יש מעט דברים בחיים שלא נדרשת בהם מידה כלשהי של יצירתיות.

בכל דבר כמעט, בין אם מדובר בחיבור סימפוניה, בכתיבת מאמר, בחיפוש עבודה, בהכנת ארוחה או כאשר מביעים דעה, נתקשה מאוד להגיע אל היעד ללא יצירתיות. אך פירות המאמץ שלנו תלויים במידה רבה באופן שבו אנחנו מגדירים יצירתיות. על פי תורת הדזוגצ’ן (השלמות הגדולה) של זרם הווג’ריאנה הבודהיסטי, יצירתיות אמיתית אינה מתייחסת רק ליכולת או לכישרון, או אפילו לעשייה או לדרכי התנהגות. אמנם לכל אלה תפקיד חשוב, אך היצירתיות בסופו של דבר קשורה למצב ההוויה שלנו.

כאשר נדע להתחבר לזרימה החופשית של היצירה? נוכל ליהנות מן האיכויות שלה בכל תחומי החיים.

את היצירתיות ניתן לתאר כמצב של זרימה טבעית, נביעה ספונטנית ונטולת מאמץ שאינה מוגבלת לביטוי היצירה אלא משפיעה גם על כל חוויות הגוף, האנרגיה והנפש. מצב כזה של זרימה אשר מקורו בפתיחות מתאפשר רק בהיעדר תקווה ופחד. מצב אשר בבת-אחת ובאופן הטבעי ביותר מבטא שמחה, שלווה, חמלה, התרחבות ועוצמה. כאשר נדע להתחבר לזרימה החופשית של היצירה נוכל ליהנות מן האיכויות שלה בכל תחומי החיים. כך מתאפשר לנו ביטוי נאמן יותר דרך הציור. כך מתאפשרת יצירת מוזיקה המבטאת רבדים עמוקים יותר של חיבור. כך מתאפשרת כתיבה מקורית ומרגשת יותר. כך נוכל לפתור בעיות בעבודה, להתגבר על חילוקי דעות עם אנשים קרובים, או אפילו לשנות דפוסי מחשבה באופן ספונטני וטבעי יותר. 

זאת אינה הדרך ליצירה

נניח כי היעד היצירתי שלך היום הוא תכליתי למדי – לשכנע את המעסיקים שמגיע לך קידום. ברור לך שהמשרה החדשה שהתפנתה מתאימה לך בדיוק וכבר הקדשת לכך מחשבה רבה בחודשים האחרונים, אבל נדרשים כישורים על-מנת לגרום למקבלי ההחלטות לאמץ את הרעיון.

כאשר מגיעים לפגישה עם מקבלי ההחלטות בתחושה חיובית ובפתיחות, משתפר הסיכוי להציג את הטיעונים בכישרון רב יותר ולהפגין ביטחון עצמי, התלהבות וחיבור כנים. תכונות שכל מעסיק או מעסיקה בוודאי יעריכו.

אלא שברוב המקרים אנשים מנסים לחפש פתרונות כאשר זרם היצירה חסום וכתוצאה מכך המילים והמעשים שלהם מאולצים וכרוכים במאמץ. לדוגמה, נניח כי בבוקר היום שבו נקבעה הפגישה עם המעסיקים התעוררת במצב רוח ירוד. ההרגשה הכללית שלך מתאפיינת משום מה בדכדוך, פסימיות ועצבנות. הבעיה היא הדימוי העצמי אשר נוצר מתוך הזדהות עם האנרגיה השלילית. מחשבות כמו “אני לא במיטבי” או “קמתי היום על רגל שמאל” משקפות תחושה מוכרת של רגש נחיתות אשר מתעוררת בנו לעתים קרובות.

נניח כי לא עשית שום דבר על מנת לשחרר את האנרגיה הרעה ומצב רוחך נשאר ירוד, כפי שקורה בדרך כלל. ככל שמתקרב מועד הפגישה עם המעסיקים, הדימוי העצמי השלילי גורם לך להתחיל להילחץ. נפשך סוערת ויותר ויותר מחשבות מציפות את מוחך. תהיות כמו “אולי בחרו כבר מישהו אחר לתפקיד החדש?” “האם מישהו בכלל שם לב לתרומה הרבה שלי למקום העבודה?” “האם הטעות שעשיתי בחודש שעבר תשפיע על ההחלטה לרעתי?” 

