הבודהיזם – המורה הראשון

ממש כפי שקיימות בעולם שיטות רפואיות שונות לטיפול באותה מחלה, כך קיימות בעולם דתות רבות כדי להביא שמחה לבני האדם ולשאר היצורים. תורות שונות הוצגו על ידי פרשנים שונים בתקופות ובדרכים שונות. אולם, אני מאמין כי ביסודן כולן מכוונות אל אותה מטרה נעלה, בהראותן כללי מוסר לעיצוב תפקודיהם של המחשבה, הגוף והדיבור. כולן מדריכות אותנו להימנע מלשקר או מלהעיד עדות שקר, מלגנוב או מליטול את חייהם של אחרים, וכולי. לפיכך, ייטב אם חוסר אחדות בין חסידי הדתות השונות יסתיים. הרמוניה בין דתות אינה רעיון בלתי אפשרי. הדבר אפשרי, ונוכח פני העולם כיום הדבר נחוץ במיוחד. כבוד הדדי יועיל לכל המאמינים, והרמוניה ביניהם תועיל גם ללא מאמינים, כי שטף האור המשותף יראה להם את המוצא מבורותם. אני מדגיש את הצורך הדחוף בהרמוניה ללא פגם בין כל הדתות. לצורך כך על חסידי כל דת לדעת משהו על דתות אחרות, ולכן ברצוני לנסות ולהסביר מעט על אודות הבודהיזם של טיבט. תחילה עלי לציין כי קשה מאוד למצוא מלים באנגלית המתרגמות מטיבטית במדויק את מונחי הפילוסופיה הבודהיסטית. כמעט טאי אפשר כיום למצוא מומחה בעל ידע מושלם באנגלית וכמו כן בעל ידע מושלם בפילוסופיה ודת בודהיסטית טיבטית. תרגומים אמינים, לאימות, גם הם אינם רבים. ספרים שתורגמו או נכתבו בעבר עשו בהחלט שירות גדול לבודהיזם, אולם חלקם תרגומים די ראשוניים, הנותנים משמעות שטחית בלבד. אני מקווה כי בעתיד בעיה זו תיפתר בהדרגה, כך שההיבטים העמוקים יותר של הפילוסופיה שלנו יוכלו להיות מובנים באנגלית. ספרון זה מתורגם תרגום חופשי מאוד במטרה להשתמש באנגלית פשוטה ככל שניתן. כיום אני יכול לכתוב על נושאים אלה בביטחון רק בטיבטית, ועלי לסמוך על אחרים בנוגע לתרגום לאנגלית. אני יכול רק לקוות שהתרגום הוא מדויק.

בספרי "ארצי ועמי" הסברתי כבר כי אנו הבודהיסטים מאמינים כי כל בעלי התודעה נולדים מחדש ושואפים, במהלך חיים אחר חיים, אל השלמות שבבודהיות (הארה מושלמת). איננו רואים כמובנת מאליה את השגת שלמות זו במהלך חיים אחד, אם כי זה אפשרי.

מבין התודעה והגוף שבאדם, אנו מחשיבים את התודעה כגבוהה יותר; הגוף והדיבור שניהם כפופים לה. מעשים רעים לא משפיעים על טיבה המהותי של התודעה. יסוד התודעה הנו טהור מטבעו. מעשים רעים הם פגמים בתודעות חיצוניות או משניות. במהלך החיפוש אחר ההארה, פגמים אלו מוסרים בזה אחר זה מן הרמות המשניות של התודעה, וכשאין בה עוד פגמים, שלמות אמיתית, או בודהיות, מושגת.

