אפר 282015
 

 

מה הן זכויות יוצרים?
זכות יוצרים היא אחת מזכויות הקניין הרוחני. זכות יוצרים היא למעשה מערך של זכויות ייחודיות שהוענקו ליוצר של יצירה מקורית (ובמקרים מסוימים לאחר, כגון מעבידו) לנצל את היצירה במרבית דרכי הניצול המוכרות, ולהפיק ממנה את התועלת הכלכלית הטמונה בה, או להרשות לאחר לעשות כן, לכן מדברים לרוב על זכויות יוצרים ולא על זכות יוצרים. מתן זכויות יוצרים ליוצר נועד לתת תמריץ ליצירה, זאת על מנת להרבות ולגוון את עולם הביטויים, דבר שמעשיר את החברה בכללותה.

בתי משפט קבעו כי זכות יוצרים היא זכות קניינית. ככזו היא זוכה לרמת הגנה גבוהה. באירופה, בה נוהגים על-פי שיטת "זכויות היוצרים" (droit d'auteur) מקדשים את ההגנה על היוצר המקורי.  לעומת זאת, בעולם האנגלו-אמריקאי, שהוא עולם "זכות ההעתקה" (copyright) שמים את דגש על הגנת בעלי זכויות היוצרים, יהיו אשר יהיו, מעת לעת. לעיתים רבות, אלה אינם היוצרים עצמם, אלא חברות עתירות ממון, כגון חברות הקלטה, גופי שידור, אולפני סרטים וחברות תוכנה, שרכשו מהיוצרים את הזכויות. בישראל נוהגת שיטה שמבוססת בעיקרה על השיטה האנגלו-אמריקאית, אולם יש בה גם עקבות של השיטה האירופית. כך, למשל, בכל הקשור להגנה על הזכויות המוסריות של היוצר, אשר יידונו להלן.

לא כל יצירה מוגנת בזכויות יוצרים, אלא רק כזו הנחשבת מקורית (מבחינה זו שהיא מגלמת השקעה מינימלית ויצירתיות מינימלית מצד יוצרה), בהגבלת תקופת זכויות היוצרים, באי-החלת זכויות יוצרים על רעיונות, שיטות ונתונים, ובכך שלצד הזכויות הייחודיות שהוענקו לבעל זכויות היוצרים, מונה חוק זכות יוצרים רשימה ארוכה של שימושים ביצירה, שמותרים לכל אדם גם ללא רישיון מאת בעל זכויות היוצרים. שימושים כפופים לתנאים מסוימים.
על מה מגנות זכויות יוצרים?

זכויות יוצרים קיימות ביצירות ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות ואמנותיות מקוריות. אין להבין את המונחים הללו כמצריכים רמה גבוהה של ביטוי. זכויות יוצרים אינן אליטיסטיות. הן מגנות הן על ספרות גבוהה כמן רומנים ושירה והן על יצירות יותר פשטניות, כגון מאמרים ויצירות תיעודיות. הן מגנות על אמנות יפה וגם על גרפיקה מסחרית. כל שנדרש הוא כי היצירה תהיה מקורית. צילומים מוגנים כיצירות אמנותיות. כך גם יצירות אדריכליות. סרטים ותוכניות טלוויזיה ("יצירות קולנועיות") מוגנים כיצירות דרמטיות. תוכנות מחשב מוגנות כיצירות ספרותיות ואילו הקלטות מוסיקליות ("תקליטים" בלשון החוק) מוגנות כיצירות נפרדות, בנפרד מזכויות היוצרים הקיימות ביצירה המוסיקלית המוקלטת.

