פמה צ'ודרון נזירה בודהיסטית ומורה רוחנית ממוצא מערבי, כתבה מספר ספרים על בודהיזם טיבטי, בניהם רבי המכר כשהדברים מתפרקים ו המקומות שמפחידים אותך. נכון ל-2020 תורגמו תשעה ספרים של המחברת ויצאו בהוצאת פראג.

להבין שאין לאן לברוח

הסוגיה המרכזית של תרגול הלוחם אינה כיצד להימנע מחוסר ודאות ופחד אלא איך להתייחס אל חוסר נוחות. כיצד לנהוג במצבים של קושי, הצפה רגשית או עימות בלתי צפוי בחיי היומיום? עבור אלה מאתנו הצמאים להכיר באמת, רגשות כואבים הם כמו סימני אזהרה, "נתקעת!". אנחנו מתייחסים לאכזבה, למבוכה, לעצבנות, לקנאה ולפחד כאל רגעים שמראים לנו מתי אנחנו נמנעים וכיצד אנחנו מסתגרים. רגשות לא נוחים כאלה מעבירים לנו מסר חד וברור להתעשת ולהתמודד עם המצב דווקא כאשר הנטייה שלנו היא להתכנס ולסגת.

כל סימן אזהרה הוא הזדמנות: אפשר לשהות עם הרגש הכואב במקום להזדרז להיפטר ממנו. בעזרת ההשתהות אפשר ללמוד כיצד לעצור בעדינות רגע לפני שמאפשרים לתרעומת להתגבר ולהפוך להאשמה, לצדקנות, או לניכור. זו גם הדרך למנוע מעצמנו להחליק את העניין בעזרת שכנוע עצמי בניסיון למצוא הקלה או השראה. קל יותר לדבר על כך מאשר לעשות זאת.

בדרך כלל, אנחנו נסחפים אחר כוחו של הרגל. אנחנו כמעט ולא משנים דפוסים. אבל בעזרת האימון אנחנו לומדים לשהות עם לב שבור, עם פחד בלתי מוגדר, עם רצון לנקמה. דרך השהות עם חוסר הוודאות אנחנו לומדים למצוא מרגוע בתוך התוהו ובוהו, לומדים לשמור על שלווה גם כאשר הקרקע נשמטת מתחת לרגלינו. אנחנו יכולים בקלות לחזור אל הדרך הרוחנית, אינספור פעמים בכל יום, על ידי תרגול המוכנות לשהות בחוסר הוודאות של רגע ההווה – שוב ושוב.