לראשונה בישראל
כנס בינלאומי על חקר
חומרים משני תודעה פסיכדליים
בהשתתפות חוקרים מובילים מהארץ והעולם

יום חמישי, 8 ליוני 2017
 9:00 – 23:00
בית ציוני אמריקה תל אביב
 

בחסות ארגון MAPS

בשנים האחרונות מתרחש רנסנס במחקר של חומרים משני תודעה פסיכדליים. בעיתונות העולמית מתפרסמים חדשות לבקרים תוצאות של מחקרים המצביעים על הפוטנציאל פורץ הדרך של משני תודעה פסיכדליים עבור הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה בטיפול בקשת של מצבים נפשיים כמו דכאון, חרדה, פוסט-טראומה והתנהגות כפייתית. מחקרים נוספים מראים שחומרים אלו מסוגלים לעורר חוויות רוחניות עמוקות, להעשיר את היצירתיות, ולפתוח עבור האדם אשנב להתעוררות פנימית ולחיים מלאים ומספקים יותר. משנים תודעה הוא כנס ראשון מסוגו בישראל, שבמסגרתו יציגו חוקרים מובילים מרחבי העולם ומישראל את הידע העדכני ביותר מהתחום המתעורר של מחקר פסיכדלי לציבור הרחב וידונו בפוטנציאל של החומרים הללו עבור הרפואה, החברה והתרבות. 

תוכנית הכנס​

פרספקטיבות היסטוריות, סוציולוגיות ואנתרופולוגיות 

8:00-8:45 הרשמה

8:45-9:00 דברי פתיחה

דר’ עידו הרטוגזון הוא חוקר של משני תודעה פסיכדלים ותרבות פסיכדלית. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בעיצוב התרבותי של החוויה הפסיכדלית בארה”ב של שנות החמישים והשישים. הרטוגזון עורך את כתב העת הפסיכדלי הישראלי לפסיכונאוט ומנהל את האתר Daily Psychedelic Video, מאגר הוידיואים הפסיכדלים הגדול ברשת. ספרו ‘טכנומיסטיקה’ ראה אור בשנת 2009. 

9:00-9:25 ההסטוריה של התרבות הפסיכדלית בישראל


אמית דניאל 
הוא מרצה, קולנוען אלתר-נתיבי תרבותן מולטי גלוקלי, קרטופוטגרף ומדריך מקומי של מפות גוגל  ופסיכונאוט ותיק

ההרצאה תתאר את חדירת הפסיכדליה לישראל של שנות השישים ועליית מרד הסטודנטים העולמי. בין השאר ניגע בשורשי המוסיקה הפסיכדלית הישראלית מהצ׳רצילים לאריק איינשטיין וחבורת לול; בהייט אשבורי של ישראל בדשא של בית רוטשילד בחיפה; בקולנוע הפסיכדלי הישראלי של ז’אק קתמור וחבורת העין השלישית. בשירה והמיסטיקה השל רינה שני; חוויותיה הפסיכדליות של יונה וולך, מסע הלסד של דן בן אמוץ ויומן הטריפ הפואטו-תעודי של דוד אבידן. סיפורו של האי הבודד הציוני-ישראלי ימוקם בהקשר של התנועה הפסיכדלית העולמית.

9:25-9:50  המסר הוא המדיום: הקמה ופיתוח של קהילת “נטוורק פסיכדליה ישראל”

טלי חורב (M.S.W) עובדת סוציאלית קלינית. מומחיות בטיפול בהתמכרויות ובנוער נפגע סמים. עורכת עם פרופ’ אלי זומר (אוניברסיטת חיפה) מחקר על הקשר בין התנסות בפסילוסיבין לבין תהליכי עיבוד טראומה. מקימה ומנהלת “נטוורק פסיכדליה ישראל”.

הרשת הפסיכדלית הישראלית מיועדת לחבר בין הידע המצוי אצל חוקרים, אנשי אקדמיה ומדע, אמנים, פילוסופים, ומטפלים לסוגיהם. כפי שהחומרים אוצרים בחובם אפשרות לחוויות משנות חיים, כך יכולה הטכנולוגיה והרשת לשרת שינויי חברתי בכיוון של איכות חיים, קשרים ושיתופי פעולה, יצירתיות, והנגשת עזרה. בהרצאה אציג את עקרונות החשיבה הרשתית העומדים בבסיס העבודה על הקמת קהילה בינתחומית פסיכדלית בישראל:: אפיון, ייחוד, מטרות, אתגרי ניהול, פוטנציאל וצורת העבודה והלימוד. עשיה זו מכוונת להפחתת הבידוד, התיוג, הפחד, הבורות, והשימוש לרעה בחומרים ומציעה העצמה של שותפות, אמון, בריאות נפשית וחברתית – מרחב תרבותי פתוח ונגיש.