ומה עושה יצירה ל"מקורית"? קימת פסיקת בית המשפט העליון,בנושא הקובעת כי מקוריות משמעה שהיצירה היא עצמאית, קרי לא הועתקה מיצירה אחרת, וכי יוצרה השקיע בה מידות מינימליות של השקעה אישית ויצירתיות, שמקורן בו.  דרישת ההשקעה שקולה למעשה לדרישת העצמאות, כך שגם יצירה שנוצרה ברגע של השראה או יצירתיות תהיה מוגנת, הגם שלא ניתן לומר שהיוצר "השקיע" בה עמל. אם כן, על מנת שיצירה תעמוד בדרישת ההשקעה ותהיה מקורית די שהיוצר יצר אותה בכוחות עצמו, מבלי להעתיק אותה מיצירה אחרת. אולם, כאמור, נדרש גם כי היוצר השקיע ביצירה מידה כלשהי של יצירתיות ומקוריות. משמעות דרישה אחרונה זו היא כי היוצר שקל שיקולים יצירתיים בעת יצירת היצירה ואין זה משנה אם אנו רואים ביצירה המוגמרת דבר "יצירתי" אם לאו. דיני זכויות יוצרים אינם באים לשפוט את התוצאה הסופית, אלא את תהליך היצירה. על כן, על מנת שיצירה תהיה מוגנת בזכויות יוצרים לא נדרש מהיוצר "להזיע", אלא ש"יחשוב". עמל או השקעה בלבד לא יספיקו להקניית הגנה. על כן, ספרי טלפונים שמסודרים באופן סתמי, לפי האל"ף-בי"ת לא מוגנים.

חריג לאמור לעיל הוא היצירה הנגזרת דהיינו, יצירה המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת. יצירה נגזרת תהיה מוגנת בזכויות יוצרים על אף ההתבססות על היצירה הקודמת, אם יימצאו בה רבדים שיש בהם יצירתיות מקורית. ההגנה תינתן לרכיבים אלה ולא ליצירה המקורית, כמובן. כל אחד רשאי ליצור יצירה נגזרת ליצירה שהיא נחלת כלל. כך עשתה, למשל, חברת וולט דיסני כאשר יצרה עיבודים קולנועיים ליצירות קלסיות מתחום ספרות הילדים, שזכויות היוצרים בהן פקעו, כגון שלגיה, סינדרלה, בת הים הקטנה והיפה והחיה. עם זאת, על מנת ליצור יצירה נגזרת מיצירה קיימת, יש לקבל את רשותו של בעל זכויות היוצרים במקור.

מה אינו מוגן בזכויות יוצרים?

רעיונות אינם מוגנים בזכויות יוצרים. בנוסף, זכויות יוצרים אינן תופסות בעובדות ונתונים, בחדשות היום, בתזות, או בשיטות. חוקרים המתעדים לראשונה עובדות היסטוריות או מדעיות אינם יכולים למנוע מאחרים לעשות לאחר מכן שימוש בעובדות אלה. עתון היוצא ב"סקופ" גדול רוכש לעצמו את יתרון הראשוניות. אולם, לאחר מכן אין הוא יכול למנוע ממתחריו לכתוב אף הם על החדשות שנתגלו ולפרסם אותן. עם זאת קיימות זכויות יוצרים באופן הביטוי של העובדות, הנתונים, החדשות או התיזה. כך, לדוגמה, מי שמכין מאגר של עובדות או נתונים, אף שאינו רוכש מונופולין על העובדות והנתונים שבמאגר, עשוי להיות בעל זכויות יוצרים במאגר עצמו. הזכויות חלות על הבחירה והסידור המקוריים של הנתונים, ולא על הנתונים עצמם. מי שיעתיק נתונים בלבד לא יפר זכויות יוצרים, אלא אם יעתיק את הבחירה . המקרה של הסופר דן בראון, בספר "צופן דה וינצ'י" השתמש בתזה על שושלת ישו שלקח מתוך הספר "שושלת ישו" נתבע וזכה , התזה כוללת עובדת והסופר למעשה רק השתמש בעובדות ההיסטוריות וברעיון, לכן אין היא מוגנת ככזו בזכויות יוצרים. לעומת זאת, מי שמעתיק מאמר שלם מתוך עיתון, או חלק ממנו שמהווה ביטוי, או שמעתיק מאסף שלם של נתונים על הבחירה והסידור שלהם, יהיה בגדר מפר זכויות יוצרים.

 

מי בעל זכות יוצרים ביצירה?

