נוב 102015
 


אָהִימְסָה – לפעול מתוך אָהִימְסָה משמעו לפעול בדרך שלא פוגעת פיזית או רגשית באחרים. דוגמאות לאלימות שאדם עשוי להפגין כלפי אדם אחר, בניגוד לאָהִימְסָה, כוללות: נקיטת עמדה קרה ומסוגרת; דיבור פוגעני, ולוּ באופן סמוי; או פשוט שמירה על לב סגור כלפי האחר.

אָוָוטָאר – בעוד שגורו נולד כבן־אדם רגיל ובסופו של דבר מתעורר והופך למואר, אָוָוטָאר הוא הוויה אלוהית שהתגלגלה בגוף אנושי אל הארץ, כך שהיא כבר נולדה מוארת. לגורו יש מערכת יחסים אישית עם חסידיו, והוא מנחה מספר קטן יחסית של אנשים לעבר הארה. לעומת זאת, אָוָוטָאר הוא התגלמות של הוויה אלוהית שהתגלגלה בתקופה של צורך בכינון מחדש של ה דְהַרְמָה לשם עילוי של כלל האנושות. הוא או היא עשויים לרומם מיליוני אנשים דרך מערכת יחסים פחות אישית.

אַטְמָן – מהותו הרוחנית של האדם. ראו: "העצמי הגבוה".

אִינְדְרָה – מנהיג הדֵווֹת, או האלים.

אָנַנְדָה – תחושת האושר העילאי הנחווית כשהאדם שרוי באלוהי.

אַנָּאפּוּרְנָה, או אַנָּאפּוּרְנָה לָאקְשמִי – אַנָּאפּוּרְנָה היא אלת התזונה הפיזית והרוחנית; היא מהווה ביטוי של האלה פַּרְוָוטִי, שכמו דוּרגה וכמו גַנְגָה, היא שַאקְטִי של שיווה. אַנָּא פירושו אוכל ודגנים, ופּוּרְנָה פירושו שלמוּת או מושלמוּת. לעתים אַנָּאפּוּרְנָה מזוהה עם לָאקְשמִי, המעניקה שפע ושגשוג.

אָסָאנוֹת – תנוחות גופניות מסוימות המתורגלות במסגרת ההָאטָה יוֹגָה. ראו: הָאטָה יוֹגָה.

אַרְג'וּנָה – השלישי מבין חמשת האחים הפַּאנְדָוִוים. במהלך שתים־עשרה שנות גלות אַרְג'וּנָה הכין את עצמו למלחמה אפשרית עם בני־דודיו, הקָאוּרָוִוים. אַרְג'וּנָה כבר היה אז הלוחם המוכשר ביותר בדורו, אבל הוא ידע כי אפילו יכולותיו האנושיות הבלתי־רגילות לא יספיקו לו כדי לנצח את הקָאוּרָוִוים. לכן הוא בילה את השנים הללו בתרגול סיגופים חמורים במקום קדוש בהימלאיה, כך שיוכל לרכוש ידע על כלי נשק שמימיים. לאחר שהסתגפויותיו הביאו אותו לאפיסת כוחות, הדֵווֹת רוממו אותו אל הממלכות השמיימיות, חידשו את כוחו ולימדו אותו בצורה אישית את סודות הלחימה השמיימית. ארג'ונה היה גם חבר קרוב וגיסו של האל קְרִישְנָה. במהלך מלחמת קוּרוּקְשֶטְרָה הבין אַרְג'וּנָה כי קְרִישְנָה הוא למעשה הגורו שלו, וקְרִישְנָה העניק לו הנחיה רוחנית שמתועדת כבְּהָגָאוָואד גִיטָה.

אַשְרָאם – מעון רוחני שבו מתגוררים הגורו וחסידיו, או חסידיה, ומקיימים את תרגוליהם הרוחניים. מכיוון ששדה האנרגיה של הגורו עוטף את האַשְרָאם, מקובל לחשוב כי זהו מרכז של כוח רוחני. משמעות הדבר היא שכל מה שמתרחש בתוך אַשְרָאם משפיע על מה שמתרחש בעולם החיצון וגם משקף אותו.

בְּהָגָאוָואד גִיטָה – הגִיטָה הוא הטקסט הרוחני המוערך והנקרא ביותר בהודו, והמהווה את אחת היצירות החשובות בהיסטוריה של הספרות והפילוסופיה העולמית. "בְּהָגָאוָואן" פירושו "אל", ו"גִיטָה" פירושה "שיר": זוהי, אם כן, "שירת האל". כחלק מהמָאהָאבְּהָארָטָה, על פני כשבע־מאות פסוקים מתגוללת השיחה בין קְרִישְנָה ותלמידו אָרְג'וּנָה, המתרחשת ערב מלחמת קוּרוּקְשֶטְרָה הגדולה, ובה מלמד קְרִישְנָה את ארג'ונה כיצד להפוך ליוגי מושלם. המשנות האלה מהוות תשובה לדילמה של ארג'ונה בנוגע לצורך להילחם נגד משפחתו ומוריו הקודמים. קְרִישְנָה מצהיר שארג'ונה חייב לקיים את הדְהַרְמָה שלו כלוחם וכשליט, וצולל לעומק אבני היסוד של הפילוסופיות של היוגה והוֵודוֹת. כך, הבְּהָגָאוָואד לא רק מובילה את האדם בנתיבי התיאולוגיה ההינדית הסבוכה, אלא גם משמשת מדריך מעשי לחיים מאוזנים ולהשגת שחרור רוחני. כמו הרָאמָאיָאנָה לפניה, גם הבְּהָגָאוָואד גִיטָה מראה כיצד הגורו, או האָוָוטָאר, מגלים לחסיד את הטבע האלוהי החבוי בהם בדרך שהיא לעתים מעודנת והדרגתית, ולא פעם מתרחשת רק לאחר שנים של שירות ושל הכנה. לקראת סוף שיחתם, קְרִישְנָה גילה לארג'ונה את צורתו הטרנסצנדנטלית כשליט הקוסמוס כולו. החיזיון הזה היה יותר מכפי שאפילו ארג'ונה יכול היה לשאת, כך שבמהרה הוא ביקש מקְרִישְנָה לחזור לצורתו האנושית הרגילה. הבְּהָגָאוָואד גִיטָה – ה"אוּפָּנִישָד של האוּפָּנִישָדִים" או "כתב ההשתחררות" – מפרטת כיצד, עידן אחרי עידן, ההוויה האלוהית מגיעה אל כדור הארץ, מקיימת אינטראקציה עם בני האדם ומדריכה אותם לעבר התעוררותם העצמית באמצעות הלִילָה האלוהית.