9:50-10:15 ספקטרום של תפיסות לחוויה הפסיכדלית בקרב קהילה דתית בצפון הארץ: קשר ״לאובייקט האלוקי הפנימי״ של היחיד.

דר’ זאביק מישור הוא דוקטורט לאנתרופולוגיה. יש רקע אקדמי במדעי המוח ובאנתרופולוגיה. הוא מתעניין בפילוסופיה, דת, ובעולם הפסיכואקטיבי על כל היבטיו, והוביל בשנים האחרונות את פרויקט ה- Manual Of Psychedelic Support.

מחקר אתנוגרפי שהתקיים לאורך כשנה וחצי בקרב קהילה חרדית בגליל הדגים ספקטרום מעגלי לכאורה של תפיסות לגבי החוויה הפסיכדלית, ולגבי חוויות פסיכואקטיביות בכלל. תפיסה אחת, המייצגת את גישת הרוב החרדי, שוללת מכלל שימוש בצמחים וחומרים פסיכואקטיביים (למעט אלכוהול), ומשייכת אותן חוויות לסטרא אחרא. גישה שניה מתקיימת אצל חלק קטן מהצעירים המזוהים עם הקהילה, המעשנים קנאביס ומשתתפים בחוויות פסיכדליות – כולל במסיבות טבע. עבור אנשים אלו, החוויה הפסיכדלית מהווה מפלט ופתיחת אופקים תודעתיים חדשים כנגד הדת הסמכותנית. התפיסה השלישית, שסוגרת את המעגל לכאורה, מאפיינת חלק קטן מהחוזרים בתשובה, שעבורם חוויות פסיכדליות שימשו כגורם וזרז לאותה תשובה. ההרצאה תציג רעיונות פסיכונאנליטיים שקושרים בין הגישות הנזכרות מעלה למצבים פסיכואקטיביים לבין יחסו של כל אינדיבידואל אל אובייקט האלוהים הפנימי שבו.

10:15-10:40 אם תלך למסע ל.ס.ד – שירה פסיכדלית עברית

נדב נוימן הוא משורר ועיתונאי.

ביקורת השירה בישראל מלאה בניתוחים סוציולוגיים, פוליטיים, מגדריים ופסיכולוגיים. דווקא הפסיכדליה, שפרחיה פרחו בין שורות שיר כבר בשנות החמישים, בזמן שבלהקות הצבאיות עוד התעסקו ב”אומפה-אומפה”, לא זוכה להתייחסות רצינית בשיח הספרותי בישראל. האם זה רק בגלל פוריטניות? מה בכלל מגדיר שירה כפסיכדלית? ואיך אפשר בכלל לבטא משהו שהוא מעבר למילים במדיום שכל כולו שפה?

10:40-11:00  הפסקה

11:00-11:45 החשיש כסחורה וכמטפורה והמעבר מפלסטין המנדטורית למדינת ישראל

פרופ’ חגי רם מלמד היסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון. מחקריו עוסקים בהיסטוריה התרבותית של איראן מאז המאה ה-19 וכעת הוא משלים ספר על תולדות החשיש בלבנט ובפלסטין-ישראל מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת.

הקנביס הוצא מחוץ לחוק במדינות רבות בשנים שבין שתי מלחמות עולם, בד בבד עם מסירת המנדט על פלסטין לאימפריה הבריטית. בהרצאתי אבחן שלוש סוגיות הקשורות לנסיבות אלה: מיקומה הייחודי של פלסטין המנדטורית בסחר החשיש בלבנט; עולמם של צרכני החשיש בה; והידע הקולוניאלי על החשיש, ידע שהגיע לפלסטין מהודו וממצרים, שם התמודדו הבריטים עם אוכלוסיות שצריכת קנביס הייתה חלק מרכזי מתרבות הפנאי שלהן ומעולמן הרפואי והדתי. ידע זה  גיבה את צעדי האכיפה נגד סוחרי החשיש וצרכניהם בפלסטין, ויצר קטגוריות חדשות של פשיעה וסטייה. שלוש סוגיות אלו ישמשו מצע לבחינת המעבר מהתקופה המנדטורית למדינת ישראל בשני העשורים הראשונים לקיומה.

11:45-12:30 מצבי תודעה אלטרנטיביים בחברות לקטים-ציידים.

דר’ דניאל נווה מלמד אנתרופולוגיה באונ’ בר-אילן ולימודי סביבה באונ’ ת”א. מתרגל ומלמד מסורות שונות של מדיטציה. 

