נוב 142015
 

 

בשנים האחרונות אנו עדים לגידול חד בשיטות הריפוי והטיפול המוגדרות כאלטרנטיביות, הן מצד הקהל המחפש דרכים ושיטות להתפתחות ולשינוי בחייו והן מצד המטפלים.

האינדקס הנ”ל אינו מתיימר לדרג או להמליץ על אילו משיטות הרפואה האלטרנטיבית המצוינות בו, אלא לתת לכם מילון עדכני של השיטות הקיימות. לידיעה בלבד ניסיון לעשות מעין סדר בדברים, באינדקס נכללים גם שיטות וסדנאות שמטרתם אינה רק טיפולית אלא גם הכרת האני.

*רפואה אלטרנטיבית – מונחים
*הערך רפואה אלטרנטיבית מספק הגדרות קצרות ומהירות למונחים ומושגים הקשורים לרפואה אלטרנטיבית.
רפואה אלטרנטיבית: זהו מונח רחב המתייחס למגוון טיפולים למחלות ולמצבים בריאותיים בהם אנשים משתמשים במקום או בשילוב עם רפואה קונבנציונלית. הבסיס בתאורטי והפרקטי של טיפולים אלו שונה מזה של השיטות הרפואיות המדעיות – כולם אינם נתמכים בהוכחות מדעיות מבוססות וחלקם עומדים בסתירה עם הידע המדעי.
רפואה משלימה: שם נוסף לרפואה האלטרנטיבית. שם זה מייצג, לדעת תומכיה, את יכולתה של הרפואה האלטרנטיבית “להשלים” את החלקים החסרים, כביכול, ברפואה הקונבנציונלית.

פלצבו – שיפור במצב החולה גם כאשר הטיפול הניתן לו הוא טיפול דמה. אפקט הפלצבו עומד במקרים רבים מאחורי ההקלה הזמנית עליה מדווחים מטופלים ברפואה האלטרנטיבית, על אף שטופלו בשיטות שאין בהן תועלת רפואית של ממש.
רפואה מבוססת ראיות – מעקרונות היסוד של הרפואה המודרנית, המעודדת בדיקה קפדנית של התועלת בפרקטיקות הרפואיות בהן נעשה שימוש, זאת באמצעות מחקרים מבוקרים. מרבית שיטות הרפואה האלטרנטיבית אינן עומדות בקריטריונים של הרפואה מבוססת-הראיות.

סמיות כפולה – שיטה מחמירה לעריכת ניסויים מדעיים, שמטרתה להפחית במידת האפשר את ההטיות הסובייקטיביות המודעות והבלתי מודעות העלולות לנבוע מכך שהמדען והנחקר (במקרה של נחקר אנושי) יודעים את מטרות הניסוי ואת מרכיביו. למרבית השיטות ברפואה האלטרנטיבית לא נמצאו ראיות בשיטה זו.

אוסטיאופתיה: טיפול ידני לבעיות שרירים, גידים ומפרקים. האוסטיאופת מסתכל על היחסים הדינמים בין חלקי מערכת השרירים והעצמות, ולא על המפרקים בנפרד. אוסטיאופתיה מטפלת הן באזור הכאב והן באזור הסובב אותו, שאינו מתפקד כראוי וגורם לחץ על אזור הכאב. דרך האבחון והטיפול האיסטאופתי מגיעים למקור הבעיה ומונעים את חזרת הכאב.

אוריקולותרפיה: שיטה טיפולית העוסקת בדיקור אפרכסת האוזן.

איורוודה: שיטת רפואה מקיפה שפותחה בהודו לפני מעל ל-5,000 שנה. שיטה זו שמה דגש שווה על גוף, נפש ונשמה. מטרת הטיפול הוא לשחזר את ההרמוניה הטבעית של הגוף. רופא איורוודי מאבחן את הפרופיל הבריאותי של החולה דרך סוג המבנה המטאבולי, באמצעות סדרת שאלות על ההיסטוריה האישית. תוכנית הטיפול יכולה לכלול שינויים תזונתיים, תרגילי התעמלות, יוגה, מדיטציה, מסאז’, צמחי מרפא ועוד.

אַלּוֹפַּתְיָה: המושג נטבע על ידי סמואל האהנמן. רפואה אלופתית הינו מונח המשמש בדרך כלל בהקשר של ביקורת כלפי הרפואה המדעית.