אנו מאמינים כי במהלך העידן (קאלפה) הנוכחי יגיעו לעולם הזה אלף התגלמויות של בודהות מושלמים. כמונו, הבודהות הללו היו אנשים לפני שהגיעו לשלמות. לבודהות אלו יש היכולת לגרום לתודעתם, גופם, ודיבורם להתגשם בדמות מיליוני גופים בכל רגע. הם עושים זאת במטרה להיטיב עם כל בעלי התודעה החיים בעולמות כמו שלנו. כל אחת מהתגלמויות עילאיות אלה תורֶה פילוסופיה משלה, ותפעל לנצח למען שחרורם של כל בעלי התודעה.

אנו רואים בבודהה – או גוטאמה בודהה כפי שהוא נקרא גם דן – כאחד מאותם אלף בודהות.

הוא נולד למשפחת מלוכה בהודו לפני למעלה מ-2500 שנה. בראשית ימיו הוא חי כנסיך, אך הוא התוודע למקרים של סבל שהעירו אותו לידיעה כי הקיום האנושי הוא שברירי. בעקבות זאת הוא ויתר על חיי נסיכות ופנה לחיי פרישות. מנקודת המבט המוגבלת של אנשים רגילים, אירעו בחייו שנים עשר אירועים עיקריים: רדתו מגן העדן הנקרא טושיטה, עיבורו, לידתו, לימודיו, נישואיו, ויתורו על הבלי העולם הזה, סגפנותו, מדיטציה תחת עץ הבודהי (עץ ההארה), הבסתו את מארה (המפתה), השגת ההארה המושלמת (בודהיות), העברת תורתו לאחרים ועזיבתו את סמסרה (מעגל הלידות והמיתות).

תורתו שונה מתורתם של בודהות אחרים. רובם לימדו רק סוטרות (כתבים המורים שיטות קונבנציונליות), בעוד שהוא לימד גם טנטרה (הראות בשיטות רוחניות).

לאחר שהשיג הארה, דרגת המושלמוּת של בודהיות, בבודגאיה, הוא נשא שלוש דרשות שונות. כל אחת במקום אחר, במדינת ביהר שבהודו. הראשונה, בוואראנאסי (בֶּנארֵס), דיברה על ארבע האמיתות הנעלות, עליהן אדבר עוד בהמשך. דרשה זו הופנתה בעיקר לסרוואקים, כלומר "השומעים", שהיו אנשים מוכשרים מבחינה רוחנית, אך בעלי השקפת עולם מוגבלת. הדרשה השנייה, בגירדאקוטה, דיברה על שוניאטה (ריקות/נעדרות), נעדרותו של קיום עצמי אולטימטיבי. גם זאת אזכיר בהמשך. דרשה זו הופנתה למהיאנים, "ההולכים בדרך הגדולה", שהיו האנשים האינטליגנטים ביותר. הדרשה השלישית, בוסאלי, כוונה בעיקר למהיאנים בעלי חריפות שכלית פחותה במעט.

הוא לא לימד סוטרות למהיאנים והיניאנים (ההולכים ב"דרך הגדולה" וב"דרך הקטנה", שני הזרמים העיקריים בבודהיזם). לאחר שהגיע למעלת וָאג'רה דָארה, שמשמעה התוועדותו את השיטות העמוקות ביותר, הוא גם לימד טנטרות רבות למהיאנים. הכתבים הגדולים (שתורגמו בטיבט תחת הכותרת "קאגיור") הם כולם דבריו של בודהה.

הקאגיור מחולק לסוטרה וטנטרה. הסוטרה מחולקת חלוקת משנה לשלושה נושאים: וינאיה, עוסק בכללי מוסר; סוטאנטרא עוסק במדיטציה; ואבידהרמה הם פרקים פילוסופיים העוסקים בתבונה נשגבת. שלוש חלוקות משנה אלה נקראת "טריפיטקאס", ועקרונות היסוד שלהן נקראים בסנסקריט שילה, סאמאדי, ופראג'ניה. לחלק הטנטרי של קאגיור יש ארבע חלוקות נוספות. בטיבט, חלוקות משנה אלו של טנטרה נכללות לפעמים בתוך הסוטאנטרה, הטריפיטקה השנייה של הסוטרה.