מרץ 222017
 

הקברים?
נתחיל בתעלומה הגדולה מכל: מה הם הבניינים החצובים בסלע. אומרים לנו שהם קברים, אך לא נמצאו בהם הרבה סרקופגים, דרגשי קבורה, מערות, (להבדיל מבית שערים למשל, עיר קבורה יהודית) ולעומת זאת יש מבנים שבהם אין קברים בכלל, אלא רק אולמות גדולים.

אלא שהחוקרים מסתמכים על מספר כתובות: לפי כתובת שנמצאה בפטרה בקברו של טורקמניה: “קבר זה והחדרים הגדול והקטן שבתוכו, וחדרי הקבר, והחצר שלפני הקבר, והמרפסות ומקומות הישיבה בתוכו, והגנים והטריקליניום, בורות המים והטרסה והקירות, וכל שאר הנחלה שבמקומות אלו, הם רכושו המקודש והלא מופרע של דושרה, האל של אדוננו, וכיסאו הקדוש, וכל האלים שבמעשים מתייחסים לדברים מקודשים לפי תכנים. זה גם הסדר של דושרא וכיסאו וכל האלים שלפי מה שבכתבים הנאמרים המתייחס לדברים מקודשים, זה יעשה ולא ישונה. וגם ששום דבר מכל שמוכל בהם יילקח, וגם שאף אדם לא ייקבר בקבר זה פרט לזה אשר יש לו חוזה כתוב להיות קבור לפי הכתבים הללו המתייחסים לדברים מקודשים, לנצח”. 
אבל מה זה אומר? מהו החוזה? מהם הדברים המקודשים?

יש מעל אלף מבני קבורה בפטרה, ועוד מאות באתרי קבורה אחרים, אם הקברים היו למשפחות אזי הם יכלו להכיל עשרות אלפי אנשים. בנוסף להם יש שדות קבורה פשוטים יותר לאנשים הפשוטים. איפה כל השלדים? שאר הכתובת? סימני הקבורה?
בנוסף על כך היו חמישה ערי קבורה קדושות נוספות באזורי המדבר כגון ממשית שבנגב

אצל הפרסים המתים הועלו למגדלי שתיקה בגובה שמונה מטר, הנשרים אכלו את הגופות ונקברו קבורה משנית בארונות קטנים – גלוסקמאות. גם היהודים השתמשו בהם, זה אפשר למי שמת רחוק מירושלים להיקבר בירושלים. 
יש טוענים שהמקומות הגבוהים בפטרה היו מעין מגדלי שתיקה, שם נקברו המתים, והמבנים הם רק נקודות ציון, מעין נפש כמו ביד אבשלום בירושלים.

בכניסה לפטרה יש את קבר האובליסק, מעליו יש מקום גבוה שאליו עולים במדרגות, עליו יש חדר מרובע שאומרים שהיה לשמירת מים לפולחן, אולם עורך אתר נבטיה חושב ששם היו שמים את הגופה בכדי שהנשרים יוכלו אותה והעצמות יפלו למטה להיות נאספות מאוחר יותר לקבורה משנית, עמודי הג’ינים ממול שימשו בתפקיד בתהליך הזה, למנוע מרוחות רעות להשתלט.

ארכיאולוגים כמו גלוק שמו לב להשפעה פרסית על הנבטים, פרתית, איראנית. רוב הקברים בפטרה אין בהם קברים, אלא מקומות אכסון קטנים שהיו מספיקים לאכסן עצמות. הקבורה בקברים משפחתיים מזכירה את הקבורה היהודית בימי בית ראשון – נאסף אל אבותיו. סטרבו אומר: היחס שלהם למתים הם כמו לזבל, ולכן הם קוברים גם את מלכיהם ליד ערמות זבל. האמרה הזאת לא הגיונית, מכיוון שהנבטים כיבדו את המתים, אפשר להבין אותה על רקע השארת הגופות לריקבון.