בְּהָאקְטִי יוֹגָה – תרגול של מסירות המבוצע על־ידי הסַאדְהָקָה כלפי גורו או כלפי התגלמות אחרת של האלוהי.

בּוּדְהִי – השילוב של חוכמה ושל הבחנה, המאפשר לאדם המתפתח להתגבר על המָאנָאס, השכל הקומפולסיבי, וכך לחסל את ההזדהות עם העולם הגשמי. רק על־ידי פיתוח בּוּדְהִי יכול האדם להשתחרר ממאווייו הגשמיים ולהשיג שחרור. הבּוּדְהִי צריך לפקד על האישיות. הקָאתְהָה אוּפָּנִישָׁד (3.I) משתמשת באנאלוגיה של כרכרה רתומה לסוסים. הבּוּדְהִי משול לנהג המחזיק במושכות. המושכות מייצגות את השכל הנמוך, או את המָאנָאס. הסוסים הם חמשת החושים והכרכרה עצמה מייצגת את הגוף. הנהג צריך לכוון את הסוסים דרך המושכות, ולא להפך.

בְּרָאהמָה – ההיבט הראשון בשילוש המקודש של ההינדואיזם, המייצג את כוח היצירה.

בְּרָאהמָהצַ'רְיָה – פרישות כתרגול של מסירות לחיים רוחניים. הבראהמהצ'רי משמר את האנרגיה המינית שלו, או שלה, ומכוון אותה כלפי למעלה, לעבר האל, במקום להניח לה להתפזר כלפי חוץ.

גָ'אפָּה – התרגול של חזרה על מנטרה כדי להגיע להתייחדות עם האלוהות.

גוּרוּ – מורה מאסטר מואר שביכולתו או ביכולתה להדריך מחפשים רוחניים אל ההארה. גוּרוּ בסנסקריט פירושו "האחד שמפיג את החשֵכה". ראו: מורה מאסטר.

גוּרוּ מַנְטְרָה – המנטרה שניתנת למחפש על־ידי הגורו שלו ברגע החניכה אל שושלתו הרוחנית. הסַאדְהָקָה חוזר על המנטרה הזאת עד שהוא נעשה מואר.

גַנְגָה – שמה של האלה שמתוך חמלה לאנושות ירדה אל הארץ ותפסה את צורתו של נהר הגַנְגֶס. ברחבי הודו מאמינים כי טבילה טקסית בנהר הגַנְגֶס מעניקה למחפש את ברכתה של האלה, שלה הכוח לשחרר אנשים מכבלי הקארמה שלהם ולהעניק להם שחרור רוחני. גַנְגָה מסמלת את ההיבט של האם השמיימית המטהרת כל דבר הנקרה בדרכה.

גְ'נָאנָה יוֹגָה – היוגה של הידע והחוכמה. המחפש הרוחני רוכש ידע רוחני והיכרות־עצמית על־ידי מדיטציה, או דרך שיעוריו ומילותיו של מורה מאסטר. יש שתי שיטות מדיטציה עיקריות המתורגלות בגְ'נָאנָה יוֹגָה: המדיטציה האנליטית נועדה להקנות לאדם תובנות על דרכי פעולתו ועל הנטיות של העצמי הנמוך שלו. לעומת זאת, המדיטציה הממוקדת בריקות משמשת לעגן את הנוכחות ולאפשר שהייה במצב של התבוננות שלווה שאינה נאחזת בדבר.

דַארְשָאן – חיזיון של האלוהי. הגורו מסוגל לשדר את החוויה של החופש הרוחני דרך עיניו, או עיניה. השהייה בנוכחותו הפיזית של הגורו נחשבת לברכה מכיוון שהסתכלות אל תוך עיניו, או אל תוך עיניה, או ההתבוננות במבע פניו של הגורו ובמחוותיו הגופניות מאפשרות למחפש חוויה ישירה של האלוהות.

דְהַאנְיָבָאד – "תודה". ביטוי של הכרת תודה עמוקה.

דְהַרְמָה – חובתו המוסרית של האדם. המונח ניתן לתרגום מסנסקריט כ"זה אשר מקיים ותומך", או ביתר פשטות "חוק". זהו החוק העליון של החיים. למלא את הדְהַרְמָה משמעו לבצע ולמלא את המטרה או את המשימה המקורית שיועדה לפרק החיים הזה של האדם.

דֵוָוה או דֵוִוי – אל )דֵוָוה( או אלָה (דֵוִוי) המגלמים היבט מסוים של האלוהות.

דוּרְגָה – התגלמות של פַּארְוָוטִי, המייצגת את כוח ההרס והטרנספורמציה. דוּרְגָה ישובה על אריה ולה ידיים רבות. בכל יד היא מחזיקה כלי נשק המשמש אותה בקרב נגד שדים אימתניים. דוּרְגָה היא ההיבט של האם השמיימית העוזרת לחסידיה להביס את השדים הפנימיים ולהתעלות מעל האגו. היא עושה זאת דרך זיכוך העצמי הנמוך ודרך אהבתה של האם השמיימית.