בהרצאה יוצגו חומרים (בהם חומרים מקוריים) העוסקים בכניסה לטראנס בחברות לקטים-ציידים בהודו ואפריקה. נציג וננתח ציורי סלע עתיקים המתארים מסעות לעולם הרוח. כמו כן, נתייחס בקצרה לתפקיד המינורי של חומרים משני מצבי תודעה בתרבויות לקטים-ציידים (מסוג Immediate-return). נשאל מדוע אלו פני הדברים והאם זה מונע מהם כניסה מבעד ‘לדלתות התודעה’?

 12:30-13:30 הפסקת צהריים

פרספקטיבות היסטוריות, סוציולוגיות ואנתרופולוגיות 

8:00-8:45 הרשמה

8:45-9:00 דברי פתיחה

דר’ עידו הרטוגזון הוא חוקר של משני תודעה פסיכדלים ותרבות פסיכדלית. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בעיצוב התרבותי של החוויה הפסיכדלית בארה”ב של שנות החמישים והשישים. הרטוגזון עורך את כתב העת הפסיכדלי הישראלי לפסיכונאוט ומנהל את האתר Daily Psychedelic Video, מאגר הוידיואים הפסיכדלים הגדול ברשת. ספרו ‘טכנומיסטיקה’ ראה אור בשנת 2009. 

9:00-9:25 ההסטוריה של התרבות הפסיכדלית בישראל


אמית דניאל 
הוא מרצה, קולנוען אלתר-נתיבי תרבותן מולטי גלוקלי, קרטופוטגרף ומדריך מקומי של מפות גוגל  ופסיכונאוט ותיק

ההרצאה תתאר את חדירת הפסיכדליה לישראל של שנות השישים ועליית מרד הסטודנטים העולמי. בין השאר ניגע בשורשי המוסיקה הפסיכדלית הישראלית מהצ׳רצילים לאריק איינשטיין וחבורת לול; בהייט אשבורי של ישראל בדשא של בית רוטשילד בחיפה; בקולנוע הפסיכדלי הישראלי של ז’אק קתמור וחבורת העין השלישית. בשירה והמיסטיקה השל רינה שני; חוויותיה הפסיכדליות של יונה וולך, מסע הלסד של דן בן אמוץ ויומן הטריפ הפואטו-תעודי של דוד אבידן. סיפורו של האי הבודד הציוני-ישראלי ימוקם בהקשר של התנועה הפסיכדלית העולמית.

9:25-9:50  המסר הוא המדיום: הקמה ופיתוח של קהילת “נטוורק פסיכדליה ישראל”

טלי חורב (M.S.W) עובדת סוציאלית קלינית. מומחיות בטיפול בהתמכרויות ובנוער נפגע סמים. עורכת עם פרופ’ אלי זומר (אוניברסיטת חיפה) מחקר על הקשר בין התנסות בפסילוסיבין לבין תהליכי עיבוד טראומה. מקימה ומנהלת “נטוורק פסיכדליה ישראל”.

הרשת הפסיכדלית הישראלית מיועדת לחבר בין הידע המצוי אצל חוקרים, אנשי אקדמיה ומדע, אמנים, פילוסופים, ומטפלים לסוגיהם. כפי שהחומרים אוצרים בחובם אפשרות לחוויות משנות חיים, כך יכולה הטכנולוגיה והרשת לשרת שינויי חברתי בכיוון של איכות חיים, קשרים ושיתופי פעולה, יצירתיות, והנגשת עזרה. בהרצאה אציג את עקרונות החשיבה הרשתית העומדים בבסיס העבודה על הקמת קהילה בינתחומית פסיכדלית בישראל:: אפיון, ייחוד, מטרות, אתגרי ניהול, פוטנציאל וצורת העבודה והלימוד. עשיה זו מכוונת להפחתת הבידוד, התיוג, הפחד, הבורות, והשימוש לרעה בחומרים ומציעה העצמה של שותפות, אמון, בריאות נפשית וחברתית – מרחב תרבותי פתוח ונגיש.

9:50-10:15 ספקטרום של תפיסות לחוויה הפסיכדלית בקרב קהילה דתית בצפון הארץ: קשר ״לאובייקט האלוקי הפנימי״ של היחיד.

דר’ זאביק מישור הוא דוקטורט לאנתרופולוגיה. יש רקע אקדמי במדעי המוח ובאנתרופולוגיה. הוא מתעניין בפילוסופיה, דת, ובעולם הפסיכואקטיבי על כל היבטיו, והוביל בשנים האחרונות את פרויקט ה- Manual Of Psychedelic Support.