ליד הקברים בפטרה יש מקומות שהיו מגישים ארוחות וזה ניתן לראות על ידי מציאת כלים שבורים. סטרבו אומר שהנבטים הכינו ארוחות שנאכלו בקבוצות של שלוש עשר איש, לכבוד המתים. לאחר הארוחה היו שוברים את הכלים, באחד המקומות נמצאה אבן שנועדה לשבור ערמה גדולה של כלים. צריך לציין שלפי החוק היהודי כלים שהשתמשו בהם בבית קברות נחשבו ללא טהורים ושאי אפשר להשתמש בהם אחר כך, בכלים הללו, ששמשו בבתי הקברות, נמצא קרמיקה ברמה נחותה, לפי מה שמצאו הארכיאולוגים הארוחות כללו, זיתים, תמרים, תרנגולות וכבשים. ארוחות למען המתים נעשו גם ברומא, בקטקומבות. וגם ביוון. אפשר גם להניח שהיו בפטרה חנויות ששימשו את צורכי הקבורה, מוכרים כלים, אוכל, קטורת, וייתכן שזה היה תפקידם של החנויות ברחוב הראשי.

האם ייתכן שהמבנים היו בעצם מקום עריכת טקסים לכבוד המתים ולאו דווקא קברים פיזיים?

פעמיים בשנה עלו אנשים לרגל לפטרה לעשות ארוחות טקסיות למתיהם, להשתתף בטקסים במקדש ולקבור את המתים החדשים, לא ברור אם הארוחה הטקסית הייתה דבר חד פעמי או שזה היה דבר חוזר?

                                        הקבוצה הבאה לפטרה יוצאת ב יום שישי 7 לאפריל עד יום ראשון 9 לאפריל

המסע הבא לפטרה

למה שמשה החזנה?

בכניסה לפטרה נמצא המבנה המרשים מכל, הלא הוא החזנה המופיע באין ספור תמונות, סרטים, אזכורים. למה שימש מבנה זה? אין איש יודע. כתובת ברורה לא נמצאה, וכך גם לא מבני קבר. 
יש הטוענים שזה היה מקום קברו של ארטס השלישי אחד המלכים הגדולים של הנבטים וראשון בוני פטרה הגדולים. (ומהצד השני של העיר הגדולה נמצא מבנה קצת דומה שנקרא המנזר – דיר. מבנהזה היה מקום קברו של המלך הנבטי הגדול האחרון רבאל השני)
יש כאלו שטוענים שהמקום הוא מקדש לאלוהיות הנשיות, ולכן דמויות הנשים בקומה השנייה שלו.

אלא שיש חלק חסר לפאזל והוא: חזית החזנה דומה מאד לחזית הספריה הגדולה והחשובה שהתקיימה בעיר אפסוס בטורקיה, אחת הערים הראשיות באימפריה הרומית, מקום מקדש האלה ארטמיס. ידוע שהנבטים היו סוחרים שהסתובבו בכל העולם, ידוע גם שהם היו בקשר טוב עם הממלכה התלמית שהתגאתה בספריה של אלכסנדריה. הייתכן שהנבטים אספו בשביל התלמים תאבי הדעת ספרים מכל המקומות שבהם בקרו, הייתכן שהם הקימו ספריה משל עצמם בפטרה?

לנבטים לא היה כתב, והם בסופו של דבר אמצו את הכתב היווני, הם לא כתבו ספרות חוכמה וגם לא מצאו ספרות דתית שלהם, למרות שהיו להם מקדשים, אין להם תנ”ך וגם לא אליאידה ואודיסאה, ספרות מוסר או חוכמה, פילוסופיה או המנונים. אבל אין להוציא מכלל אפשרות שאכן הייתה להם ספרייה כזאת, לדוגמא הספרייה של קומראן שנמצאת לא רחוק משם בלב המדבר. ושהתכנים של אותה ספריה הוחבאו. 
ספרים רבים מהספרייה של אלכסנדריה תורגמו לערבית, וזה משקף אולי את חלקם של הנבטים בספריה.

מדוע הר אהרון קדוש?