אסקלפיוס: האל היווני של רפואה, טיפל בחולים בעזרת בנותיו, היגניה ופנסאה.

אקופונקטורה: (דיקור סיני) שיטת ריפוי עתיקה שפותחה בסין, והיא פועלת באמצעות החדרת מחטים דקות לנקודות מסוימות בגוף, על מנת לשפר את הבריאות ולהתמודד עם מחלות. לטענת המטפלים בשיטה זו, ישנן מעל לאלף נקודות בגוף האדם העוברות לאורך “מרידאנים” – “ערוצי אנרגיה” הקיימים, כביכול, בגוף האדם – ומשמשות לטיפול בבעיות בריאות שונות; אין כל עדות לקיומם של “ערוצי אנרגיה” אלו.

ביופידבק: גישה המתיימרת לחבר בין הנפש לגוף, באמצעות מיכשור טכנולוגי, המקל על לימוד השליטה בתפקודים גופניים שנחשבים לאוטומטיים. בעת הטיפול האדם מחובר לציוד ניטור, המציג כיצד גלי המוח, דפוסי נשימה, תפקוד בלוטות הזיעה, דופק, טמפרטורת הגוף או לחץ הדם מגיבים לשיטות הרפיה כגון מדיטציה. השיטה משמשת בין היתר להורדת לחץ, העלמת כאבי ראש, אימון שרירים שנפגעו, ושליטה בהתקפיאסטמה והפחתת כאב.

נירופידבק: עיצוב הפעילות החשמלית המוחית כדרך טיפול בהפרעות נוירופסיכיאטריות
שיטת המשוב הביולוגי העצבי (נוירופידבק) מהווה טיפול לא חודרני שמטרתו שינוי הפעילות החשמלית של המוח. השיטה בטוחה והוצעה לטיפול במגוון הפרעות נוירופסיכיאטריות, כולל אפילפסיה והפרעות ריכוז וקשב
טיפולים אנרגטיים: הינם טיפולים אלטרנטיביים הטוענים לשימוש ב”שדות אנרגיה”; אין כל הוכחה מדעית לקיומם של “שדות” אלו, ואין קשר בניהם לבין המושג הפיזיקלי אנרגיה.

הומאופתיה: גישה ברפואה האלטרנטיבית, שהגדיר לראשונה סמואל האנמן במאה ה-18 מטפלים הומאופתיים מאמינים כי ניתן לטפל באדם חולה באמצעות חומר, שאם יינתן לאדם בריא, יגרום לסימפטומים דומים לאלה של המחלה, בתנאי ואותו חומר עבר דילול סדרתי (למשל, במים), עם טלטול בין כל דילול, אשר מצד אחד מסלק כביכול את האפקט הרעיל של החומר, ומצד שני, משאיר את תכונתיו המרפאות בחומר המדלל (מים, סוכר או אלכוהול טהורים). בפועל, התוצר הסופי כה מהול, עד שלא ניתן להבחין בינו לבין אלו.‏ הטיפול אמור להיבחר לאחר התרשמות ממצבו הגופני והנפשי של המטופל, שכן שני המצבים נחשבים למשמעותיים לבחירת ה”רמדי” (התכשיר ההומאופתי).
‏‏

