מבוא

שיחות הדהרמה המובאות בספר זה ניתנו במהלך תרגול בן חודש ימים (דאת'ון), באביב שנת 1989. בתרגול זה השתמשו המשתתפים – אנשים מן השורה לצד נזירים – בשיטת המדיטציה שהציג צ'וגיאם טרונגפה (Chogyam Trungpa), אשר מתוארת בספר זה. את המדיטציה הפורמלית בישיבה אִזנו מדיטציות בהליכה ובאכילה (אוריוֹקי), תוך שימור שגרת המנזר ועזרה בהכנת הארוחות.

השכם בכל בוקר התקיימו שיחות הדהרמה. הן נועדו לספק למתרגלים השראה ועידוד להישאר ערים בכל לבם למתרחש ולעשות שימוש בשפע חומרי היומיום כמורים ומדריכים עיקריים. היופי הטבעי של גמפו אַבּי, מנזר בודהיסטי לגברים ולנשים שייסד צ'וגיאם טרונגפה ב-1983 באי קייפ ברטון שבנובה סקוטיה, לחופי קנדה, היה מרכיב חשוב בשיחות. המנזר שוכן בקצה דרך עפר ארוכה, על צוקים גבוהים המתנשאים מעל מפרץ סנט לורנס. הטבע פראי ומשחקי מזג האוויר, החיות והנוף מחלחלים לאווירה. כשיושבים באולם המדיטציה, מרחבי השמים והמים חודרים לתודעה וללב, ואילו השקט של המקום, שמועצם ברחשי הים והרוח, הציפורים והחיות, חודר אל החושים.

במהלך הדאת'ון (כמו תמיד במנזר) דבקו המשתתפים בחמשת נדרי הנזירים: לא לשקר, לא לגנוב, לא לעסוק בפעילות מינית במין, לא להרוג, לא להשתמש באלכוהול או בסמים. השפעות הטבע, הבדידות, המדיטציה והנדרים יצרו מצב כואב ומלבב לסירוגין של "אין מפלט". בהיעדר האפשרות להתחבא, היה קל יותר לשמוע בלב שלם ובתודעה פתוחה את הלימוד הטמון בשיחות פשוטות אלה.

המסר לתרגול, כמו גם לקורא או לקוראת של ספר זה, היה להיות עם עצמך ללא מבוכה או נוקשות. הוא נמסר כהדרכה לגבי האפשרות לאהוב את עצמך ואת עולמך. זוהי הנחיה פשוטה, נגישה, להקלת אומללות אנושית ברמה אישית וגלובלית.

רצוני להודות לאן טרַיים לָהאמוֹ. לג'ונתן גרין מהוצאת שמבאלה, שעודד אותי לפרסם ספר. למיגמֶה צ'ודרון ממנזר גמפו, שתמלל וערך את השיחות. ולאמילי הילבורן סֶל מהוצאת שמבאלה, שעיבדה אותן לצורתן הנוכחית. כל הנאמר כאן אינו אלא ההבנה המוגבלת שצברתי עד כה, ומה שמורי, צ'וגיאם טרונגפה רינפוצ'ה, הראה לי בחמלה ובסבלנות רבה.

מי ייתן ויהיו לתועלת.