אבו עבדאללה מוחמד איבן בטוטה, או בקיצור אִבֵּן בָּטוּטָה (בערביתأبو عبد الله محمد بن بطوطة) (24 בפברואר 13041369)

הנוסע הערבי הגדול ביותר ולדעת חוקרים רבים החשוב ביותר.

במהלך עשרים ותשע שנות מסעות במאה ה-14, גמא איבן בטוטה, כ-120,000 ק”מ ובזכותם ובעיני רבים נחשב כנוסע החשוב בכל הזמנים. צעיר ערבי משכיל, שיצא בגיל 21 למסע שנמשך 29 שנים, שבע (7) פעמים עלה למכה, כנראה סין, בוודאות: מאלי, קהיר, לוקסור, הודו, מאלי, איי מלדיביים, אפריקה, אנדלוסיה, אינסטנבול, קוניה, סוריה עירק, קצת ארץ ישראל את עכו הוא אהב והתפעל ממנה ומתושביה, בחורסאן בפרס, דלהי, מרחיק עד אסטרחן והוולגה.

וכל זה במאה ה 14 על גמלים, חמורים, חלק כפי שמתואר בכרוניקות שלו ברגל, בליווי שירות, מה דחף אותו לצאת לדרך, להרפתקה, יצא לדרכו מהעיר טנג’ר אז נמל רציני, ועדין מקום קטן, בחור צעיר לא משופע בכספים, מלומד, וכנראה בעל קסם אישי לא מבוטל, על פי הדיווחים של האנשים שפגשו אותו בדרך, אולי קצת קשרים, לא ממשפחה מקושרת במיוחד, ובכל אופן, במקום להתחתן להתבסס להקים משפחה כמו כולם, הוא יושב על המזח בטנג’ר וחולם על ארצות רחוקות ובסוף יוצא לדרך.

מה חשבו או אמרו לו הוריו, בני המשפחה, המורים, התפלאו התנגדו, ברכו, צידדו אותו בכסף בעצות טובות אולי במכתבי המלצה, לא ידוע, דווקא על החלק הזה האישי האינטימי אבן בטוטה לא מתעכב בכרוניקות שלו שבכלל לא היו שלו, אלא הוכתבו ל Ibn Juzayy שהיה הסופר של השליט באותה העת Abu Inan   שכנראה הוסיף קצת כיד הדמיון, מכאן הפקפוק בנסיעה לסין.

לכמה זמן הוא תכנן לצאת?, שנתיים, למה הדרך התארכה והתארכה, לא היה נעים לו לחזור?.

או אולי הוא פשוט התגלגל קדימה בשירות מזדמנות על פי השמועה, שירות של גמלים חמורים, סוסים, שירות מסחר כמו שהיה נהוג אז, בלי שדות תעופה, בלי דרכון בלי גבולות ברורים, בלי מכס, רק נקודות מעבר בשטחי שיפוט של מלכים או פחות מקומיים, מדינות וגבולות ברורים מתוחמים מבוצרים כמו שאנחנו מכירים היום לא היו אז, השירה שהייתה מגיעה לעיר מסוימת בדרך הייתה מתקבלת בתרועות, אירוע נדיר, לא שיגרתי, עולם ללא תקשורת מהירה המונית מידית, דואר שלוקח לו שבועות להגיע מנקודה לנקודה.

דרכים מדבריות, מסלולים שהיום משחזרים אותם והופכים אותם לשבילים לאומים, לאתרי תיירות, מכניסים אותם לרשימות הנתעבות של “דברים שחייבים לעשות לפני גיל 62” לשכיות חמדה תיירותיות, כי ראינו כבר הכל וחווינו, ויש לנו כסף ושפע כלכלי ואנחנו מוכנים למיוחד, לטקסטים בשפת הברושורים.