כלל הוא שזכות יוצרים ראשונית ביצירה שייכת ליוצר, ולא לכל אדם אחר, לרבות מי שהזמין את היצירה, מי שמימן אותה ומי שהציע ליוצר רעיון ביחס אליה. לכלל זה מספר סייגים: זכויות יוצרים ביצירה של עובד, שנוצרה במהלך עבודתו ולצורכי העבודה, שייכת למעביד, אלא אם הוסכם אחרת בין העובד לבין המעביד. זכויות יוצרים בדיוקן או בצילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצר על-פי הזמנה, שייכת למזמין. ביצירות מוזמנות אחרות, זכויות יוצרים ראשוניות שייכות ליוצר, אלא אם קיים הסכם מפורש או משתמע בין המזמין לבין היוצר, שממנו עולה הסכמה אחרת. הוראה בלתי ברורה זה בחוק זכות יוצרים, התשס"ז – 2007, יוצרת המון אי-וודאות באשר לבעלות על זכויות היוצרים במצבים שכאלה. זכויות יוצרים ראשוניות בתקליט שייכות למפיק התקליט. עם זאת, זכויות היוצרים הן נכס סחיר הנתונות להעברה. היוצר יכול למכור את זכויות היוצרים שלו ביצירה, אך לכך נדרש הסכם בכתב. הזכויות ניתנות למכירה בשלמותן או בחלקן. אם נמכרו בשלמותן, אין ליוצר עוד זכויות ביצירה. דרך אחרת לסחור בזכויות היוצרים היא להעניק לאחר רישיון להשתמש ביצירה. הרישיון יכול להיות כללי או ספציפי, מוגבל לשימוש מסוים, שטח מסוים או זמן מוגדר, בלעדי או לא בלעדי. הענקת רישיון מאפשרת למקבל הרישיון לעשות שימוש ביצירה בהתאם לתנאי הרישיון, מבלי לנתק את הבעלות בזכות מהיוצר או בעל זכויות היוצרים.

האם קיימות דרישות פורמליות להגנת זכות יוצרים?
להבדיל מסוגם אחרים של קניין רוחני, הגנתה של יצירה בזכויות יוצרים אינה תלויה ברישום הזכויות במשרד רשמי כלשהו או בהופעת סימן זכויות היוצרים המוכר, © על היצירה, או בכל הליך פורמלי אחר. הן מתקיימות באופן אוטומטי מרגע היצירה. הסימן עוזר אמנם לבעל זכויות יוצרים להודיע על זכותיו בפני העולם, אך העדרו אינו מפקיע את ההגנה מן היצירה. כמו כן, רישום יכול לסייע בהוכחת הבעלות על זכויות יוצרים. אלא שבישראל בכלל לא קיים משרד לרישום זכויות יוצרים. יש אמנם מדינות, שהחשובה בהן היא ארה"ב, שמקיימות שיטת רישום, אך גם בהן הרישום אינו חובה והיצירה תהיה מוגנת גם אם לא נרשמה. עם זאת, תיעוד היצירה, על-ידי הפקדתה אצל עורך דין או נוטריון, מאוד מומלץ. הדבר יסייע מאוד כאמור לבעל זכויות היוצרים במקרה שיידרש להוכיח כי יצירה אחרת הועתקה ממנו, שכן היא באמצעות הרישום ניתן להוכיח ראשוניות בזמן. בלי להוכיח את הראשוניות יקשה להוכיח כי היוצר האחר העתיק מהיצירה.

מהי תקופת זכות היוצרים ביצירה?

זכויות יוצרים אינן נכס נצחי. הן קיימות לזמן מוגבל ולאחריו היצירה הופכת לנחלת הכלל. עם זאת, הזכויות ניתנות לתקופה ארוכה למדי, באופן שהן מאפשרות הנאה כלכלית מהיצירה ליוצר וליורשיו למשך שלושה דורות. לגבי מרבית היצירות, הזכויות קיימות עד לתום השנה ה- 70 שלאחר השנה שבה נפטר היוצר (כלל החיים + 70). לכן, זכויות היוצרים בכל יצירותיו של יוצר פוקעות במועד אחד, בין שנוצרו בצעירותו ובין שנוצרו בימיו האחרונים.

האם יצירות זרות מוגנות בזכויות יוצרים בישראל?

