ברמה הבסיסית, כל הברואים שותפים לאמונה שאושר הוא זכות מולדת. כשהחיים נעשים מלאי קושי וכאב, אנחנו מרגישים שמשהו השתבש. אין בכך בעיה מלבד העובדה שכאשר משהו משתבש אנחנו מוכנים לעשות הכול כדי שוב להרגיש בטוב, אפילו להתחיל במאבק.

החכמה הבודהיסטית מלמדת, שקשיי החיים הם בלתי נמנעים. בראש ובראשונה משום שאי אפשר להימנע ממציאות המוות, וגם כי אי אפשר להימנע ממציאות של זִקנה וחולי או ממציאות שבה איננו מקבלים את מבוקשנו, או שיש לנו משהו שאיננו חפצים בו. קשיים אלה הם חלק מעובדות החיים. גם אם הייתם הבודהה עצמו – גם אילו הייתם מוארים –הייתם חווים מוות, חולי, זִקנה ואובדן. כל זה היה קורה לכם. אילו הייתם נכווים או נפצעים, הייתם חשים כאב.

אך הבודהיזם מלמד עוד שעניין זה אינו מה שגורם לנו לסבל בחיים. מה שגורם לנו סבל הוא הניסיון  המתמיד להתכחש לעובדות החיים, הניסיון המתמיד להימנע מכאב ולשאוף לאושר: התחושה הזאת שביטחון ואושר הם מן האפשר בתנאי שנעשה את הדבר הנכון.

נוכל לעשות לעצמנו ולעולם כולו טובה גדולה אם נהפוך את דרך החשיבה הישנה הזאת על פיה. כפי שציין שאנטידווה, סבל יכול ללמד אותנו הרבה מאוד. אם נתייחס לכל מה שקורה לנו כאל הזדמנות, הסבל יניע אותנו לחפש תשובות. אנשים רבים – ואני ביניהם – פנו לנתיב הרוחני בעקבות אומללות עמוקה. סבל יכול ללמד אותנו לגלות אמפטיה לאנשים אחרים שנמצאים באותה סירה. סבל יכול גם ללמד אותנו ענווה. אפילו היהירים ביותר בינינו עשויים להתרכך בעקבות אובדן יקיריהם.

ועם זאת האמונה שהכול אמור להסתדר בחיים היא כה בסיסית, עד כי נדמה לנו שאם אנחנו חווים דיכאון, בדידות או חוסר ערך, זה כנראה בגלל טעות או סטייה מדרך המלך. למעשה, דיכאון, בדידות, בגידה או כל רגש לא רצוי אחר הם רגע חשוב בנתיב הרוחני. זה המקום שבו יכולה להתרחש טרנספורמציה אמיתית.

כל עוד ניפול במלכודת החיפוש המתמיד אחר ביטחון ואושר, במקום לכבד את הטעם, הריח והאיכות של כל מה שקורה בחיינו, כל עוד נמשיך לברוח מהאי-נחת, נילכד במעגל הסבל והאכזבה ונרגיש שאנחנו הולכים ונחלשים. ההשקפה הזו עוזרת לנו לפתח חוזק פנימי. ומה שמעודד במיוחד הוא שאותו חוזק פנימי נעשה זמין בעבורנו בדיוק כשאנחנו חושבים שהגענו לתחתית, למצב הגרוע ביותר.

במקום לשאול את עצמך, “איך אוכל למצוא ביטחון ואושר?” אפשר לשאול, “האם ביכולתי לגעת בלב הכאב שלי? האם ביכולתי לשהות עם הסבל – שלי ושל אחרים – בלי לנסות לסלק אותו? האם ביכולתי להישאר בנוכחות מלאה עם כאב, אובדן, בושה וכל סוגי האכזבה, ולהיפתח אליהם?” זה הסוד.

יש כמה דרכים להסתכל על מה שקורה כאשר אנחנו חשים מאוימים. בזמנים של מצוקה, של זעם, תסכול או כישלון, יש לנו אפשרות לראות כיצד אנחנו נתפסים בקרס ועולה שנפה. יכול להועיל לנו גם אם ננסה להסיט את המיקוד ולשים לב מה קורה לנו כשאנחנו נחסמים. ברגעים כאלה אנחנו יכולים לראות איך אנחנו נסוגים לתוך עצמנו, מתמלאים בתחושה של חמיצות, יובש ופחד, מתפרקים או מתקשחים מחשש לכאב נוסף. יש ואנחנו פועלים בדרך הישנה והמוכרת –עוטים על עצמנו באופן אוטומטי שריון הגנה ומעצימים את התחושת הכוזבת ש “האני במרכז”; אך בדיוק ברגע הזה באפשרותנו לפעול אחרת. בנקודה הזאת, בעזרת התרגול, נוכל לזהות את המחסומים שאנחנו מציבים סביב לבנו וסביב כל הווייתנו. אנחנו יכולים לחוות באופן אינטימי את הדרך שבה אנחנו מתכווצים, נאטמים או נסגרים. האינטימיות הזו, ההתוודעות הקרובה עם המחסומים הללו, היא הדבר שמפרק אותם. למרבה הפלא, כשאנחנו מעניקים למחסומים שלנו את מלוא תשומת הלב, הם מתחילים ליפול.

