד והוסיפו לו שלל תובנות מעניינות. יזם שניגש לקרן הון סיכון או למשקיע לאחר שכבר ביצע קמפיין מימון המונים מוצלח, נראה כבר אחרת לגמרי.

שיווק: בעבר, באותם זמנים חשוכים, הייתה מגיעה מכולה מסין לנמל אשדוד כשהיא מלאה במוצרים שלנו, ורק אז היינו מתחילים לשבור את הראש איך משווקים אותם לעולם ומאיפה מביאים רוכשים פוטנציאליים. עכשיו הבה נערוך רגע תרגיל חשבונאות קטן: ידוע שיחס ההמרה הממוצע בקמפיין מימון המונים נע בסביבות 2 עד 3 אחוזים. פירוש הדבר שקמפיין שהצליח לגייס נניח 2000 תומכים נחשף כנראה לסדר גודל של 100,000 לקוחות פוטנציאליים. לא רע בכלל בשביל קמפיין פרסומי למוצר שעדיין לא נולד. עולם הפרסום כבר מתחיל להפנים את העובדה שלא מדובר כאן בעוד פלטפורמה פרסומית שתעורר קצת רעש ותיעלם. מימון המונים הוא שינוי תפיסה. הוא שם את הקשר בין היצרן לבין הצרכן במקום אחר לגמרי, ולכן האתגר של הפרסומאי, שעומד באמצע, הוא שונה וחדש. אותי, באופן אישי, כמי שהגיע מעולם הפרסום הקלאסי (סמנכ"ל קריאייטיב בסוכנות שלמור אבנון עמיחי Y&R, למי שמתעניין), זה לא פחות ממרגש.

גיבוש קהילה: המילה הזו, "קהילה", ממש כמו המילים "חדשנות" ו"חברתי", הייתה פעם זוהרת ומלהיבה עד שנחבטה מכל עבר ונשחקה בשל שימוש יתר. ננסה להיזכר מה בעצם ריגש אותנו כל כך פעם במושג "קהילה". נראה שהייתה זו אותה התקהלות של אנשים שונים, לעתים זרים גמורים, סביב רעיון אחד משותף שסוחף את כולם לאותו כיוון. בנקודה הזו יש להישמר ממכשפי מדיה ולהטוטני תקשורת, שמנסים לספר לנו במשך שנים שכל החברים שעשו לנו לייק בפייסבוק או שצופים ביחד איתנו באותה תוכנית טלוויזיה, הם הקהילה שלנו. בדרך הם מנפנפים במספרים אגדיים שאף אחד מאיתנו לא מסוגל לתפוס. אבל כל מי שניסה להזמין את רבבות חבריו מהפייסבוק למסיבה ומצא את עצמו לועס לבדו עשרים חבילות במבה, מבין עד כמה ריקה ההונאה הזו.

לעומת זאת, אנשים שהציצו בעמוד הפרויקט שלך, קמו ממקומם, הלכו לארנק, שלפו את כרטיס האשראי, הקישו את שש-עשרה הספרות שלו, בעודם מפקירים עצמם לחלוטין לרמאות או לסתם חוסר רצינות ומגישים לך בזרועות פתוחות את כספם ואת לִבּם – זאת בהחלט קהילה. זוהי קבוצה של אנשים שמאמינים במוצר או בפרויקט שלך ועשו הרבה, אולי הכי הרבה שאפשר לצפות, כדי לקחת חלק בהגשמתו. עליהם אתה יכול לסמוך, ובמקרה בסוף הפרויקט יש לך גם את כל רשימת המיילים שלהם. לא מדובר במיליוני אנשים, ואולי אפילו לא באלפים. אבל כל אחד ואחת מהם – אמיתי!