ישראל קשורה באמנות בינלאומיות להגנה הדדית של זכויות יוצרים. החשובה מבין האמנות הללו היא אמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות. מכוח האמנות יצירות שנוצרו בידי אזרחים ו/או תושבים של מדינות החברות באמנה, או שפורסמו לראשונה במדינות אלה מוגנות בישראל כאילו היו יצירות ישראליות. באותה מידה, יצירות ישראליות מוגנות גם כן במדינות החברות באמנות. מכיוון שמרבית מדינות העולם חתומות על לפחות אחת מהאמנות, מרבית היצירות בעולם מוגנות בזכויות יוצרים בישראל (בכפוף לכך שתקופת ההגנה טרם פגה).

האם חומר שפורסם באינטרנט הוא נחלת הכלל ?
ממש לא – טעות חמורה היא לחשוב שכל מה שמופיע באינטרנט הינו נחלת הכלל וניתן להעתיקו בצורה חופשית. דיני זכויות יוצרים שרירים וקיימים גם באינטרנט המחוקק בישראל נתן דעתו על כך בהרחבה לחוק זכויות היוצרים החדש מ 2007, זכויות היוצרים כוללות גם את הזכות להעתיק יצירה באמצעים דיגיטליים וכן להעמידה לרשות הציבור ברשת תקשורת אלקטרונית. אמנם, ניתן למצוא ברשת תכנים שאינם מוגנים בזכויות יוצרים, או שמותרים להעתקה ו/או הפצה במידה זו או אחרת, כגון תכנים המופצים תחת רישיון של ארגון ה-  creative commons. עם זאת, כדאי לצאת מנקודת מוצא שיצירות המופיעות ברשת מוגנות בזכויות יוצרים, אלא אם צוין אחרת ולא ההיפך. המשפטים המפורסמים בפרשות "נאפסטר" ו"גרוקסטר", שדנו בהפרות זכויות יוצרים שהתבצעו ברשתות לשיתוף קבצים מדגימים את תחולתן של זכויות יוצרים באינטרנט. עם זאת, בהעדר הסדר חקיקתי בקשר לאחריותם של ספקי שירות להפרות שמתבצעות באינטרנט, עדיין קיימות שאלות עד כמה ובאיזה תנאים הם פטורים מחבות בגין הפרות שמתבצעות בידי גולשים. אף-על-פי-כן, אין ספק בדבר החבות הישירה של המשתמש המעתיק או מעמיד לרשות הציבור ברשת יצירה מוגנת ללא רישיון מאת בעל זכויות היוצרים .
מהן זכויותיו של בעל זכות יוצרים?

זכויות בלעדיות לניצול יצירתו, הכולל:

  • זכות ההעתקה, דהיינו הזכות להפיק עותקים של היצירה, בכל אמצעי מדיה.
  • זכות הפרסום, שהיא הזכות להוציא עותקים של היצירה לציבור.
  • זכות הביצוע הפומבי, שהיא הזכות לבצע את היצירה בפומבי.
  • זכות השידור, לרבות באמצעות שידור והעברה בכבלים או ברשת האינטרנט.
  • זכות העיבוד (הזכות לעשיית יצירה נגזרת), שהיא הזכות להכין יצירות אחרות, המבוססות על היצירה.
  • זכות ההשכרה, שהיא הזכות להשכיר יצירה קולנועית, תוכנה או תקליט לצורכי מסחר,
  • זכות ההעמדה לרשות הציבור, שהיא הזכות להעמיד יצירה לרשות הציבור בזמן ובמקום לפי בחירתו (זכות שהותאמה במיוחד לעידן האינטרנט). כל הזכויות הללו חלות ביחס ליצירה בשלמותה או לכל חלק מהותי ממנה. מכאן, שכל מי שיבצע פעולה מן הפעולות לעיל ללא הרשאה מאת בעל זכות היוצרים מפר בכך את זכותו. וזאת, בין שהמפר התכוון לכך, בין לאו, בין שהפיק מההפרה תועלת כלכלית, בין לאו ובין שאחרים הפרו גם כן את זכויות היוצר, בין אם לאו.