מחקר אתנוגרפי שהתקיים לאורך כשנה וחצי בקרב קהילה חרדית בגליל הדגים ספקטרום מעגלי לכאורה של תפיסות לגבי החוויה הפסיכדלית, ולגבי חוויות פסיכואקטיביות בכלל. תפיסה אחת, המייצגת את גישת הרוב החרדי, שוללת מכלל שימוש בצמחים וחומרים פסיכואקטיביים (למעט אלכוהול), ומשייכת אותן חוויות לסטרא אחרא. גישה שניה מתקיימת אצל חלק קטן מהצעירים המזוהים עם הקהילה, המעשנים קנאביס ומשתתפים בחוויות פסיכדליות – כולל במסיבות טבע. עבור אנשים אלו, החוויה הפסיכדלית מהווה מפלט ופתיחת אופקים תודעתיים חדשים כנגד הדת הסמכותנית. התפיסה השלישית, שסוגרת את המעגל לכאורה, מאפיינת חלק קטן מהחוזרים בתשובה, שעבורם חוויות פסיכדליות שימשו כגורם וזרז לאותה תשובה. ההרצאה תציג רעיונות פסיכונאנליטיים שקושרים בין הגישות הנזכרות מעלה למצבים פסיכואקטיביים לבין יחסו של כל אינדיבידואל אל אובייקט האלוהים הפנימי שבו.

10:15-10:40 אם תלך למסע ל.ס.ד – שירה פסיכדלית עברית

נדב נוימן הוא משורר ועיתונאי.

ביקורת השירה בישראל מלאה בניתוחים סוציולוגיים, פוליטיים, מגדריים ופסיכולוגיים. דווקא הפסיכדליה, שפרחיה פרחו בין שורות שיר כבר בשנות החמישים, בזמן שבלהקות הצבאיות עוד התעסקו ב”אומפה-אומפה”, לא זוכה להתייחסות רצינית בשיח הספרותי בישראל. האם זה רק בגלל פוריטניות? מה בכלל מגדיר שירה כפסיכדלית? ואיך אפשר בכלל לבטא משהו שהוא מעבר למילים במדיום שכל כולו שפה?

10:40-11:00  הפסקה

11:00-11:45 החשיש כסחורה וכמטפורה והמעבר מפלסטין המנדטורית למדינת ישראל

פרופ’ חגי רם מלמד היסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון. מחקריו עוסקים בהיסטוריה התרבותית של איראן מאז המאה ה-19 וכעת הוא משלים ספר על תולדות החשיש בלבנט ובפלסטין-ישראל מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת.

הקנביס הוצא מחוץ לחוק במדינות רבות בשנים שבין שתי מלחמות עולם, בד בבד עם מסירת המנדט על פלסטין לאימפריה הבריטית. בהרצאתי אבחן שלוש סוגיות הקשורות לנסיבות אלה: מיקומה הייחודי של פלסטין המנדטורית בסחר החשיש בלבנט; עולמם של צרכני החשיש בה; והידע הקולוניאלי על החשיש, ידע שהגיע לפלסטין מהודו וממצרים, שם התמודדו הבריטים עם אוכלוסיות שצריכת קנביס הייתה חלק מרכזי מתרבות הפנאי שלהן ומעולמן הרפואי והדתי. ידע זה  גיבה את צעדי האכיפה נגד סוחרי החשיש וצרכניהם בפלסטין, ויצר קטגוריות חדשות של פשיעה וסטייה. שלוש סוגיות אלו ישמשו מצע לבחינת המעבר מהתקופה המנדטורית למדינת ישראל בשני העשורים הראשונים לקיומה.

11:45-12:30 מצבי תודעה אלטרנטיביים בחברות לקטים-ציידים.

דר’ דניאל נווה מלמד אנתרופולוגיה באונ’ בר-אילן ולימודי סביבה באונ’ ת”א. מתרגל ומלמד מסורות שונות של מדיטציה. 

בהרצאה יוצגו חומרים (בהם חומרים מקוריים) העוסקים בכניסה לטראנס בחברות לקטים-ציידים בהודו ואפריקה. נציג וננתח ציורי סלע עתיקים המתארים מסעות לעולם הרוח. כמו כן, נתייחס בקצרה לתפקיד המינורי של חומרים משני מצבי תודעה בתרבויות לקטים-ציידים (מסוג Immediate-return). נשאל מדוע אלו פני הדברים והאם זה מונע מהם כניסה מבעד ‘לדלתות התודעה’?