אם המחשבות הללו ימשיכו להטריד אותך אז הדבר היחיד שיעסיק אותך במהלך הפגישה הוא הניסיון להסתיר את הפחד ואת סערת הנפש. גם אם התלבשת כראוי, הדיבור שלך רהוט והצלחת לציין את כל הטיעונים שהכנת מראש כדי לשכנע שהקידום מגיע לך, עדיין לא מתקיימים בתוכך המניעים והתנאים הנכונים. למרות החיוך הרחב והדיבור הרהוט המילים שלך עדיין יישמעו מדוקלמות וכרוכות במאמץ.

במקום ביטחון והתלהבות כנים, מאחורי החזות הבטוחה ניתן יהיה להבחין בקושי הפנימי ובחששות שלך. במקרה הטוב, ייחסו זאת להתרגשות שלך מן המעמד. במקרה הגרוע, עלולים להגיע למסקנה שיש לך ספקות לגבי היכולת שלך להתחייב לדרישות התפקיד החדש. אולי הקידום הזה אינו מתאים לך.

לכוון את המיקוד

במיוחד במצבי לחץ, כמו פגישה עם מעסיקים, אנשים נוטים להתמקד יותר מדי בשאיפה להשיג את התוצאות המקוות במקום להתנהל באופן אשר יאפשר להשיג את התוצאות בטבעיות.

כאשר מטריד אותך מה חושב הקהל במהלך הנגינה בפסנתר, הביצוע שלך עלול להיות מאולץ מדי. כאשר הפחד לטעות מדאיג אותך במהלך הציור, היצירה שלך עלולה להיות נטולת נשמה. כאשר חששות כיצד תתקבל המתנה שהבאת מציפים אותך, הצד המקבל עלול להתייחס למחווה כאילו נעשתה כלאחר יד. הדבר הראשון שעליך לעשות כדי להימנע מהיסחפות אל תוך כל אותם תקוות ופחדים הוא להפסיק להתמקד עד כדי כך במטרה.

עבודה יצירתית היא היכולת ליהנות מן העשייה, לא לצפות להתעשר, ועדיין להרוויח.

בועט פוטבול מקצועי לומד באימונים כיצד להתמקד בקשר שלו עם הכדור במקום בשער. הוא מודע כל הזמן לעמודי השער, אבל ברגע שלפני הבעיטה הראש נשאר מורכן והעיניים ממוקדות בכדור. אותו הדבר נכון גם בקליעה למטרה. במקום להתמקד במטרה לומדים להתמקד בתיאום הכוונות, כאשר המטרה נשארת מטושטשת במרחק. באופן דומה, גם כאשר מודעים ליעד היצירתי, החוכמה היא למקד את תשומת הלב בתיאום הכוונות – נקיטת המהלכים אשר יאפשרו לתוצאות המקוות להתגלות בטבעיות.

ניזכר לרגע כיצד אנחנו מרגישים כאשר אנחנו עוזרים לאנשים אהובים להתקדם בחיים. אנשים שאוהבים לעזור לזולת אינם פועלים מתוך תקווה או פחד ואינם מוטרדים מרגשות נחיתות. לבם מתרחב בפתיחות בחדוות העשייה בלי שום ציפיות. היכולת לחוות פתיחות כזאת במסגרת החיים המקצועיים משפרת את הסיכוי להשיג קידום בעבודה. עבודה יצירתית היא היכולת ליהנות מן העשייה, לא לצפות להתעשר, ועדיין להרוויח. 

שלושה שלבים בדרך ליצירתיות

בין אם מדובר ברצון לשינוי בחיים ממצב של עצב ודכדוך לאושר ושמחה או בשאיפה לביטוי אמנותי ברמה גבוהה יותר, במקום למקד את כל תשומת הלב במטרה כדאי להתמקד בשלושת השלבים הבאים:

1. ניקוי חסמים פנימיים

השלב הראשון בדרך לשחרור הזרימה החופשית של היצירתיות הוא להגיע למצב של פתיחות. לשם כך עלינו להתנער מן הדימוי העצמי השלילי.