נטורופתיה

שיטת ריפוי אלטרנטיבית. חסידיה מאמינים כי אפשר לרפא את האדם ולמנוע תחלואה על ידי עידוד מנגנוני הריפוי הטבעיים של הגוף ועיצוב דרך חיים בריאה יותר, בהתבסס על תזונה, צמחי מרפא,שמנים אתריים, פעילות גופנית ועוד. בנטורופתיה עושים שימוש בידע ממקורות שונים ובהם רפואה מסורתית, וטוענים לחשיבות גדולה לקשר שבין הגוף לנפש. נטורופתים רבים דוחים חלק גדול מהרפואה הקונבנציונלית, בעולם הרפואי והמדעי חלוקים בנוגע למידת היעילות של השיטה.
המונח “נטורופתיה” מגיע מיוונית ומלטינית, ומשמעותו המילולית היא “מחלה טבעית. הנטורופתיה המודרנית התפתחה מ”תנועת הריפוי הטבעית” של אירופה‏ המושג נטבע ב-1895 על ידי John Scheel ונעשה פופולארי על ידי Benedict Lust, “אבי הנטורופתיה של ארצות הברית”‏ אשר התחיל בסביבות 1970, שנים אשר בהם החלה התעניינות בארצות הברית ובקנדה יחד עם תנועות בריאות הוליסטיות כיום משתמשים בנטורופתיה בעיקר בארצות הברית ובקנדה. יש שוני גדול בתחום אשר בו עוסק המקצוע בין רשויות שונות, ונטורופתים ברשויות לא מוסדרות יכולים להשתמש בכינוי “דוקטור לנטורופתיה” ובתארים אחרים ללא קשר לרמת הכשרתם‏.
נטורופתיה כוללת מודלים שונים של טיפול, עם דרגות שונות של קבלה על ידי הקהילה המדעית הרגילה; טיפולים אלה נעים מטיפולים רגילים של רפואה מבוססת ראיות ועד להומאופתיה ושיטות פסבדו-מדעיות אחרות.
ישנם דברים בסיסיים במתודולוגיה ובהשקפת העולם של נטורופתיה, אשר מתנגשים עם הפרדיגמה של רפואה מבוססת ראיות‏. נטורופתים רבים מתנגדים לחיסונים. לפי החברה האמריקנית לסרטן, “העובדות המדעיות אינן תומכות בטענות שרפואה על בסיס נטורופתיה יכולה לרפא סרטן או מחלה אחרת כלשהי, זאת משום שלמעשה אין שום מחקר על נטורופתיה כשיטה מלאה שאי-פעם פורסם‏

אוסטאופתיה
רפואה אוסטאופתית הנה רפואה משולבת, מוכרת ונפוצה במערב אירופה ובארה”ב והיא הוכיחה את יעילותה בטיפול בבעיות כמו: פריצת דיסק, כאבי גב, צוואר ושאר המפרקים. מטרת הטיפול האוסטאופתי היא סילוק כאבים עכשוויים, מניעת התקפי כאב עתידיים, ובנוסף מניעת הישנות הכאב, הטיפול האוסטאופתי, כולל בעיקר שימוש בטכניקות ידניות עדינות, והוא משתמש בשיטת אבחון הדומה לבדיקה רפואית קונבנציונאלית. אלא שבשונה מן הבדיקה הקונבנציונאלית, הדיאגנוזה האוסטאופתית מקדישה תשומת לב ממוקדת, להערכת היציבה, והמערכת השרירים והעצמות של המטופל. בשעת הבדיקה בוחן האוסטאופת את מכלול היחסים הדינאמיים בין חלקיה השונים של מערכת השרירים והעצמות, ולא רק את המפרקים לבדם. האוסטאופת מטפל הן בכאב והן באזורים הקשורים אליו. בדרך זו ניתן להגיע לשורש הבעיה המכאנית ולמנוע את הישנות הכאב.
רפואה סינית
ג’ין שין: ג’ין-שין-דו אקופרסורה הינה שיטה טיפולית אלטרנטיבית המבוססת על תורת רפואה סינית, ומשתמשת בלחיצה קלה על נקודות לאורך ה”מרידיאנים” – מושג ברפואה הסינית המתייחס לרשת של “ערוצי אנרגיה” החוצה את גוף האדם; אין כל ראיה מדעית לקיומם של ערוצים אלה, וממילא לא לתועלת שבלחיצה עליהם. הג’ין שין משלב בתוכו את הרפואה הסינית (דיקור סיני, שיאצו), טיפול במגע (מאסג’ים למיניהם), וטיפול “אנרגטי” (הילינג, רייקי). השיטה פותחה בשנות ה – 70 על ידי Iona Marsaa Teeguarden