בסופו של דבר, כל התרגולים שציינתי הם דרכים שבעזרתן אפשר למוסס את המחסומים הללו. בין אם זה ללמוד להיות נוכחים באמצעות תרגול מדיטציה, או להיות מודעים לשנפה ובין אם על ידי תרגול סבלנות –שיטות אלה תמוססנה את קירות ההגנה שאנחנו בונים סביבנו אוטומטית.

כאשר אנחנו נחסמים ותחושת ה”אני” כנפרד מ”אתה” גוברת – בדיוק שם, בלב הכאב והקושי – כל העניין יכול להתהפך. לא להציב מחסומים ולהישאר פתוחים לקושי, לרגש שחולף בנו; פשוט על ידי כך שלא נדבר עם עצמנו על מה שקורה. זהו צעד מהפכני. אינטימיות עם הכאב היא המפתח לשינוי בליבת הווייתכם. להישאר פתוחים לכל תחושה שעולה, לתת לחדות הכאב לפלח את לבכם, לאפשר לרגעים האלה לפתוח אתכם ולעשות אתכם ענווים, נבונים ואמיצים יותר. להניח לקושי לשנות אתכם, וזה אכן יקרה. מניסיוני, העזרה היחידה שאנחנו זקוקים לה היא ללמוד איך להפסיק לברוח.

כאשר נהייה מוכנים להישאר נוכחים עם כאב, אחת מנקודות החשובות היא טיפוח הפשטות והחמימות של בּוֹדְהִיצִ’יטָה. למילה בודהיצ’יטה תרגומים רבים, והמקובל מכולם הוא “לב שהתעורר”. המונח מצביע על כמיהה להתעורר מבורות ומאשליה, כדי לעזור לאחרים לממש את התעוררותם. התייחסות להתעוררות האישית שלנו מתוך הקשר רחב יותר ואפילו עולמי יוצרת הבדל משמעותי מאוד. הקשר כזה מעניק פרספקטיבה רחבה יותר לעבודה הזו, שלרוב איננה קלה.

ישנם שני סוגים של בודהיצ’יטה: יחסית ומוחלטת. בודהיצ’יטה יחסית מורכבת מחמלה וממאייטרי. צ’וגיאם טרונגפה רינפושה תרגם מאייטרי כ”ידידותיות שאינה-תלויה-בדבר כלפי עצמנו”. חברות בלתי מותנית עם עצמנו משמעה יחסים חסרי פניוּת עם כל החלקים שבנו. בהקשר העבודה עם כאב, פירושה יצירת יחסי-לב אינטימיים ומלאי חמלה עם כל אותם חלקים של עצמנו שבהם אנחנו מעדיפים שלא לגעת.

יש אנשים שמוצאים תועלת בלימוד שאני מציעה משום שאני מעודדת אותם להתייחס אל עצמם בטוב לב, אבל זה לא אומר שעלינו לפנק את הנוירוזות שלנו. טוב הלב שלמדתי ממורַי ושאני כה רוצה להעביר לאחרים, הוא טוב לב כלפי כל הצדדים של הווייתנו. האיכויות שאותן קשה לנו לקבל הם החלקים הכואבים שבהם אנחנו מרגישים בושה ואשמה, תחושת חוסר שייכות או כשלון, כאשר כל הדברים מתפרקים. מאייטרי זה לדבוק בעצמנו גם כשלא נותר לנו דבר, גם כשאנחנו מרגישים שאנחנו כישלון. זה מהווה את הבסיס להרחבת אותה חברות בלתי מותנית גם כלפי אחרים.

אם יש בכם חלקים שלמים שאתם תמיד בורחים מהם – ואפילו מוצדק בעיניכם לברוח מהם – אתם תמיד תימנעו מכל מה שעלול לגעת בחוסר הביטחון שלכם. האם שמתם לב כמה תדיר הוא המפגש עם חלקים אלה? ככל שאנחנו יוצרים קרבה גדולה יותר למישהו או למשהו, הרגשות האלה מתעצמים. לרוב כשאתם במערכת יחסים עם מישהו זה מתחיל נהדר, ואז זה נהיה אינטימי, הנוירוזות מתחילות לעלות, ואתם רק רוצים להסתלק. אז אני כאן כדי לומר לכם שהדרך לשלום מתחילה בדיוק שם, ברצון לברוח.