הָאטָה יוֹגָה – שיטה של יוגה המבוססת על אָסָאנוֹת, תנוחות גופניות, ופְּרָאנָאיָאמוֹת, או טכניקות נשימה. משמעות המילה הָאטָה היא "רב־עוצמה" או "רצוני". ההָאטָה יוגה היא תרגול המחזק ומטהר את הגוף ואת השכל, כדי להכין את המתרגל למצבי תודעה עמוקים של מדיטציה. מתרגלים רבים משתמשים בשיטה זו בשל היתרונות הבריאותיים שהיא מביאה.

התגלמות שמיימית, התגלמות אלוהית או התגשמות של האלוהי – ייצוגים של האל. אף שהאל הוא אחד ואינו ניתן לחלוקה, הוא יכול לבטא תכונות שונות בזמנים שונים, דרך הוויה שמיימית מסוימת בעלת תכונות מסוימות, או דרך אדם מואר המסוגל לשאת את הנוכחות האלוהית גם כשהוא מגולם בגוף אנושי.

וֵדוֹת – אוסף גדול של כתבי קודש שהוא הדוגמה הראשונה לספרות בסנסקריט, ואפשר שהוא כולל את כתבי הקודש העתיקים ביותר הקיימים בכלל. הוֵודוֹת מחולקות לארבע "סָמְהִיטוֹת", או לקטים, של פואמות, מזמורים, מנטרות ותפילות. הרִיג- וֵודָה היא המדע הקדוש של דקלום המזמורים; היָאג'וּר- וֵודָה היא המדע של הקרבת הזבחים; הסָאמָא- וֵודָה היא מדע השירה, והאַטְהַרְוָה- וֵודָה היא אוסף הלחשים המשמשים למטרות ריפוי.

וִישְנוּ – ההיבט השני של פָּארָאבְּרַהְמָה, האל המשמר והמקיים את היקום.

החכם נָארָאדָה – חכם שמיימי שנודע בחמלתו הרבה לבני האדם. החכם נָארָאדָה נטל אחריות לשיקום ולחידוש האנושות לאחר מלחמת קוּרוּקְשֶטְרָה ההרסנית. כשקְרִישְנָה עזב את גופו, ובעולם החל עידן הקאלי יוּגה (מאורע שמשערים כי התרחש בשנת 3102 לפני הספירה), נָארָאדָה, כך מאמינים, נותר בעולם במשך גלגולים רבים מספור כדי להבטיח כי במהלך עידן הבערות הזה יוכל להיווצר גם מרווח של עידן זהב רוחני.

חניכה (initiation) – העברה או תמסורת של אנרגיה שהגורו מעניק למחפש הרוחני, כשהוא או היא מוכנים להפוך לתלמידים באופן רשמי. במהלך טקס החניכה מקבל הסַאדְהָקָה גורו מַנְטְרָה, ומתקבל באופן רשמי אל תוך שושלתו הרוחנית של הגורו. יש אִמרה נפוצה בהודו שלפיה יש שלושה אירועים חשובים באמת במהלך חייו של האדם: היום שבו הוא פוגש את הגורו שלו, היום שבו הוא מקבל את החניכה מהגורו הזה, והיום שבו הוא נעשה מואר. פרם באבא מעניק חניכה אל תוך שושלת סָאצָ'ה באַשְרָאם של הגורו שלו ברישיקש, לאחר שהמחפש מגיע אליו לשָם ומבקש לקבלה. מאז 2012 מעניק פרם באבא את החניכה גם במדינות אחרות לאותם תלמידים שכבר מוכנים לקבל את החניכה אך אינם יכולים להגיע להודו.

טָאמָאס, או מָזוֹן טָאמָאסִי – מזון המקהה את יכולתו של האדם לחוש במציאויות רגשיות או רוחניות, ושלעתים קרובות מזיק גם מהבחינה הפיזית. להרחבה ולפירוט בדבר סוגי המזון, ראו: סַאטְוָוה.

טַנְטְרָה – נתיב הספונטניות, או נתיב הקבלה המוחלטת של כל הקיים. רבים טועים לחשוב כי הטנטרה מתייחסת אך ורק לתרגולים ולטקסים מיניים שמטרתם חוויית אושר גופני ורוחני. למעשה, הטנטרה היא נתיב רוחני רחב שהעיקרון המנחה אותו הוא הקבלה; בנתיב הקבלה המוחלטת אין התנגדות או הדחקה של אף היבט של החיים, שכל דבר בהם נחשב מקודש; זאת בניגוד למשנות של נתיבים רוחניים מחמירים יותר, הדורשים מהמתרגל לוותר על חיי החומר ועל הנאות החושים. לרוב מנגידים בין הטנטרה לבין שיטות הסוּטְרָה, המספקות הוראות התנהגות ברורות וספציפיות בסגנון: "עשה זאת, ואז עשה זאת, אך אל תעשה זאת".

טְרֵטָה יוּגָה השני מתוך ארבעת העידנים העיקריים שעוברת האנושות, ובמהלכו מתחילים הערכים הרוחניים להישכח, אך עדיין ממלאים תפקיד דומיננטי בחברה האנושית. במהלך הטרטה יוגה האחרונה, האל וִישְנוּ התגלגל שלוש פעמים אל הארץ כדי לרומם את האנושות ולהשמיד את השדים; הוא עשה זאת כוָאמָאנָה, פָארָשוּרָאמָה ורָאמָה. להרחבה ראו: יוּגָה.

יוֹגָה – סדרה של דיסציפלינות גופניות, מנטליות ופרקטיקות של דבקוּת, המסייעות לחבּר או לאחד (פירוש המילה עצמה הוא "לחבר") את המתרגל מחדש עם מקור מוצאו – העצמי הגבוה. התרגילים הגופניים של ההָאטָה יוגה ידועים היטב במערב הודות ליכולתם להוביל למצב של שלווה נפשית ולהעניק תועלת בריאותית. אולם זהו רק ערוץ אחד של היוֹגה. צורות בולטות נוספות ופחות מוכרות של יוגה הן למשל: גְ'נָאנָה יוגה, נתיב הידע הרוחני; בְּהַאקְטִי יוגה, נתיב המסירות או הדבקות; קַארְמָה יוגה, שירות נטול אנוכיות; רָאגָ'ה יוגה, מדיטציה ושליטה בתודעה; קְרִיָיה יוגה, תורת הנשימה.