סו ג’וק

פלדנקרייז: מטרתה ללמוד לשכלל את יכולת התנועה באמצעות הרחבת “המודעות העצמית” של האדם לגופו.
ריפוי עצמי בתנועה: שיטה שפיתח מאיר שניידר.
שיטת קיי: שיטת ריפוי עצמי הנקראת על שם קיי וולקינשו ומבוססת על שיטות גופנפש שונות, ביניהן מדיטציה, גשטלט ושיטתה של לואיז היי. המטפלים בשיטה טוענים כי היא מסייעת בפתרון בעיות גופניות שונות ובשינוי דפוסי התנהגות על ידי שינוי מחשבתי. מוכרת בארץ בעיקר בתחומי ההריון והלידה.
שיטת בייטס: זוהי גישה אלטרנטיבית לשיפור הראייה באמצעות תרגול והרפיית העיניים, וללא שימוש במשקפיים.
“שיטת קינגסטון קליניק” (או “שיטת שטראוס”, כפי שהיא מוכרת בישראל): שיטת ריפוי ואורח-חיים טבעי שנוסדה בתחילת המאה העשרים על ידי ג’יימס ס. תומסון.
תרפיית קרניוסקרל (Craniosacral Therapy): גישה “אנרגטית” המתבצעת באמצעות מגע עדין. השיטה טוענת לחיזוק “כוח הריפוי הפנימי” דרך חיזוק “תנודה פנימית” הנוצרת, כביכול, בנוזל המוח והשדרה הנושא בתוכו את “אנרגיית החיים”. עקרונות שיטה זו עומדים בסתירה לידע בביולוגיה וברפואה, והיא נטולת הוכחות מדעיות.

צ’י גונג
טיפול במגע
טיפול במגנטים
התמקדות
העבודה קייטי בירון
פאלם תרפי
כתיבה אוטוביוגרפית

רפלקסולוגיה
דרך האמן
שיטת אלבאום
אקסס בארס
אַיוּר וֶדַה (מסנסקריט: Ayurveda ;????????, “ידע החיים הארוכים”) היא שיטת טיפול של הרפואה ההוליסטית שמקורה בהודו. מטרת הטיפול היא להביא להבראת גוף והנפש והבאתו למצב של “הארה” – הרמוניה ושלמות נפשית גופנית. אין לשיטה ביסוס מדעי, ואין הוכחות לתפישת “כוחות היקום” המפורטת בהמשך.
שיטת איור ודה נפוצה בהודו, פקיסטן, סרי לנקה, נפאל, טיבט וחלקים מסין ואפגניסטן. הובאה למערב על ידי מהגרים ומרפאים שהגיעו ממדינות אלו ומטיילים שנחשפו אליה במהלך טיולם.
המסע
הילינג
הומאופתיה: גישה ברפואה אלטרנטיבית, שהגדיר לראשונה סמואל האנמן במאה ה-18.‏[1] מטפלים הומאופתיים מאמינים כי ניתן לטפל באדם חולה באמצעות חומר, שאם יינתן לאדם בריא, יגרום לסימפטומים דומים לאלה של המחלה, בתנאי ואותו חומר עבר דילול סדרתי (למשל, במים), עם טלטול בין כל דילול, אשר מצד אחד מסלק כביכול את האפקט הרעיל של החומר, ומצד שני, משאיר את תכונתיו המרפאות בחומר המדלל (מים, סוכר או אלכוהול טהורים). בפועל, התוצר הסופי כה מהול, עד שלא ניתן להבחין בינו לבין אלו.‏ הטיפול אמור להיבחר לאחר התרשמות ממצבו הגופני והנפשי של המטופל,‏[5] שכן שני המצבים נחשבים למשמעותיים לבחירת ה”רמדי” (התכשיר ההומאופתי).‏

שיאצו: שיאצו הינה שיטת טיפול וריפוי בעזרת מגע המבוססת על עקרונות הרפואה הסינית.
טיפול בשיאצו התפתח ביפן לפני אלפי שנים. כיום הודות להכרה ביכולות הריפוי הנרחבות והיעילות של השיטה, הפכה שיאצו לאחת משיטות הטיפול המובילות במערב בתחום הרפואה המשלימה.
טיפול שיאצו מתחיל קודם כל באבחון. בשלב זה עובר המטופל תשאול, בדיקת דופק ולשון שמהם לומד המטפל על מצב האיברים הפנימיים בגוף, מצבו הפיזי והנפשי שבו שרוי המטופל. גם במהלך הטיפול נבדקים מדדים שונים שיקבעו את אופי הטיפול שיותאם באופן אישי למטופל.