אתם יכולים לעבור חיים שלמים בלי לתת לדבר לגעת בכם, אבל אם אתם רוצים לחיות באמת, אם אתם רוצים לחוות את החיים במלואם – ביחסים אמיתיים עם בני אדם, עם הטבע, עם המצב בעולם – אתם בהחלט תחוו תחושה של גירוי, של היתפסות בקרס, של שנפה. החיים הם לא רק שמחה ואושר. המסר הוא שכאשר הרגשות הללו צפים, זה איננו כישלון. זו הזדמנות לפתח מאייטרי, חברות בלתי מותנית עם השלמות ועם חוסר השלמות של עצמכם.

בודהיצ’יטה יחסית כוללת גם התעוררות של חמלה. אחד המובנים של חמלה הוא “לסבול עם”, להיות מוכן לסבול עם אנשים אחרים. באותה מידה שתקבלו ותכילו את כל מה שיש בכם, את שלמות הווייתכם – הדעות הקדומות, תחושת הכישלון, הרחמים העצמיים, הדיכאון, הזעם וההתמכרויות שלכם – כך תקבלו ותכילו אנשים אחרים מתוך אותה השלמות. אלה יהיו יחסים בין שווים. תהיו מסוגלים להרגיש את כאבם של אחרים כאילו היה כאבכם, ותהיו מסוגלים להרגיש את כאבכם ולדעת שהוא משותף למיליוני בני אדם אחרים.

בודהיצ’יטה מוחלטת, הנקראת גם שׁוּנְיָאטָה, היא הממד הפתוח של הווייתכם, שבו הלב והתודעה פתוחים לחלוטין. בלי תיוג של “אתה” ו”אני”, “אויב” ו”חבר”, בודהיצ’יטה מוחלטת תמיד נוכחת. טיפוח של בודהיצ’יטה מוחלטת פירושו ליצור יחסים עם העולם בלא מושגים ובלא דעות קדומות, יחסים ישירים ולא ערוכים עם המציאות.

זה הערך של תרגול מדיטציה. זהו אימון בחזרה לרגע ההווה כפי שהוא, שוב ושוב. התייחסו לכל המחשבות העוברות בתודעה בהשתוות הרוח, ולימדו לתת להן להתמוסס. במקום לדחות את המחשבות ואת הרגשות שעולים בנו, אנחנו מתחילים להבין שהם אינם מוצקים כפי שחשבנו.

נדרש אומץ כדי לתרגל חברות בלתי מותנית, נדרש אומץ כדי לתרגל “לסבול עם”, נדרש אומץ כדי לתרגל נוכחות עם כאב מבלי לברוח ומבלי לבנות מחסומים. נדרש אומץ כדי לא להיתפס בקרס ולהיסחף. אך כשאנחנו עושים את כל אלה, תובנת הבודהיצ’יטה המוחלטת, חוויית ההתרה והשחרור של כבלי התודעה שלנו, מתחילה להיות מושגת. ככל שאנחנו מרגישים נוח יותר עם העליות והמורדות של החיים האנושיים הרגילים שלנו, כך התובנה הזו מתחזקת.

אנחנו מתחילים להתבונן בנטייה הצפויה שלנו להיתפס בקרס, להפריד את עצמנו, לסגת לתוך עצמנו ולבנות קירות הגנה. כשאנחנו יוצרים אינטימיות עם הנטיות הללו, הן הולכות ונעשות שקופות, ואנחנו מגלים שנמצא שם מרחב עצום – מרחב מאפשר ובלתי מוגבל. זה לא אומר שמרגע זה ואילך הכול יהיה נעים ונוח. המרחב הזה כולל בתוכו גם כאב. אנחנו עדיין עשויים לחוות בגידה ושנאה ולהרגיש בלבול ועצב, אך אנחנו לא נתפסים בקרס. יש רגעים נעימים, יש רגעים לא נעימים ויש רגעים ניטרליים, ואנחנו לומדים בהדרגה איך לא לברוח מלהיות בנוכחות מלאה עם כל מה שקורה.

הסבל הרווח בעולם מחייב אותנו להתאמן ברמה המאוד בסיסית הזו. אם לא נתרגל התגברות על הפחד שלנו מכאב, צעד אחר צעד, רגע אחד בכל פעם, נהיה מוגבלים מאוד ביכולת שלנו לעזור. נהיה מוגבלים בעזרה שלנו לעצמנו ובעזרה שלנו לאחרים. אז בואו נתחיל בעצמנו, בדיוק כמו שאנחנו, כאן ועכשיו.

תרגול של שלום מאת פמה צ’ודרון

product_category category=”פמה-צודרון” per_page=”8″ columns=”4″ operator=”IN”]

 לפרק הראשון| לפרק השני| לפרק השלישי| לפרק החמישי | לפרק השישי

 

סגירת תפריט
×

עגלת קניות