יוּגָה – "תקופה" או "עידן" המגדירים את החוויה האנושית הקולקטיבית על פני כדור הארץ. על־פי הפילוסופיה ההינדית, היקום עובר באופן מחזורי דרך ארבעה שלבים, מרגע יצירתו ועד לרגע השמדתו. ארבע היוּגות דומות לארבע העונות, אך במקום להיות מוגדרות על־פי כמות אור השמש הנוכחת, הן מוגדרות בהתאם לכמות האנרגיה הרוחנית שהאנושות יכולה לקיים. כל יוּגָה נמשכת אלפי שנים. במהלך הסָאצָ'ה יוּגָה, או עידן הזהב, האמיתות הרוחניות הגבוהות ביותר הן המובילות את האנושות. בשעה שמערכת השמש כולה מתחילה לחוג במרחק רב יותר מ"\וִישְנוּנַאבְּהִי", הנחשבת לנקודת מרכז קוסמית של אנרגיה יוצרת, מתחילה האנושות לנוע במחזור יורד. הטְרֵטָה יוּגָה, עידן הכסף, היא הבאה בתור, לאחריה מגיעה הדְוָאפָּארָה יוּגָה, או עידן הברונזה, ולבסוף בשיא המחזור היורד, מגיעה הקָאלִי יוּגָה, עידן הברזל – עידן הבערות. בשיאה של הקאלי יוּגה, כשהאנושות שכחה לגמרי את הערכים הרוחניים האותנטיים, מתחילה שוב מערכת השמש לנוע קרוב יותר לוִישְנוּנָאבְּהִי. אז האנושות נעה שוב במחזור עולה דרך הדואפארה יוּגה, שלאחריה הטרטה יוּגה, ומגיעה לשיאה בסאצ'ה יוּגה. הסַאנְקַאלְפָּה של שושלת סאצ'ה, שבה פרם באבא פועל כמאסטר רוחני, היא ליצור סאצ'ה יוּגה משנית בתוך הקאלי יוּגה הנוכחית.

יוֹגִי – אדם השולט בסוג אחד או יותר של יוגה.

יוֹנִי – היוֹנִי היא ייצוג מופשט של השַאקְטִי או הדֵוִוי, הכוח היוצר המחייה את היקום. היוֹנִי היא מקבילתו הנקבית של השִיוָוה לִינְגָאם. יוֹנִי היא המינוח הסנסקריטי לאיברי המין הנקביים. זהו המעבר הקדוש אשר מוביל אל הרחם, או אל ההיכל המקודש. היא מקור החיים.

לַאקְשְמִי או מָאהָאלַאקְשְמִי – לַאקְשְמִי היא אלת העושר והשפע, הגורמת לכל דבר לגדול ולשגשג (מָאהָא משמעו "גדולה"). לַאקְשְמִי היא השאקטי ובת־הלוויה של האל וישנו. לאקשמי מתגלה בשמונה צורות עיקריות: האלה הנושאת את כוחו של וישנו; אלת המזון המזין; אלת החיות והטבע; אלת הילדים והצאצאים; אלת העושר והממון; אלת האומץ האישי; אלת הניצחון וההצלחה; וזו המקנה ידע וחוכמה.

לִילָה – המשחק הקוסמי הגדול של האלוהות. הוֵודוֹת מתארות את החוויה האנושית כמשחק שמיימי. האנשים ניתקים ממוצאם האלוהי, ובמרוצת גלגולים רבים לומדים כיצד להתחבר אליו מחדש. כל החוויות שעוברות על בני האדם, לרבות הכואבות בהן, מתרחשות כדי להזכיר לאנשים את טבעם האלוהי המקורי. גם למאסטר מואר, או לגורו, יש הלִילָה שלו או שלה; לעתים הגורו מתנהג בדרכים המבלבלות את שכלו של התלמיד, אבל מוביל אותו או אותה אל ההתעוררות.

לִינְגָאם או שִיוָוה לִינְגָאם – סמל פאלי בצורת אובליסק הקבוע בתוך אליפסה, ומייצג את שיווה ואת הכוח שלו. באינספור מקדשים סוגדים לסמל הזה כתזכורת לכך שכל בן אנוש מסוגל להגיע לאיחוד המושלם הזה שבין העיקרון הזכרי לעיקרון הנקבי.