טיפולי שיאצו מתבצעים כאשר המטופל שוכב על גבי מזרנים בלבוש מלא כשהלחיצות על הגוף הינם באמצעות כפות הידיים, האצבעות, מרפקים וברכיים, הטיפול הוא ברוב חלקי הגוף (ע”פ צרכי המטופל) הוא נעים מאוד, משחרר ומרגיע.
מהלך הטיפול משפיע על המרידיאנים (תעלות אנרגיה היוצאות מהאיברים השונים) הזורמים על גבי העור והשרירים, נפתחות חסימות ומשתחררים שרירים מכווצים. נוסף לכך, מתעלים אנרגיה במקרה של חוסר (מחזקים אזורים חלשים) ובכךמביאים את האיברים השונים בגוף למצב של איזון.
שיטת פאולה
שיטה להתעמלות השרירים הטבעתיים, אשר הומצאה ופותחה בישראל על ידי פאולה גרבורג (1907-‏2004).
גרבורג, ילידת המבורג שבגרמניה, שבצעירותה עסקה בבלט, נגינה בפסנתר ושירה, אובחנה בגיל 35 כסובלת ממחלת שרירים ניוונית. הרופאים מסרו לה כי מחלתה חשוכת מרפא וכי תרותק לכיסא גלגלים לשארית חייה. גרבורג החליטה לנסות לשפר את היכולת התנועתית שלה על ידי תרגול. התמקדותה בשרירים הטבעתיים (השרירים הסוגרים, הספינקטרים) נבעה ממגבלותיה הגופניות, שמנעו ממנה שימוש מלא בשרירים אחרים בגופה.
במשך הזמן היא גילתה שהתנועות קיבלו אופי מיוחד, במקביל לשיפור הדרגתי במצבה. גרבורג המשיכה לתרגל ומצבה הבריאותי השתפר ללא הכר. בתצפיותיה היא הבחינה שהתנועות הספונטניות אותן תרגלה אופיינו בחוקיות ובקשר בין תנועה אחת לשנייה. את ניסיונה האישי פיתחה לשיטה הנקראת על שמה. היא נפטרה בשנת 2004, בגיל 97.

רייקי היא שיטת טיפול אלטרנטיבית המבוצעת, בין היתר, על ידי מגע. ישנן כ-15 תנוחות (המספר משתנה בזרמים השונים של הרייקי) שבהן המטפל מניח את ידיו על גופו של המטופל, או מעט מעליו, באופן הגורם כביכול ל”אנרגיית הרייקי של היקום” לזרום דרך המטפל אל המטופל.
על פי אמונתם של העוסקים ברייקי, הרייקי פועל באופן כוללני, הוליסטי, כלומר מטפל ביצור חי כמכלול ולא רק מסיר תסמינים. על פי אמונה זו, אנרגיית הרייקי היא אנרגיית חיים בעלת כוחות ריפוי החודרת בעדינות אל כל יצור שבו מטפלים, ומרפאת לעומק את היסוד האמיתי של הבעיה. על פי אמונתם של העוסקים בשיטה, הרייקי תומך בכל יצור ביומיום ומשפר את מצבו בכל המישורים – הגופני, הנפשי והרוחני. לשיטתם של העוסקים בו, הרייקי פועל גם כרפואה מונעת, המגינה מפני מחלות.

רמדי’ס
“רמדי” הוא המונח הטכני המקובל בהומאופתיה לחומר שהוכן באמצעות תהליך מפורט ומיועד לטיפול בחולים. העוסקים בהומאופתיה נסמכים על שני סוגים של מקורות לשם המלצה על רמדי’ס: Materia medicae  ורפרטוארים. Materia medicae הוא אוסף של רמדי’ס המאורגנים בצורה אלפביתית, ומתאר את סוגי הסימפטומים המשויכים לכל רמדי. רפרטואר הומאופתי הוא מפתח של סימפטומי מחלה המשייך לכל סימפטום את הרמדי’ס המתאימים לו.
ההומאופתיה משתמשת לייצור רמדי’ס בחומרים המופקים מבעלי חיים, צמחים, מינרלים או באופן סינתטי. בין הדוגמאות ניתן לכלול את Natrum muriaticum (מלח בישול), Lachesis muta (ארס של נחש ממשפחת הצפעוניים), אופיום ו-Thyroidinum(תריודוטירונין, הורמון המופרש מבלוטת התריס). ההומאופתים משתמשים גם בטיפולים הנקראים nosodes (מיוונית, nosos – מחלה) העשויים מחומרים נגועים או גורמי מחלות כגון הפרשות צואתיות, הפרשות של מערכת השתן או הנשימה, דם ורקמות.‏ רמדי’ס הומאופתים שהוכנו מדגימות בריאות נקראים Sarcodes.