אנשים תקועים ימצאו תמיד סיבות מדוע לא להתקדם כנראה, ומחסור בכסף או בתמיכה של מקורבים, חברים, או עמיתים הוא תירוץ שכיח למדי. תמיד אפשר להיתלות במחשבות כמו “אין לי את הכישורים הדרושים”, או “אף אחד אחר עוד לא עשה את זה”, או “זה לא המקום או הזמן המתאים”. אבל גם אם רשימת הטיעונים מתארכת, גורמים חיצוניים אינם החסם האמיתי. הגורם המעכב נמצא בפנים. אף אחד לא עומד בדרכך – הגורם המעכב מקורו בך, בהיצמדות שלך להיבט כלשהו של עצמך אשר חוסם בפניך את הדרך.

ישנן שיטות רבות לניקוי המודעות ושיפור הדימוי העצמי. טיפול בשיחה הוא שיטה אחת. תרגול יוגה הוא שיטה נוספת. ברמה עמוקה יותר ישנן שיטות מדיטציה, כמו תרגול הבון הבודהיסטי של טסה לונג או תרגול תשע הנשימות המטהרות, אשר באמצעותן ניתן לנקות חסמים של הגוף, האנרגיה והנפש המקושרים לדימוי עצמי שלילי.

 הנה תרגול פשוט לניקוי חסמים שאפשר להתנסות בו כעת כדי להתחיל בתהליך שחרור האנרגיה היצירתית:

  • להבחין במאפיינים של השיח הפנימי. האם שמת לב למשפטים חוזרים כגון – “אין סיכוי שזה יעבוד”, “אף אחד לא יאהב את זה”, “אין לי את הכישורים הדרושים”, “אין לי כוח”, או “זה לא שווה את המאמץ”? בדרך זו אפשר לזהות את החסם העיקרי. המודעות לקיומו של החסם הפנימי היא ראשיתו של תהליך ביטול החסימה.
  • לשבת בתנוחה נוחה, לעצום עיניים ולהקדיש רגע כדי להרגיש את השקט של הגוף. להקשיב ולשמוע את הדממה בפנים ובחוץ ולשהות במרחבי התודעה. רצוי להישאר באותו מקום של פתיחות במשך כמה דקות או יותר.
  • כעת, במהלך השהות באותו מקום של שקט, דממה ומרחב, לחזור למודעות לקיומו של החסם העיקרי. לבחון את החסם כפי שהוא מתגלה ללא שום השגות, שיפוט או הערכה. אני מכנה זאת “בחירה” של הקושי.
  • לנשום נשימה עמוקה של מודעות טהורה אשר תמחיש באופן ישיר את החסם הפנימי הנבחר בדימוי או בתחושה אנרגטית. תוך כדי נשיפה, לנשום החוצה את החסימה ולהרגיש כיצד היא מתמסמסת במרחב. מתוך מודעות לאותו מרחב, להמשיך ולשהות בו ללא מאמץ במשך כמה דקות.

 כדאי לחזור שוב ושוב על תרגול מחזור הנשימה עד שמתחילים להרגיש יותר ויותר את הניקיון הפנימי. ככל שנעשים מודעים יותר לדבר אשר חוסם את זרימת היצירתיות ומתרגלים את הניקוי, כך מתאפשר גילוי וטיפוח של תחושה עצמית חיובית יותר הנובעת מהיעדר החסם. ההתרחבות הזו של תחושת העצמי היא כל כולה פתיחות ואין לה שום קשר לזהות. הביטוי העצמי הוא המרחב האינסופי שנפתח לך.

ללא התחושה המוכרת של זהות הכאב שאליה התרגלת במשך הזמן עלול להתעורר בך החשש שלא נותר ממך דבר וחצי דבר. אבל במהלך ניקוי תחושת הדימוי העצמי השלילי ניתן לגלות כיצד בהיעדרו מתאפשר לך להיות כל דבר. תחושת עצמי המתבססת על פתיחות היא תחושה יציבה, בלתי מעורערת ובטוחה.

בכל תרגול שייבחר הדגש הוא על גילוי אותו מקום של מרחב בתוכך. בתהליך זה חשוב להקדיש זמן לא רק לניקוי החסמים אלא גם להעמיק את ההיכרות עם כל מה שנפתח בפניך כתוצאה מכך. כל רגע של שהות במצב של פתיחות מצטבר ותומך ביכולת שלך להיות בזרימה. לשחרר, לשהות בפתיחות ולהתרגל אליה. לטפח את הביטחון בידיעה כי אין שום כוח שיכול לשנות את ההוויה הפנימית האמיתית שלך.       

