הכל באשמת ההורים (1)

רמת גן 1970 ומשהו, אבא שלי שולח אותי לביאליק 5, שם יש חנות קפה שבה טוחנים את הקפה במקום, טרי. הוא נותן לי שטר של 10 לירות ואומר לי את מילות הקסם, “תגיד לו שזה בשבילי”. “כלומר?”, אני תוהה, “תגיד לו”, אבא שלי מאיץ בי, “שזה בשביל מוריס”. טוב, הלכתי, והקסם התרחש, חנות נקיה ומצוחצחת, , איש שנדמה לי שקראו לו שוורץ או משהו כזה, גבוה, קצת איך לומר רחב מימדים, עם קרחת מבריקה, חגור סינר, שהתנועע בחנות כמו רקדן בלט, הבטתי בו מהופנט, שם תנועה מיותרת, ואחר כך היכה בי הריח, ריח נפלא לרגע דימינתי שאני בערבות אפריקה ותיכף יגיע טיגריס, בדיוק קראתי אז את שמונים יום מסביב לעולם’ של ז’ול וורן, ככה חשבתי מריח העולם הגדול, הזמנתי, 20 אחוז ערביקה, 80 אחוז קולומביה, רק שתדעו, וכל זה בשביל קפה שחור שמרתיחים על הגז.

רק שזה שאבא שלי סמך עלי היה העניין האמתי בשבילי.

  • בתצלום בית קפה בבגדד איפה שהוא בשנות החמישים של המאה הקודמת, כשעוד היו שם יהודים

עוד על ספרים וקפה

  • רחוב הספרים המשומשים ספרים יד 2 יצא ככה שבמרחב שמתחיל בחנות הספרים והמפות של  ‘פולק’ (שמתהדר בשנת פתיחה 1899) דרך עוד…

  • caffe sospeso (קפה סוספאסו) caffe sospeso (קפה סוספאסו) מונח המתאר מנהג נפוליטני, תשלום עבור כוס קפה נוסף, בלי לשתות אותו, עוד…

  • Big in Japan טוקיו יולי 2014, עם אח שלי איל. הקפה פה, ובכן, אין הרבה מה לומר. הם מומחים בתה, עוד…

  • הכל באשמת ההורים (2) והייתה גם אמא שלי, עובדת סוציאלית בעיריית תל אביב ונפש רחומה, שבכל פעם שירד גשם הייתה עוד…

כתיבת תגובה