מאמרים

יונ 132014
 
באמונה שלמה –שחר בן–פורת מראיין את ברוס ליפטון לחיים אחרים

’’הסביבה היא הכול, מהליבה של ההוויה שלנוו עד לקצה היקום. הפלנטות והכוכבים גם הם בעלי השפעה על הביולוגיה שלנו וכך היה תמיד‘‘,  כך טוען הביולוג ד‘‘ר ברוס ליפטון בריאיון מיוחד שקיימנו עמו בעת ביקורו בארץ, ומוסיף כי אם נשנה את האמונות השליליות הטבועותבנו, נוכל להימנע ממחלות קשות כגון סרטן  לחץ לקרא את כל המאמר

המשך לעוד מידע ->
מאי 092014
 
ביולוג: הכל בראש - רוב המחלות קשורות בתת מודע

מאת עדנה אברמסון  פורסם: ב ynet 02.05.14 ד"ר ברוס ליפטון עסק בשיבוט תאי גזע בעת שגילה את מה שמבחינתו מהווה מהפך במדע הביולוגיה: התאים שלנו נשלטים, לטענתו, על פי מידע הנקלט מהסביבה – ולא מהגנים שנקבעו לנו. באמצעות שינוי האמונות השליליות הטבועות בנו, הוא מבטיח, נוכל להימנע ממחלות קשות כמו סרטן מהפכה מדעית בהתהוות? במשך עשרות רבות של שנים שמענו על השליטה המוחלטת של הגנטיקה במראה החיצוני שלנו, בתכונות האופי שלנו ואף בסיכוי ללקות בסוגים מסוימים של

המשך לעוד מידע ->
מאי 062014
 
החלק הבעייתי של התורשה – Epoch Times – ברוס ליפטון

’’מחקרים מהשנים האחרונות מלמדים שמצבי המצוקה והזכרונות הטראומטיים שלנו יכולים להשפיע על המטען הגנטי שאנחנו מעבירים לילדים’’ רקפת תבור בראיון עם ברוס ליפטון – אפוק טיימס מאי 2014 (עמודים52,53, 54)  ברוס ליפטון  מחבר רב המכר הביולוגיה של האמונה ביקר בישראל לכבוד הוצאת ספרו בעברית (הוצאת פראג)

המשך לעוד מידע ->
אפר 292014
 
הולך נגד הגנים – אספה פלד על ברוס ליפטון בידיעות אחרונות

לחשוב חיובי נשמע לכם רוחניקי מדי? קבלו את זה יד ראשונה ממדען: מחשבות ואמונות יכולות לנצח אפילו סרטן. זה מה שגילה ד"ר ברוס ליפטון, חוקר בעל שם עולמי ומחבר רב המכר ’’הביולוגיה של האמונה’’ שהפך ליקיר הניו–אייג'….         

המשך לעוד מידע ->
מרץ 012014
 

      הפחד מהצלחה- תקרת הזכוכית שלנו אנחנו רוצים להצליח, ופוחדים להיכשל. אז איך זה שאנחנו יכולים לזכור הרבה מקרים בהם נכשלנו, וקשה לנו להיזכר מתי הרגשנו הצלחה?   דחפו אותנו להצליח, אבל הזהירו שנעשה זאת לפי חוקים נוקשים: אסור להתבלט או להתגאות, גם לא למרוד במוסכמות, כי אז נהיה חריגים ומבודדים. למדנו  שאחרי כל עליה יש ירידה, כך שאין מה לשמוח יותר מדי בצמרת, כי השלב הבא הוא נפילה כואבת. אמרו שגברים לא