מהן הסייגים לזכויות היוצרים של היוצר?

כל האמור לעיל לעניין זכויותיו של בעל זכויות יוצרים, כפוף סייגים שונים הנובעים מההיתרים לעשיית שימושים מסוימים ביצירות, ללא הסכמת בעל זכויות יוצרים. החשוב מבין הסייגים הלוא הוא היתר השימוש ההוגן. אדם שעושה שימוש הוגן ביצירה למטרות כגון דיווח עיתונאי, מחקר, סקירה, לימוד עצמי, הוראה ובחינה בידי מוסד חינוך, הבאת מובאה או ביקורת אינו מפר את זכויות היוצרים ביצירה, גם אם השימוש נעשה ללא הרשאה מאת בעל זכויות היוצרים. הגינות השימוש נבחנת, בין היתר, בהתחשב בכמות החומר שנלקח מבחינה איכותית וכמותית, אופי היצירה הראשונה, אופי השימוש והשפעתו על ערכה הכלכלי של היצירה. שימוש "מדש" או טרנספורמטיבי, דהיינו כזה שמעניק ליצירה משמעות שונה או הקשר חדש הוא פקטור חשוב בשימוש ההוגן. כמו כן, בד"כ בוחנים בתי המשפט האם מי שעשה שימוש ביצירה וטוען לשימוש הוגן העניק קרדיט ליוצר היצירה ולבעל זכויות היוצרים.

 

האם זכויות יוצרים מעניקות מונופולין מוחלט על היצירה?

הזכות הראשונית של בעל זכויות היוצרים היא כאמור זכות ההעתקה. יש להבין זכות זו נכון. זכויות יוצרים מגנות מפני העתקה. אין הן מעניקות לבעליהן מונופולין אבסולוטי על הביטוי המוגן. שניים שמגיעים לאותו ביטוי ממש, או לביטויים דומים מאוד, בדרכים עצמאיות, מבלי לראות האחד את יצירתו של השני, כל אחד בעל זכויות יוצרים ביצירתו. זכויות אלו מאפשרות ליוצר למנוע מאחר להעתיק את היצירה שלו, או חלק מהותי ממנה, אך הן לא יאפשרו לו למנוע מהיוצר השני מלהפיץ את יצירתו שלו, או מאחר להעתיק את יצירתו של השני. עם זאת, המקרים שבהם שניים יגיעו לביטויים עצמאיים שדומים באופן מהותי אחד לשני די נדירים. ולכן, כאשר יצירה מאוחרת תימצא דומה באופן מהותי ליצירה מוקדמת, ויוכח כי ליוצר המאוחר הייתה גישה או נגישות ליצירה הקודמת, יעבור אליו נטל ההוכחה, ויהיה עליו לשכנע כי יצר את יצירתו באופן עצמאי.

 

מהן זכויות המוסריות?

בנוסף על הזכויות הכלכליות ביצירה, במרבית מדינות העולם כמו גם בישראל, היוצר של יצירה נהנה מן "הזכות המוסרית", או ליתר דיוק מספר זכויות מוסריות. אלה הן זכויות אישיות של היוצר, אשר להן שתי פנים: זכות למנוע סילופים, פגמים ושינוי צורה ופעולות פוגעניות אחרות ביצירתו, שיש בהן משום פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר; וזכות לייחוס (הידועה לעתים כ"זכות ההורות" או זכות האבהות", שהיא הזכות לקבלת "קרדיט" בגין היצירה, בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות המקרה. הזכויות המוסריות הן זכויות אישיות שבאות לכבד את הקשר האישי והרגשי שבין היוצר לבין יצירתו. הן שייכות ליוצר היצירה, גם לאחר שמכר את זכויותיו הכלכליות ביצירה, ואף אם אינו בעל זכות יוצרים ראשונית ביצירה (כגון עובד שיצר יצירה במסגרת עבודתו) ואינן ניתנות להעברה, אם כי הן ניתנות לויתור במידה זו או אחרת.

 

מהי הפרת זכויות יוצרים?