קצת היסטוריה: הרעיון של איסוף כסף ברשת עתיק כמעט כמו האינטרנט עצמו. העיקרון המבוסס על פרויקט + תאריך + יעד כספי הופעל כבר ב-2006 כאשר חברת Artistshare העלתה אתר ייעודי בשם Sellaband. אבל 2008 נחשבת כשנת הלידה הרשמית של השיטה, כאשר אנליסטית ווֹל-סטריט צעירה בשם דנה רינגלמן פגשה בבית ספר לעסקים האס (Hass) שבברקלי, קליפורניה, את אֶריק שֶל וסְלַבה רוּבין. שלושתם החלו לפתח פרויקט לגיוס כספים דמוקרטי ברשת בשם "Project Keiyaku", במסגרת פסטיבל הסרטים "סאנדֶנס". בינואר 2008 הושק רשמית האתר, שלימים הפך ל"אינדיגוגו" (Indiegogo), והתמקד בהתחלה בגיוס כספים להפקות קולנוע. אולם כבר מראשיתו הוא זלג גם להפקות מוזיקה – התחום הגדול ביותר במימון המונים כיום. מיד אחר כך התפתח האתר לעיסוק בכיוון הטכנולוגי – גדג‘טים, גיימינג ועיצוב – ובמקביל לכיוון הפילנתרופיה. בתווך התבססה השיטה בכל תחומי האמנות. כרגע קשה להעלות על הדעת תחום כלשהו שעדיין לא מצא את מקומו באחת הפלטפורמות למימון המונים: סופרים ובמאים, מתכנתים ומעצבים, פרויקטים להגנת הסביבה ולשימור אתרים, קידום ספורטאים, חיזוק להטב"ים והפצת אג‘נדות פוליטיות. אפילו תינוק אחד כבר הגיע לעולם בזכות מימון המונים, בקמפיין שעלה בסוף 2011 ב"אינדיגוגו", בשם "Help the Haleys Have a Baby", במהלכו אספו 132 תומכים 8050 דולרים לטובת טיפולי הפריה לבני הזוג האלי. בימים אלה התוצאה כבר עולה לגן חובה.

את כל הפרויקטים המועלים למימון המונים ניתן לחלק לפרויקטים מבוססי מוצר (Reward based) ופרויקטים מבוססי תמיכה (Donation based). הסוג הראשון מתבסס על מכירה מוקדמת של מוצר או שירות, ואילו הסוג השני מושתת על קריאה לתיקון עולם מכיוון כלשהו. בפלטפורמות למימון המונים קיימים בין שני הסוגים האלו הבדלים מהותיים בנקודות מסוימות, אך גם קווי דמיון מפתיעים. ספר זה מתייחס לשני סוגי הפרויקטים ומדגיש הן את ההבדל והן את הדמיון ביניהם.

מחר…

כל הסערה המתרגשת סביבנו (והיא מתרגשת. מי שלא מאמין מוזמן לקבוצות הלינקדאין שלי) היא בקושי משב רוח קליל שמבשר, למי שמוכן להקשיב, על סופת הציקלון הקרבה. אמנם כבר כיום מספר הפרויקטים המפארים את אתרי מימון ההמונים מרשים ביותר – על שלל היוזמות האמנותיות, ההופעות המרגשות, הגאדג‘טים המשגעים והפרויקטים להצלת פינות שונות בעולם ומחוצה לו. אבל אם חושבים על זה, כל כולם מתחרים בסך הכול על אותם שקלים בודדים שאולי נשארו למישהו מאיתנו בסוף החודש, אחרי ששילמנו על כל מה שאנחנו צריכים בשביל לקיים את עצמנו ואת משפחתנו (ואת שרינו וראשי ממשלתנו והרפתקאותיהם ההזויות… אופס, נסחפתי).