מָאהָאבּהָארָטָה – אחת משתי היצירות הספרותיות הקדושות ביותר של הודו העתיקה (לצד הרָאמָהיָאנָה). כשהיא מתפרשת על פני כמאה אלף פסוקים (וארוכה פי עשרה מהאיליאדה ומהאודיסאה גם יחד!), מתארת המאהאבהארטה את מלחמת קוּרוּקְשֶטְרָה ואת קורותיהם וגורלם של הפַּאנְדָוִוים והקָאוּרָוִוים במאבקם על כס מלכות האַסְטִינָאפּוּרָה. מלבד מִשנותיו של קְרִישְנָה שניתנו בבהגאוואד גיטה, קטעים ראויים לציון הם הסיפורים הקצרים השונים על הפַּאנְדָוִוים ועל שאר הדמויות מהוללות שאיתן הם באים במגע. במיוחד מתבלטות משנותיו של שְׂרִי בְּהִיסְמָה, רב־סבם של הפַּאנְדָוִוים, המתארות בפירוט רב את החיפוש האנושי אחר מידות המוסר, השגשוג והשחרור, ומבארות ביסודיות את כל ענייני הדְהַרְמָה. במהלך מלחמת קורוקשטרה לחם בְּהִיסְמָה בפַּאנְדָוִוים. ביום הקרב העשירי, בעזרתו של קְרִישְנָה, הצליח ארג'ונה לאזור נחישות פנימית כדי להביס את בהיסמה ולבסוף לירות בו חץ ממית. מתוך כבוד לאביהם הקדמון ולמורם שנפל, הכריזו שני הצדדים על הפסקת אש בת יום אחד. על ערש דווי, בשארית כוחותיו, מסר בהיסמה את חוכמתו ליודהישטהירה, בכור הפַּאנְדָוִוים. אף שקְרִישְנָה היה יודע־כול מכיוון שהיה התגלמות של האל, הוא ביקש מבהיסמה למסור את הידע הנרחב על הדהרמה ליודהישטירה, כדי שכך יוכל בהיסמה להיזכר בדורות הבאים בזכות מעלותיו הרוחניות. המאהאבהארטה עשירה בסוגיות פילוסופיות נוספות, כולל הדיון על ארבעת "יעדי החיים", שהם: דְהַרְמָה (פעולה נכונה), אַרְטְהָה (תכלית), קָאמָה (עונג) ומוֹקְשָה (שחרור). שלוש הפָּארְוָאוֹת (ספרים) האחרונות מתוך שמונה־עשרה, שבמאהאבהארטה, מספרות כיצד קְרִישְנָה מסיים את גלגולו ואיך הפַּאנְדָוִוים עולים לסְוַוארְגָה, העולם הרוחני, אירוע שמציין את תחילת הקָאלִי יוּגָה, עידן הבערות.

מָאהָאלַאקְשְמִיראו: לאקשמי.

מָאהָאמָאיָה ראו: מָאיָה.

מָאהָא קוּמְבְה־מֵלָהראו: קומבה־מלה.

מָאהָארָאגִ'י, או שְׂרֵי שְׂרֵי הַאנְס רָאג' מָאהָארָאגִ'י – הגורו של פרם באבא. מאהאראג'י נולד בשנת 1922 ונעשה מואר בשלישי באוקטובר 1955, יום לאחר שפגש לראשונה את הגורו שלו, סָאצָ'ה באבא. במשך עשרות שנים שהה מאהאראג'י בסַמָאדְהִי מתמשך, כמעט מבלי לעזוב את חדרו שבסָאצָ'ה דְהָאם אַשְרָאם שברישיקש, הודו, במקום שבו משתכן ומלמד פרם באבא בחלק נכבד של כל שנה. עד לאחרונה נקרא מאהאראג'י בשם שבו התהלך לפני שנעשה מואר, הַאנְס רָאג', שאליו הוסיפו תלמידיו את המונח מאהאראג'י. משמעות השם הַאנְס רָאג' היא "המאסטר של טבעו־של־העצמי", ומאהאראג'י משמעותו "מלך גדול" ("מָאהָא" – גדול; "רָאג'" – מלך; " גִ'י" – צורת פנייה של כבוד). בשנת 2011 ביקש פרם באבא את רשותו לקרוא לו סאצ'ה באבא מאהאראג'י, וכינוי זה אוּמץ כשמו החדש. מאהאראג'י עזב את גופו ונכנס למצב של מָאהָאסָמַאדְהִי ב-23 באוקטובר 2011.

מָאהָאשִיוָוארַטְרִי – פסטיבל שנתי שמשמעות שמו הוא "הלילה הגדול של שיווה" ("רַטְרִי" פירושו לילה), ובו חוגגים את נישואיהם של שיווה ושל פארווטי.

מָאיָה או מָאהָאמָאיָה – האשליה הקוסמית האדירה הפועלת כמסך, המעוורת את בני האדם ומונעת מהם לראות את המציאות האמיתית שלהם ולהכיר בטבעם האמיתי. המאיה גורמת לאדם לראות את העולם מבעד לעדשת הדואליזם: לילה ויום, עצב ושמחה, כן ולא, וכולי. המאיה נחשבת גם כאלָה, והיא מהווה היבט של האם השמיימית השולטת על עולם האשליה ועל כל מעשינו בתוכו. בבהגאוואד גיטה קְרִישְנָה אומר: "האדון הריבון שוכן בלב כל היצורים החיים, ובכוחה של המאיה השמיימית שלו מניע אותם כאילו היו מורכבים על מכונה" (פרק 18, פסוק 61).

מָאנָאס – השכל החושב. כשהוא בשימוש הולם בידי האינטלקט הגבוה, מָאנָאס יכול לאפשר את חוויית המודעות הגבוהה.

מאסטר או מורה מאסטר – האנרגיה הרוחנית הטהורה המכוונת את צעדיו של האדם. המורה המאסטר עשוי להתגלם כקולה של האינטואיציה, כקולו של מורה מואר היודע להדריך אחרים אל ההארה, או כזרם החיים עצמם, המאותתים לנו ללא הרף לבחור בכיוון פעולה מסוים. כל אדם חופשי לבחור להישמע להנחייתו של המורה המסטר, או לחלופין, לציית לצוויהם של השכל ושל האגו. ראו: גורו.

מוּרְטִי – בסנסקריט: "התגלמות". מוּרְטִי הוא ייצוג של היבט מסוים של האלוהות העשוי עץ, אבן או מתכת. אף שהמורטי נראה כלא־יותר מאשר פסל, רוחצים אותו, מלבישים אותו, מעטרים אותו וסוגדים לו, כאילו היה גוף של הוויה אלוהית. טקסים מסוג זה מעוררים בחסיד את אותן תכונות אלוהיות המיוצגות באותו מוּרְטִי.

מחזור הלידה, המוות והלידה־מחדש – המעבר המתמשך של הוויה דרך גופים וגלגולים שונים. בהודו מאמינים כי החיים אינם מתחילים בלידה ונגמרים במוות; לחלופין, לאחר המוות הנשמה לוקחת בסופו של דבר גוף אחר. מאזן הקארמה שנצבר במהלך החיים הנוכחיים של היחיד הוא שקובע את מאפייני הגלגולים העתידיים.