2. להיפתח ליכולת הטמונה בך

לאחר שהצלחת לנקות את ענני הדימוי העצמי השלילי ולהעמיק את ההיכרות עם מרחבי השמיים, החיבור לשהות באותו המרחב תאפשר לך להתחיל להרגיש רווחה גדולה עוד יותר ותחושה של שלווה. התכונות המתגלות בבהירות רבה כל-כך באותו מרחב מוארות באור המודעות והיכולת הטמונה בך.

אם כן, השלב השני בדרך לשחרור זרימה חופשית של יצירתיות הוא לטפח ולהעמיק את החיבור עם אותה המודעות ואת תחושת היכולת הבלתי מוגבלת הטמונה בך. מתוך העשייה הזאת נפתח צוהר להבנה כי לא רק שיש בך יותר ממה שאי פעם חשבת, אלא שהעולם שלך מלא באפשרויות חיוביות. שום דבר אינו חסר בחייך; שלמות.

ייתכן כי תידרש רק נקודת מבט חדשה למציאת פתרונות לבעיות, אך לעיתים יהיה צורך להרחיב ולחקור אופקים חדשים. לדוגמה, בחודשים האחרונים פגשתי אנשים רבים שסיפרו לי כי הם אינם מצליחים למצוא עבודה. אך הרגשתי הכנה היא שהסיבה היחידה לכך היא בסך הכל כי מדובר באותו אדם המחפש עבודה באותם המקומות שבהם לא מצא עבודה לפני כן. כל העניין הוא להשתחרר באופן מודע ומבחינה אנרגטית לא רק מתחושת המחסום הפנימי אלא גם מתחושת המחסום החיצוני.

בלי שיחול בנו שינוי נתקשה לפנות לכיוונים חדשים על-מנת למצוא פתרונות. חסמים, בדרך להשגת מטרה מקצועית, אישית או רוחנית, מכוונים אותך לשינוי פנימי. 

3. טיפוח תחושת החמימות

כאשר מתבהרת התחושה של הפתיחות, הביטחון והיכולת הבלתי מוגבלת הטמונה בך, מתאפשרת התעוררות טבעית של איכויות של שמחה, שאני מכנה אותן – חמימות. רק חמימות כזאת תוביל בסופו של דבר לביטוי חופשי של היצירתיות. אם כן, התנאי השלישי לחיבור עם הטבע היצירתי שלך הוא תשומת לב וטיפוח תחושת החמימות.

ממש כפי שהשמים הם המוצא העיקרי של השמש והרוח עתירת החמצן, אשר בבוא העת מביאים לעולם את כל הפרחים והעצים, הפתיחות היא המוצא העיקרי לתחושות של ביטחון וחמימות, אשר בבוא העת מביאות לעולם ביטויים של יצירה והארה.

חמימות היא המקור של האהבה, החסד, החמלה, ההתרחבות והיצירתיות. תחושת החמימות היא כמו ישיבה באזור שטוף שמש כאשר קר בחוץ. האור המחמם גורם לנו להתחיל לחייך. חוויית החמימות נתפסת כהרגשת שלמות, או ליתר דיוק, מנטרלת את תחושת חוסר השלמות. כאשר אנחנו מודעים להתמוססות של כל רגשי הנחיתות ולהעמקת החיבור עם האני האמיתי, אך טבעי הוא שנרגיש שלמות. 

לאחר ניקוי הכעס מתאפשרת התעוררות טבעית יותר של סם הנגד שלו, האהבה. לאחר ניקוי העצבות ורגשי הנחיתות מתגלות השמחה והשלמות. איני אומר זאת סתם כך; במשך מאות שנים, יוגים ומתרגלים בשיטות אחרות היו עדים לתוצאות כאלה בעקבות תרגול מדיטציה ותלמידיי חוו השפעות כאלה תוך מספר ימים של תרגול.

החמימות אינה מכוונת אל מטרה כלשהי,
המהות שלה היא בחיבור אל שורש ההוויה,
אל מקור הזרימה של היצירתיות.

כאשר יוצרים יותר מרחב ומודעות, האיכויות החיוביות מתעוררות באופן טבעי. ככל  שמעמיקים את ההיכרות עם תחושת החמימות, כך רגשות השמחה הללו יבואו לידי ביטוי לעתים קרובות יותר. אם עד כה חווית את תחושת החמימות הזאת רק לעתים רחוקות, הרי זה אך ורק משום שעוד לא פינית עבורה את המרחב הדרוש כדי להביא אותה לכדי ביטוי.