ביצוע אחת הפעולות שיוחדו על-פי חוק לבעל זכויות היוצרים ללא הרשאה ממנו הוא הפרה של זכויות היוצרים, אלא אם הפעולה מותרת מכוח אחת מהוראות החוק, כגון ההוראה בעניין שימוש הוגן. מכיוון שמדובר בזכות קניינית, אין צורך בידיעה או בכוונה. כמו כן, הדין מטיל אחריות על מי שמבצע הפרה עקיפה של זכויות יוצרים, כגון מי שסוחר ביצירה מפרה, כמו גם מי שמסייע להפרת זכויות יוצרים או תורם לה תרומה משמעותית. להבדיל מהאחריות בגין הפרה ראשית של זכויות יוצרים, האחריות בגין הפרה עקיפה והפרה תורמת מצריכה ידיעה מצד המפר. עם זאת, אין צורך בידיעה ממשית. עצימת עיניים תספיק ליצירת אחריות. כמו כן, כאשר מדובר בהפרה עקיפה, אזי במרבית המקרים די בכך שהיה על המפר לדעת על הפרה כדי שתקום אחריות.

מהן הסעדים הניתנים בגין הפרת זכויות יוצרים?

בעל זכויות יוצרים שזכותו הופרה זכאי למגוון סעדים. במרבית המקרים יהיה זכאי לצו למיעת המשך ההפרה. כמו כן, הוא זכאי לפיצויים על הנזק שנגרם לו. לחילופין, הוא זכאי לדרוש דין וחשבון על הריווחים שהפיק המפר מההפרה. חוק זכות יוצרים גם מעניק לבעל זכויות יוצרים זכות לקבלת פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום של עד 100,000 ₪ בגין כל הפרה של זכויותיו. קביעת הסכום ניתנת לשיקול דעת בית המשפט. הסעדים לעיל ניתנים גם בגין הפרה של הזכויות המוסריות.

שמירת זכויות האחר וציטוטים

חשוב מאוד אם ברצונכם לצטט מתוך שיר, סיפור, מחזה וכו' ביצירתכם אתם חייבים לבקש רשות מבעל הזכויות, במקרה שמדובר בתרגום יש לפנות להוצאה במיל, ברוב הוצאות הספרים קיים מישהו שזה תפקידו, לרוב לא תתבקשו לשלם על כך אלא לתת קרדיט, ציטוט שם הספר, שם המחבר, ההוצאה, ורצוי גם שם המתרגם.

במקרה והנכם מוסיפים ביבליוגרפיה ורשימת מקורות, רצוי לתת את כל הפרטים הנ"ל שוב.

מקורות והפניות:

חוק זכות יוצרים החדש , התשס"ז – 2007 – באינטרנט

ויקיפדיה– זכויות יוצרים, ערך

ערך מוקפד ורחב עם קישורים רבים

 

אקו"ם

אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל) שומרת על זכויות של למעלה ממיליון יצירות ומייצגת מליוני מלחינים, פזמונאים, משוררים, סופרים, מו"לים למוסיקה, מעבדים ומתרגמים מרחבי העולם. אקו"ם שמה לה למטרה לפעול לקבלת תמלוגים ראויים והוגנים עבור השימוש ביצירות ולחלקם ליוצרים. האגודה פוטרת את המשתמש ביצירה מהצורך לפנות ישירות לכל יוצר ולנהל עמו משא ומתן על הזכות להשתמש ביצירה.

http://www.acum.org.il

 

תלי- תסריטאים בימאים

חברת התמלוגים של התסריטאים והבימאים בישראל

סעיף תל"י 
סעיף תל"י הוא סעיף משפטי המבטיח שמירת זכויות החבר/ה לתמלוגים. כל במאי או תסריטאי המעוניין לשמור על זכות היוצרים שלו, צריך להכליל סעיף זה בחוזה שנחתם בינו לבין מפיק או גוף שידור.
http://www.film-e-good.org.il

 

https://www.copyrights.org.il/

באתר זה תמצאו שירות שמירת זכויות יוצרים, השמירה מתבצעת על ידי עורך דין, למשך 5 שנים וניתן להאריכה במידת הצורך.

עלות הפקדת יצירה הינה 220 ש"ח בלבד!  לכל סוגי היצירות,