מִירָאבָּאי – נסיכה בת המאה השש־עשרה, שחיברה יותר מאלף בְהָאגָ'נִים, שירי תפילה המהללים את קְרִישְנָה ונפוצים עד היום ברחבי הודו. אף שנישאה לנסיך בְּהוֹג' רָאג', היא טענה ללא הרף כי למען האמת מאז ומעולם הייתה נשואה לקְרִישְנָה בלבד. מסירותה לקְרִישְנָה הפכה בסופו של דבר לחוויה מיסטית כה עזה, שאת שארית חייה היא בילתה בריקודים ברחובות הערים ובמעבר מעיר אחת לעיר אחרת. במהלך מסע העלייה לרגל הזה, שהוביל אותה לצפונה של הודו, היא נגעה ללִבם של רבים בכנות מסירותה להיבט זה של האלוהות.

מַנְטְרָה – צלילים בעלי עוצמה. מנטרות הן מילים וביטויים מקודשים בסנסקריט או בשפות עתיקות אחרות, המבוטאות באופן חוזר ונשנה, בקול או בצורה פנימית כדי ליצור אפקט מדיטטיבי. הסידור המתמטי המושלם של הפונטיקה בסנסקריט, יחד עם שילוב ספציפי של קצב, צלילים וטון, מפעיל, כשמבטאים את המנטרות או כשמקשיבים להן, את הצ'אקרות ומוביל למצבי תודעה גבוהים. האפקט הזה מתחזק עוד יותר כשהאדם מודע למשמעותה של המנטרה והופך את החזרה עליה לתפילה.

נָאדִי – הערוצים שדרכם זורמת האנרגיה הסמויה בתוך גופנו. בגוף האנושי יש יותר מ-72,000 נאדים, והם מתחברים בצ'אקרות. תרגולי יוגה המכוּונים לשֵם העלאתה של אנרגיית הקונדליני מתמקדים בשלושת הנאדים העיקריים: הפִּינְגָאלָה, או ערוץ האנרגיה השמשי; האִידָה, או ערוץ האנרגיה הירחי; והשׁוּשׁוּמְנָה, ערוץ האנרגיה המרכזי שדרכו מטפסת אנרגיית הקונדליני.

נָמַסטֶה – מחווה המשמשת לרוב בברכה ובפרידה, ובה מצמידים את כפות הידיים ביראת כבוד ואומרים "נָמַסטֶה". פירוש המילה הוא: "האלוהי שבי מברך את האלוהי שבך".

נָרָאדָה – ראו: החכם נָרָאדָה.

סָאדְהָנָה תרגול רוחני. הסאדהנה של מחפשים רוחניים יכולה לכלול מבחר של תרגולים, כחזרה על מַנְטרוֹת או שירה שלהן, תרגול טקסים מסוימים, מדיטציה, לימוד כתבי קודש, תרגול יוגה או עשיית סֵוָוה. כשפרם באבא מדבר על "הסאדהנה", הוא מתייחס לחזרה על מנטרה מסוימת שקיבל המתרגל במהלך חניכתו באופן שבו הוא הודרך.

סַאדְהָקָה – מחפש רוחני המבצע סַאדְהָנָה מסוימת, או לומד בהדרכתו של מאסטר מואר, כדי להגיע להגשמה עצמית. אף שכיום משתמשים במילה סאדהקה לציון כל מתרגל רוחני, המונח המקורי בסנסקריט היווה כינוי טכני למישהו שעבר צורת חניכה רוחנית מסוימת.

סַאדְהוּ – אדם שוויתר על המרדף הגשמי כדי לחיות חיים רוחניים יותר. הסאדהו'ים עשויים להיות נוודים, או לגור במערות, ביערות ובמקדשים; לסאדהו'ים רכוש מועט, והם אוכלים רק את האוכל שניתן להם כצדקה. קיימים אנשים שמנסים לחיות את חיי הסאדהו'ים, אך לאמיתו של דבר מבקשים לכסות על חוסר יכולתם ליצור הרמוניה עם חיי החומר. אדם יכול לוותר רק על מה שכבר יש בידו.

סַאטְוָוה, דיאטה סַאטְוִוית, או מזונות סַאטְוִוים – דיאטה של מזונות שה.אָיוּרְוֵודָה, מדע הבריאות ההודי העתיק, מסַווג כמועילים לגוף וכמובילים לצלילות של השכל ולאיזון של הנפש. מאכלים אלו כוללים לרוב ירקות ופירות אורגניים וטריים, נוסף על קטניות, דגנים ואגוזים. לעומת זאת, מאכלים שאינם מובילים למצב סאטווי הם רָאגָ'אסִים או טָאמָאסִים בטבעם. דיאטה ראג'אסית מורכבת ממאכלים שמחממים את הדם ומסעירים את השכל, וכוללת מיני פלפלים חריפים, תבלינים, קפה, סוכר, צמחים ממשפחת הסולניים, פירות חומציים וירקות בעלי ריח צורב (למשל עגבניות, בצל, שום או חציל). דיאטה טאמאסית מכילה מאכלים המובילים את האדם למצב של קהות חושים ולאיטיות וכבדות שכלית, ועשויים לגרום לאדם מחלות פיזיות ולהפכו ל"מת" מבחינה רגשית. מאכלים אלה כוללים מאכלים שפג תוקפם או שחוממו מחדש, מזונות מעובדים, ממתקים המכילים מרכיבים או כימיקלים שהומצאו על־ידי האדם, מזונות משומרים מלאכותית ושמורים בקופסאות, וכן, כל סוג של בעל חיים מת (חזיר, בקר, עופות ודגים). קמח לבן, תפוחי אדמה, פטריות וביצים נחשבים אף הם לטאמאסים. ללא קשר לסוג המזון הנאכל, אכילת יתר הופכת כל ארוחה לטאמאסית. לרוב, החלב ומוצריו נחשבים כסאטווים בהודו, אבל כטאמאסים במערב, זאת בהתאם לדרך שבה מטפלים בפרות, והאם הן נשחטות באותו אזור לסיפוק צריכת בשר בקר, או שלא.