כאשר מרגישים את התרגשות השמחה, כדאי פשוט להיות מודעים לכך. להרגיש זאת בלב  במיוחד ולאפשר לזה להתפשט בכל הגוף, דרך מחזור הדם, דרך העור. להרגיש את כל מיליארדי התאים בגוף מתקשרים זה עם זה מתוך השמחה הזאת. כאשר נאפשר לקול לבטא את ההרגשה הזאת נהנה מתחושת החמימות אשר ישקפו לנו שותפינו לשיחה.

כל חייך רצית והזדקקת לתחושת החמימות שמציפה אותך כעת. חמימות שאינה מכוונת אל מטרה כלשהי, אשר המהות שלה היא בחיבור אל שורש ההוויה, אל מקור הזרימה של היצירתיות. 

חיי האמנים

אנשים לעתים קרובות טועים ומנסים להפגין יצירתיות לפני שטיפחו את תחושת החמימות. כתוצאה מכך, כמו בניסיון להציג תחושת ביטחון כוזבת מול מקבלי החלטות, סיכויי ההצלחה מוגבלים למדי.  רק לאחר שהתפזרו העננים והתגלו מרחבי השמיים הבהירים, רק אז יתאפשר לחמימות של קרני השמש להזין את היצירתיות שלך.

כדאי לבחון את השלב שבו אנו נמצאים בכל רגע נתון ולהשקיע כמיטב יכולתנו בקידום התהליך. כדאי להשתדל להתמקד יותר בדברים שמקדמים אותנו במקום בכל דבר אחר. לא כדאי להאיץ בתהליך ולאלץ את היצירתיות בטרם עת.

ברגע שבו יתקיימו כל התנאים הדרושים, זרם היצירתיות יתפרץ באופן טבעי. בכל אופן, גם אם לא, אפשר עדיין להזמין, להזכיר, לעודד בכל הכוח. כאשר כל התנאים הדרושים מתקיימים בך וההתמקדות שלך מכוונת אל כל המקומות הנכונים, התוצאה המיועדת בוא תבוא.

המעשה הטבעי הוא מעשה של שמחה וזו היצירתיות האמיתית.

כאשר אני שקוע, למשל, בציור קליגרפיה, אני משתדל לא לחשוב על התוצאה המיועדת – לא לקוות שהציור ייראה טוב ולא לפחד לטעות באיזו משיכת מכחול. במקום זאת, אנ מתחבר אל הדממה, השקט והמרחב. כך, מתוך הפתיחות של המודעות אני מרגיש תחושה של חמימות. אני רואה את דף הציור ומחזיק בידי את המכחול עם הדיו. רק אז, מתוך אותו מקום של חמימות, אני מאפשר את המפגש בין המכחול לדף. משיכת המכחול היא ראשית הביטוי של היצירתיות. כל משיכת מכחול נוספת משקפת את הפתיחות, המודעות והחמימות אשר כבר הבשילו וממוקמות היטב במקומן.

המעשה הטבעי הוא מעשה של שמחה וזו היצירתיות האמיתית.

בין אם מדובר באמן או אמנית דגולים השקועים במעשה הציור, אב או אם המחבקים את בנם או בתם, או בודהיסטווה המבטאים חמלה כלפי יצורים חיים, התמזגות מלאה עם הזרימה היצירתית מעוררת תחושה של חופש, עליזות ושמחה.

כאשר היצירה נובעת ממקום כזה אפשר בקלות לא לשים לב לשעות החולפות. אנחנו נוסקים אל מעבר לזמן ולחלל שבו אנו נמצאים. הרגע שבו הזמן אינו קיים טומן בחובו הרבה מאוד איכויות של הארה אשר ערכן רב יותר מכל תוצר שאי פעם נוכל ליצור. אנשים הנחשפים ליצירה המוגמרת אולי ירגישו משהו מן התחושות אשר ליוו את מעשה היצירה, ממש כמו שאנחנו עדיין מצליחים להרגיש את עומק החוויה של רמברנדט המשתקפת מדיוקנו העצמי גם אם עברו 350 שנה מאז הניח את הצבע על הבד. אך מבחינת היוצר, השהות ברגע היצירה משמעותית הרבה יותר מאשר היצירה עצמה. זאת תמצית החיים של כל אמן ואמנית.

סגירת תפריט
×

עגלת קניות