הגיאוגרפיה המקודשת של פטרה מכוונת להר אהרון, שהוא הבולט והגבוה שבהרי הסביבה והאתר הקודש ביותר, עד היום בדרום ירדן, מקום קברו של אהרון הכהן, אחיו של משה. 
שני האובליסקים החצובים בסלע מצביעים לכיוון הר אהרון, וכך גם הבמה, נחש האבן, ומקדש דושרא.

באזור של הנבטים חיו בעבר הרחוק עם המדיינים. עם זה שמר מסורות קודש שמקורם מאברהם, הוא היה עם כוהנים שחי במדבר. לפי התנ”ך יתרו כהן מדיין מלמד את משה איך לשלוט בעם ואת רזי האל, לאחר שבני ישראל עוזבים את מעמד הר סיני קבוצה של כוהני מדיין מתלווה אליהם. 
האם מכאן נובעת חשיבותו של הר אהרון? המקום שבו קבור אהרון, המחליף של יתרו ככהן גדול של העם היהודי?

האם יש קשר בין הנבטים לאסלאם הקדום?
האסלאם הופיע בחצי האי ערב באזורים שבהם שלטו בעבר הנבטים, בקר שכבה של סוחרים, תפקידם המסורתי של הנבטים, אלא שיש מרחק של כמה מאות שנים בין האירועים. אבל החשיבות של הכעבה מראה, בכל זאת, על קשר אפשרי:

בימי הנבטים כעבה היה שם כללי לאזור שנחשב קדוש בעיר קטנה ברחבי המדבר בו יכלו לשים פסלים של כל האלים. המאמין יכל להקיף את הכעבה ולהתפלל לכל האלים אחד אחר השני, זה החליף בנייה של כמה מקדשים שלא יכלה להיעשות בערים כאלו. הכעבה במכה הייתה רק אחת מני רבות. אלא שיש כאן משהו מעבר לכך

הנבטים אפיינו את האל הראשי שלהם דושרא בתור מרובע. המקדש המרכזי שלו בתוך העיר פטרה הוא מרובע שלם, מזכיר מקדשים דומים הנמצאים בחצי האי ערב, בתימן, ואף בחלקים הצפוניים של אתיופיה. במקדשים מעין אלו היו בתוך הריבוע חדרים לכמה אלים. הריבוע סימל את האחדות שמאחורי עולם התופעות, ההופעות השונות של האלים, כל הדברים. אמונה בעיקרון מונותאיסטי קדום. בכניסה לפטרה ישנם מרובעים רבים שנקראים מרובעי הג’ינים ואיש אינו יודע את מהותם, מרובע נוסף נמצא ביציאה מפטרה בדרך להר אהרון, מתחת לנחש האבן.

גם האדומים שקדמו לנבטים אפיינו את האל הראשי שלהם, אל ההרים קוס, בתור ריבוע, וגם בבית המקדש היהודי קודש הקודשים הוא ריבוע שלם. הריבוע הוא הצורה הגיאומטרית הנדסית הבסיסית ביותר, ולכן מייצג את הפשטות שבאל האחד שאין לו תואר ולא שם.

הייתכן שהמסורת של המונותאיזם המוסלמי הקשורה לכעבה במכה שואבת את השראתה מהאמונה של הנבטים? 

המלומד הערבי החשוב ביותר והמאוחר ביותר בהקשר הנבטי הוא אבו בכר אחמד איבן עלי איבן קאיס איבן ווהסיה א נבטי, הוא היה רופא ובוטנאי שהתעניין בחקלאות גידול בעלי חיים וכן אלכימיה, מאגיה, וכימיה, כתב בסביבות 900 לספירה. מייחס לנבטים תשע עשיריות של הידע הידוע. בין ספריו : פיליהה אן נבטיה.

זאב בן אריה, סופר, חוקר, מרצה ומדריך טיולים ובעל חברת טיולי בוטיק “תרבויות עולמי”

הקבוצה הבאה לפטרה יוצאת ב יום שישי 7 לאפריל עד יום ראשון 9 לאפריל

כל הפרטים כאן