סָאטוֹרִי – סאטורי הוא הבזק מודעות פתאומי המאפשר הצצה חטופה אל המציאות הרוחנית. זוהי חוויה בת־חלוף, ולאחריה חוזר האדם במהרה למצבי תודעה רגילים. להרחבה ראו: סָמַאדְהִי.

סַאטְסַאנְג – "סַאט" פירושו "אמת", ו"סַאנְג" פירושו חברה. "סַאטְסַאנְג" משמעותו לשבת בחברת האמת הגבוהה ביותר, כלומר, לשבת עם גורו ולקבל את ה" דַארְשָאן" שלו או שלה. זוהי פגישה בין מורה מאסטר מואר לבין קבוצת חניכיו, שבו יכולים החניכים לשיר ולנגן מוזיקת דבקות ולשאול שאלות שעליהן המורה משיב בתורו.

סַאמְסְקָארוֹת – רשמים קארמיים הנמצאים בשכל התת־מודע. מקורן של הסַאמְסְקָארָות הוא בחוויות הילדות ואף קודם ללידה, והן המעצבות את חייו הנוכחיים של האדם. מאפייני אישיות, הרגלים ודפוסי התנהגות בלתי־מודעים או מודעים־למחצה, ותגובותיו של האדם לאירועי החיים, הם כולם תוצריהן של סַאמְסְקָארָות מסוימות.

סָנָטָנָה דְהַרְמָה – הדת הנצחית או נתיב ההארה. סנטנה משמעו "נצחי", זה אשר אינו מתחיל ואינו נגמר לעולם. דְהַרְמָה, כפי שמשתמשים בה בביטוי זה, מתייחסת לשורש " דְהְרִי", שמשמעו "להחזיק יחדיו", או "לקיים". הסנטנה דהרמה היא החוק הנצחי. זוהי תמצית כל הדתות; אף שלאורך הזמן הדתות השונות עשויות לאבד את כוונתן המקורית, הסנטנה דהרמה משמרת את התורות ואת המנהגים המחברים את בני האדם ישירות עם האל, עם העצמי הגבוה שלהם.

סַאנְקַאלְפָּה – כוונה, מטרה, או שליחות, אשר מכוּננות דרך תפילה. הסאנקאלפה היא התחייבות שגובשה ונוסחה על־ידי קדוש, למען הגשמתה של תכלית רוחנית המיטיבה עם הכלל.

סָאצָ'ה (מילולית) – מסנסקריט: האמת שלא ניתן להפריכה.

סָאצָ'ה בָּאבָּא – הגורו של שְׂרִי הַאנְס רַאג' מָאהָארָאגִ'י, והפָּארָאם גורו של פרם באבא. מספרים שביום שבו סאצ'ה באבא, "אבי האמת", נולד – אז בשם קוּלָנַנְדָגִ'י – נהר הגנגס סטה משמעותית ממסלולו והציף את כל הכפר עד שהגיע אל מדרגות בית הוריו. לאחר שההורים בירכו את קוּלָנַנְדָגִ'י על־ידי טבילת רגליו במים, נסוגה גַנְגָה מיד בחזרה אל מפלסה הרגיל והמשיכה לזרום במסלולה. סאצ'ה באבא עזב את גופו בשנת 1983, כשהוא מעביר את כוחותיו למאהאראג'י.==

סָאצָ'ה, מיסיון סָאצָ'ה – השליחות של ביסוס האמת עבור כלל האנושות. זהו השם שהעניק מאהאראג'י לאשראם של פרם באבא בברזיל, וזוהי מטרת עבודתו של פרם באבא.

סָאצָ'ה, שושלת סָאצָ'ה – שושלת גורואים שפרם באבא הוא מאסטר רוחני בה. בשושלת זו, שבה גורו אחד מעביר את כוחותיו לבא בתור, מסירת השרביט התרחשה מקַאטְצָ'ה באבא לגִירִינָארִי באבא, בהמשך לסָאצָ'ה באבא, אז למָאהָארָאגִ'י, וממנו לפְּרֶם באבא. האמונה הרווחת בשושלת היא שגירינארי באבא היה התגלמות של החכם נָארָאדָה עצמו. למרות שהיה סַאדְהוּ (מתנזר) שהתהלך לבוּש בסחבות, אפילו מלכים השתחוו לרגליו מתוך כבוד. הוא היה מחויב לרומם את אנושות, אבל על־מנת להגשים את מפעלו, הוא הבין מתוך מדיטציה עמוקה שיזדקק לשיתוף פעולה של יוֹגִי רב־עוצמה אחר, אשר ניסה באותה עת להשיג שינוי בעולם דרך הריסתו. יוגי זה, קַאטְצָ'ה באבא, האמין כי האנושות סטתה כל־כך מדרך הדְהַרְמָה, עד כי לא היה עוד ביכולתה לתקן זאת ולהשתקם. לכן הוא פעל על־מנת למוטט ולמוסס את המציאות הנוכחית על־מנת לאפשר לתרבות רוחנית חדשה ומתקדמת לתפוש בסופו של דבר את מקומה. לאחר שהעביר את גִירִינָארִי באבא סדרת מבחנים קשים, השתכנע קַאטְצָ'ה באבא שניתן להציל את האנושות והעביר את כוחותיו לגירינארי באבא. לבסוף הפקיד גירינארי באבא את המשימה ליצור עידן זהב חדש בתוך עידן הקאלִי יוגה הנוכחי בידי תלמידו סאצ'ה באבא. מתוך חמלה עמוקה לאנושות, קיבל סאצ'ה באבא את המנטרה "פְּרַאבְּהוּ אָאפּ גָ'אגּוֹ", וכונן רשמית את הסאנקאלפה, ההבטחה של שושלת סאצ'ה. שרי האנס ראג' מאהאראג'י היה איש משפחה ושכיר של הממשלה ההודית. כשפגש את סאצ'ה באבא הוא נכנע ונעשה מואר עוד באותו היום. שרי פרם באבא נסע להודו ב-1999 בעקבות חזיון פנימי. בשלב הזה הוא כבר קיבל שיעורים רוחניים ממספר מאסטרים ושהה בבתי־ספר רוחניים שונים, אך הוא הרגיש שביכולתו להתמסר באופן מלא רק משפגש את מאהאראג'י. הוא הפך מואר לאחר שלוש שנות חניכוּת, וממשיך את המשימה של מימוש הסַאנְקַאלְפָּה, עתה תוך התמקדות מיוחדת על כינונה במערב.