ומה אם… מה אם מימון המונים היה משתלב בכל חלקי חיינו הפיננסיים? מה אם היינו יכולים לחלק את הכסף שאנחנו ממילא מוציאים מדי יום על פי עקרון מימון ההמונים? קחו, למשל, את קרן הפנסיה שלכם. אותם מיליוני השקלים שאתם מעניקים ברוחב לב לאותו בנק שהוכיח כל כך הרבה פעמים מי החברים שלו. נניח שהייתם לוקחים אותם, נכנסים לפלטפורמה שמרכזת עבורכם עשרות אלפי פרויקטים כלכליים מלהיבים מרחבי כל העולם, עושים את הבדיקות שלכם ומפזרים את הכסף שלכם כמו שאתם מבינים. מטריף? חכו, זה עוד כלום: רבים מאיתנו כבר ממילא נכנסים לסופרמרקט רק באינטרנט. אז אם למיקום הפיזי כבר אין משמעות, למה שלא תרכשו את הקוטג‘ שלכם בפרויקט מימון המונים, מיצרן חלב שמתחייב להשאיר עגלים עם האימהות שלהם? למה שלא תזמינו תוכן טלוויזיוני מערוץ שמקדם יוצרים חדשים? קנייה של דירה, רכב, חופשה או ארוחה – כולם יכולים למצוא את מקומם בפלטפורמות מימון המונים. כל אחד מהם חייב להציע אלמנט משפר עולם כדי שהציבור יתאסף סביבו.

לאט-לאט, ובעצם מהר-מהר, הכוח המונומנטלי של מוקדי הכסף יתמסמס ויתפזר ויעבור לקהילות. עסקים יקומו וייסגרו לא על פי גחמותיו של אדם זה או אחר אלא לפי העניין שלהם לציבור. חוכמת ההמונים תקבל תוקף פיננסי. הרעיון שנהגה אי-שם ביוון וזכה לתואר הנכסף שלטון העם, "דמוקרטיה", יקבל סוף סוף ביטוי אמיתי בלי שימוש במירכאות.

אז איך מתחילים? מנסים. במדריך זה אני מנסה לחלוק את כל הידע שצברתי בעצמי בקמפיינים שהובלתי, ואת מה שאספתי משיחות עם פריקים אחרים למימון המונים – ברשת ומחוצה לה. אבל הדרך הטובה ביותר להבין את היופי והכוח של מימון המונים היא פשוט להתנסות, לקחת פרויקט ולהעלות אותו לרשת. לכן הספר שבידכם אינו רק ספר עיון לצורך העשרה כללית. לפניכם תוכנית עבודה יומית שבעזרתה תוכלו לבנות ולהריץ את הקמפיין שלכם ביעילות, יום אחרי יום. מרגע ההחלטה לקפוץ למים ועד לרגע אחרי שהתייבשתם.

בחציו הראשון של הספר, ב-23 הפרקים הראשונים, נעסוק בכל מה שנחוץ לצורך בניית העמוד והכנת מעגלי ההפצה. נעבור ביסודיות על כל אחת מאבני הבניין של הקמפיין ונעצב אותה בצורה הטובה היעילה ביותר כדי ליצור קמפיין אפקטיבי. בשלב השני, לאחר שעלה הקמפיין לאוויר, ניגש למלאכת ההפצה, נכיר את הדרכים המקובלות והפחות מקובלות לשיווק הקמפיין שלנו ונחפש דרכים חדשות, שרגל קמפיין לא דרכה בהם.

לאורכו של כל הספר משובצות דוגמאות רבות של קמפיינים שונים מהארץ ומחוצה לה, המדגימים את הנושאים השונים שבהם דן כל פרק. בחלק מהמקרים אף ראיינתי את מובילי הפרויקטים עצמם ושאבתי מפיהם תובנות וטיפים. מומלץ תוך כדי הקריאה להציץ בקמפיינים המדוברים באינטרנט. לשם כך צריך פשוט להעתיק את שמם ישירות לגוגל, הוא כבר יעשה את העבודה.

שורה תחתונה:

בסוף כל פרק תמצאו משפט מסכם בפונט מודגש, המתמצת את מהות הנושא שבו דן הפרק בכמה מילים קצרות, לטובת קצרי הרוח שבניכם.

בהצלחה!