אבל אז כל יציאה כזו הייתה כרוכה בהתארגנות, בחיבור לאנשי או נכון יותר למנהלי השירה, מי הם, מה הם, לאן הם יוצאים האם הם עשו את הדרך כבר, כמה מנוסים הם, מי מאתנו בודק מי הקברניט בטיסה שאנחנו עולים עליה, לפעמים אפילו לא עם איזו חברה אנחנו טסים, פשוט רוכשים כרטיס לטיסה הזולה ביותר ליעד אליו אנחנו שואפים להגיע, לפעמים היעד נקבע לפי המחיר.

והשירות עצמן, גמלים קודם כל גמלים, לפעמים חמורים, הנוסעים המבוססים יותר באותה תקופה רכבו על סוסים, חלק הלכו ברגל, ציוד, סחורות למכירה, להחלפה, אוהלים לנטות בציידי הדרך במנוחות, מים, אוכל לשבועות מספר, סוחרים חילים, אולי שכירי חרב, פקידי ונציגי המלך או הפחה, מלווים וגם כמה הרפתקנים מסוגו של אבן בטוטה.

רק גברים, אני מציין את זה כאן כי באחד מכתביו איבן בטוטה מציין שירה שהיו בה חמש נשים, חלקן נשות סוחרים ואחת מהן כלה שנסעה לעיר אחרת לבעלה המיועד.

קשה לדמיין היום עולם כזה, אנחנו עם האינטרנט, BOOKING.COM, AIR B&B, עולם קטן שטוח, שעתים טיסה ואתה במדינה אחרת, תרבות אחרת, שפה אחרת, מטבע שונה, ועדין יש צ’ינג’ בכל מקום כולם מקבלים ויזה, וכולם אבל כולם עסוקים בלהעלות תמונות לפרופילים שלהם בפיסבוק באינסטגרם, “שימותו הקנאים”.

איבן בטוטה נסע בעולם של פיראטים, שודדי דרכים, שליטים גחמנים, מוכסים מושחתים, מצד שני בלי דרכון בלי ויזה, בלי שלטי עצור גבול לפניך!.

ובעיקר זמן להתבוננות למחשבה, לשיחות עם השותפים למסע, הבדידות, לילות בלי ירח, לילות עם ירח מלא, התקלות בדרך, התעייה איבוד הכיוון.

ואבן בטוטה, סקרן, שואל שאלות, מתיידד, מכיר אנשים ההשכלה שלו פותחת בפניו דלתות, באחד מהמקומות הוא מקבל משרת קאדי, מתחתן נולד לו ילד, אבל הוא שוב יוצא לדרך, לא מותיר ברשומות זכר לאישה ולילד שנותרו מאחור.

שלוש פעמים הוא התחתן בדרך וכנראה היה אבא ל ארבעה ילדים, בסוף חזר הביתה לטנג’ר לעיר החוף, גבר כבר לא צעיר, בעל בעמיו כמו שאומרים בן חמישים ותשע, מכובד, מסקרן הופך להיות חביבו של הסולטן באותה העת, ויושב עם סופר המלך לכתוב את זיכרונותיו.

איבן בטוטה הלך לעולמו אלמוני, רק במאה התשע עשרה התגלה דווקא למלומדים אנגלים, והיום מה שמיוחס כקברו בטנג’ר הפך להיות מוקד עליה לרגל.

בערים שונות ברחבי מדינות ערב ישנם רחובות הקרוים על שמו, מלון חמישה כוכבים ברבאט ואחד ממטוסי חברת התעופה המרוקנית, בגיברלטר לפי כמה חודשים ראיתי מעבורת שהשם IBAN BTUTA מתנוסס בגאווה על המזח.

ביבליוגרפיה:

Tangerine  Travels with

Tim Mackintosh  טים מקינטוש נסע לטנג’ר בעקבותיו של אבן בטוטה ומנסה 500 שנה אחרי לשחזר את מסעו של אבן בטוטה במרוקו שגם עשה עליו סרט ל BBC

The Adventures of ibn Battuta

של Ross E Dunn מלומד אנגלי שעשה עבודת מחקר רצינית וטובה על אבן בטוטה

The Travels of ibn Battutah

שמסתמך על כתבי אבן בטוטה עצמו בעריכתו של טיים מקינטוש

אילן לוי

דצמבר 2019