לא חשוב מאיזו עדה

אצל העיראקים יש ענין עם קפה וגם עם תה. אמא שלי, הדודות שלי והסבתות שלי היו חולטות תה. אם אתם לא בני 70 אין לכם מושג על מה אני מדבר, אז הנה ההסבר של אבן שושן: “בושל באמצעות השריה במים חמים לזמן קצר”. קצר ולעניין. רק שמאחורי זה יש טקס שלם ושני קנקנים, קטן וגדול, ועלי תה, לא שקיות, והשגחה קפדנית על זמן ההשריה. בקיצור התעסקות שלמה. רק שאז היה זמן, כולה היה ערוץ אחד בטלוויזיה, וגם הוא היה בשחור לבן, כך שלא היה לאן לרוץ.

לפני שנים פגשתי ברחוב איזה בן דוד רחוק שלא ראיתי 40 שנה. “תעלה, תעלה אלי”, התחנן, “אני גר קרוב”. עליתי, כמובן שזכיתי לטקס חליטה מלא. הוא נשוי לאישה מרוקנית, והבנתי שאצלם זה בכלל הכי קרוב לאלוהים. שיהיה.

כתיבת תגובה