המשך לעוד מידע ->
ינו 292014
 

תנו לגדול בשקט… לא קל להיות ילד בעולם מהיר ומשתנה בפרוס האלף השלישי נפגשים שני ענקים: שפע הידע המדעי עם אינסופיותה של היכולת הטכנולוגית. המפגש מוליד עידן פוסט-תעשייתי, מציאות פוסט-מודרנית, עולם של חברה אורבנית פתוחה ופלורליסטית, תרבות מסחרית, תחרותית, חילונית ושבעה. עידן של דת חדשה ושמה צריכה. זוהי דת של מציאות אשלייתית שגיבוריה הם מסך המחשב, מסך הטלוויזיה, מסכי הכספומט והבורסה ומסכי חלונות הראווה. על פני כל מסך וממנו כולנו צופים, כולנו נצפים, כולנו צורכים

המשך לעוד מידע ->
ינו 202014
 

  שלושה עמודים מדי בוקר, שבהם אנחנו כותבים כל מה שעולה מתוכנו, בלי להתחשב בצנזור הפנימי שלנו. למעשה, מדובר בסוג של מדיטציה המנקה את נפשנו מפחדים, כעסים ומידע מיותר מיכל גזית "דפי בוקר" הם שלושה עמודי פוליו כתובים, שבהם אנחנו מאפשרים לכל מה שעולה מתוכנו להיכתב. דפי הבוקר הם אחד מכלי העבודה בסדנת "דרך האמן" שיצרה ג'וליה קמרון, והם מאפשרים למעיין היצירה לנבוע מתוכנו באותנטיות וספונטניות. הם מנקים כל מה שמיותר בתוכנו, ומאפשרים ליהלום הבוהק

המשך לעוד מידע ->
אוג 282013
 

  כיצד הייתם מגיבים למשמע האמירה שילדים לא באמת אוהבים את מה שנדמה להם שהם אוהבים? שעמוק בתוכם הם מתעבים משחקי פלסטיק בצבעים עזים, שונאים ג'אנק פוד, ומייחלים שמשהו יגאל אותם מאובדן הדעת הנובע מבהייה ממושכת בטלוויזיה ומצמידות למחשב. סביר להניח שאמירה כזו נשמעת לכם בדיונית כמו ההבטחה שחללית תנחת תכף בחצר ביתכם. ובכן, לצערנו, היא ממש לא בדיונית. בספר 'הורים בחסד'(הוצאת פראג 2011) מוצגת הטענה שילדים הם תוצר של הדברים שהם ספגו מהוריהם, מהסביבה ומהתרבות שבתוכה

המשך לעוד מידע ->
אוג 162013
 

מאת: קולין ניסן – תרגום טליה שלו כתבו כל יום כתיבה היא כמו שריר. קטנה יותר ממיתר הברך ומעט גדולה יותר משריר הזרוע, והיא צריכה להיות מופעלת כדי להתחזק. חשבו על המילים שלכם כעל חזרות, על הפסקאות שלכם כעל ערכות, על הדפים שלכם כעל תרגילי כושר. חשבו על המחשב הנייד שלכם כעל מכשיר, כמו זה בחדר הכושר, שבו אתם פותחים וסוגרים את הירכיים שלכם מול כולם, חושפים גם את חוסר הביטחון שלכם וגם את איברי המין

המשך לעוד מידע ->
אוג 112013
 
עופרי שובל על סדנת המסע – מוסף הארץ

מאת עופרי שובל, 16.10.08   ברנדון בייס. אין לישראלים הרבה מסכות, אתם טובים בלהיות מענטש – צילום: אייל טואג   370 אנשים עומדים בטורים ארוכים ומעסים זה את זה בכתפיים, בגב, במותניים ובראש. נבוכים, מצחקקים כילדים. הם לא מכירים זה את זה, אבל התבקשו על ידי הגורו האמריקאית, ברנדון בייס, לעשות זאת. לאחר שחפפו כהוגן את הראש שלפניהם, הם מסתובבים ומתחילים הכל מההתחלה, הפעם עם מי שעומד מאחוריהם. זהו השלב הראשון של "המסע", סדנת מודעות עצמית

המשך לעוד מידע ->