 12:30-13:30 הפסקת צהריים

הפוטנציאל הפסיכדלי לחברה ולתרבות

20:00-20:45 לרפא אנשים, לרפא מדיניות: המשמעויות הפוליטיות של מחקר פסיכדלי 
(ההרצאה באנגלית) 

נטלי לילה גינסברג היא מנהלת המדיניות של ארגון MAPS. היא בעלת תואר מאסטר בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת קולומביה ושימשה כעמיתת מדיניות בארגון ה- Drug Policy Alliance שם סייעה בלגליזציה של הקנביס הרפואי במדינת הבית שלה, מדינת ניו-יורק ועבדה להלחם במעצרי הקנביס מוטי-הגזע במדינת ניו-יורק.
לאפקטיביות של תרפיה פסיכדלית יש השלכות מרחיקות לכת משום שהיא קוראת תיגר על הפרדיגמה הנוכחית בשדה בריאות הנפש, על המלחמה בסמים ואפילו על הקומפלקס הצבאי-תעשייתי. תרפיה פסיכדלית מעודדת אנשים לגעת בשורשי הטראומה שלהם ובאופן זה גורמת לנו לבחון את הגורמים החברתיים והפוליטיים של טראומה בקנה מידה גדול יותר: חוסר צדק. למחקר הפסיכדלי יש, מסיבה זו, פוטנציאל אדיר להשפיע על מערכות ומדיניות באופן המונע ומרפא טראומה במקום ליצור ולהעמיק אותה. בעידן בו אנשים מרבים לפעול ולבחור מתוך פחד, כיצד יכולים פסיכדלים לסייע על מנת לחולל ריפוי בצומת שבין בריאות הנפש והצדק החברתי. 

יצטרף אליה דר’ ריק דבלין
ריק דבלין המייסד והמנהל של ההתאחדות הבינתחומית למחקר פסיכדלי (MAPS). הדוקטורט שלו במדיניות ציבורית הוענק לו מבית הספר לממשל על שם קנדי באוניברסיטת הרווארד. המטרה המקצועית שלו היא לפתח סביבה חוקית עבור השימוש המטיב בפסיכדלים ובמריחואנה, בעיקר כתרופות מרשם, אך גם לשם מטרות של צמיחה אישית, עבור אנשים בריאים. דר’ דבלין ייסד את ארגון MAPS ב-1986 ומתגורר כיום בבוסטון עם אשתו ושלושת ילדיו.

20:45-21:30 עתידים פסיכדליים (ההרצאה באנגלית)

דר’ אריק דיוויס הוא סופר, חוקר ועיתונאי זוכה פרסים המבוסס בסן פרנסיסקו. הוא כותב וחושב על פסיכדלים ועל תרבויות תודעה מזה עשרים שנה. הוא המגיש של הפודקסט השבועי Expanding Minds וקיבל לאחרונה את תואר הדוקטור שלו בלימודי דת מאוניברסיטת רייס. ניתן למצוא אותו באתר Techgnosis.com.

בתור הזהב של תרבות הנגד משתמשים בפסיכדלים היו קבוצה הומוגנית יחסית, לפחות בעולם המפותח. כיום ישנו מנעד רחב של תרבויות פסיכדליות: מפסיכותרפיה, לפסטיבלים למוזיקה אלקטרונית; ממעבדות חקר המח לרשת האפלה; וממיקרודוזינג על ידי האקרים לכנסיות איוואסקה בינלאומיות עם שורשים בצורות חיים ילידיות. כיצד ישפיעו ההגדרות המשתנות במהרה של הפסיכדלים על העולם כיום, במיוחד בתקופה שבה המציאות עצמה הופכת ל”טריפית” יותר ויותר בעקבות הקריסה של ודאויות תרבותיות וההתפוצצות המתרחשת בתחום טכנולוגיות התודעה והתקשורת. ההרצאה לא תעניק תשובות מוחלטות אבל תזהה  דפוסים המופיעים מתוך הרעש.

 21:45-23:15 פאנל העתיד של הפסיכדליה. מנחה: דר’ עידו הרטוגזון. משתתפים: דר’ ריק דבלין, פרופ’ אנתוני בוזיס, דר’ אריק דיוויס, נטלי גינסברג, בעז וכטל, דר’ תומר פרסיקו

מנחה ומנהל תוכן הכנס דר’ עידו הרטוגזון 

בחסות ארגון MAPS שמטרתו לקדם מחקרים בתחום הסמים הפסיכדלים

A non-profit research and educational organization developing medical, legal, and cultural contexts for people to benefit from the careful uses of psychedelics and marijuana

סגירת תפריט
×

עגלת קניות