סֵוָוה – התרגול של שירות נטול אנוכיות. ראו: קארמה יוגה.

סִידְהִי – כוחות על־טבעיים או יוצאים־מגדר־הרגיל שמתַרגלים יכולים לרכוש לעצמם באמצעות משמעת, מנטרות או תובנות רוחניות, או כוחות שלעתים אנשים מסוימים נולדים אִתם. כוחות אלו כוללים יכולות כמו ראיית הנסתר, ידיעת העבר, ההווה והעתיד; היכולת לקרוא מחשבות; ריחוף וטלפורטציה, וכן היכולת לשלוט ביצורים אחרים ובחמשת האלמנטים.

סִיטָה – התגלמות של האלה לַאקְשְמִי שהפכה לבת זוגו של רָאמָה.

סָמַאדְהִי – מצב תודעה מדיטטיבי עמוק שבו חווה האדם את האחדות. כאשר מתרגל רוחני ממזג את העצמי הנמוך ומסוגל להיכנס למצב מדיטטיבי אמיתי, הוא או היא יכולים לחוות סָאטוֹרִי, כלומר התעוררות פתאומית והצצה אל המציאות הרוחנית. זוהי חוויה חומקת, והמתרגל שב במהרה למצב התודעה היומיומי הרגיל. אולם, לאחר שהאדם חווה פעמים רבות מצב של סאטורי, הוא לומד כיצד לשמר את האנרגיה הזו ויכול לחוות סמאדהי – היטמעות ממושכת במצב האושר העילאי. האדם יכול להיכנס למצב הסמאדהי וליפול ממנו פעמים רבות. אולם כאשר הוא לומד לשמר את הסמאדהי, הוא יכול לחוות הארה שאינה בת־חלוף.

סַנְגְהָה – מונח בסנסקריט שמשמעותו המילולית היא "חברה" או "חברה טובה"; הסנגהה היא קבוצת החניכים והחסידים המקיפה את המורה המאסטר, או הגורו.

פַּאנְדָוִוים – חמשת בניו של המלך פַּאנְדוּ, אחיו הצעיר של המלך דְרִיטְהָארַאשְטְרָה (אבי הקָאוּרָוִוים). בעת שפרש מכס המלכות, היה על דְרִיטְהָארַאשְטְרָה למנות את בכור האחים הפַּאנְדָוִוים, יוּדְהִישְטְהִירָה, כיורשו. דבר זה מילא את לִבו של דוּרְיוֹדְהָנָה, בנו של דְרִיטְהָארַאשְטְרָה, בקנאה, עד שרקם מזימה להרוג את הפַּאנְדָוִוים. הוא נכשל, ובסופו של דבר ניתנה לפַּאנְדָוִוים חלקת אדמה למשול עליה. הם פיתחו את חבל הארץ שעליו שלטו ובנו עיר משגשגת. אולם הצלחתם ושגשוגם ליבוּ את זעמו של דוּרְיוֹדְהָנָה, וגרמו לו לתכנן תרמית משחק קוביות שבאמצעותה הוא גזל מהפַּאנְדָוִוים את כל מה שהיה שייך להם בזכות. בהמשך יצאו הפַּאנְדָוִוים לגלות בת שתים־עשרה שנים ולעוד שנה אחת שבה חיו בהיחבא. כששבו מגלותם הם תבעו את זכותם לקבל בחזרה את ממלכתם. כאשר סירבו הקָאוּרָוִוים לחלק את הממלכה, מלחמת קוּרוּקְשֶטְרָה ההרסנית הפכה בלתי־נמנעת. במהלך הלחימה, דו־קרב משמעותי במיוחד התקיים בין ארג'ונה לקַארְנָה. אף שקַארְנָה נלחם לצִדם של הקָאוּרָוִוים, כמעט אף־אחד לא ידע שלמעשה הוא היה בנה הבכור של קוּנְטִי, אִמם של הפַּאנְדָוִוים. קְרִישְנָה גילה את העובדה הזאת לקַארְנָה ערב המלחמה במאמץ אחרון למנוע אותה; זאת מכיוון שעם תמיכתו של קְרִישְנָה, גם הפַּאנְדָוִוים וגם הקָאוּרָוִוים היו עשויים לקבל את קַארְנָה כמלך. קַארְנָה סירב להצעה בשל נאמנותו לדוריודהנה, שבמשך שנים רבות העניק לו מקלט, גם כשכל האחרים דחו אותו ובזו לו בשל טעות שמקורה בחוסר הבנה בקרב אילן היוחסין שלו. קארנה ידע גם שהוא היה האדם היחיד בעולם שהיה בעל מיומנויות מספיקות כדי לעמוד מול ארג'ונה בקרב, והיה להוט לזכות בכבוד של הלחימה מולו. דו־קרב זה אכן היה חסר תקדים, וכל שאר הלוחמים הפסיקו להילחם כדי לצפות בקרב בעת שארג'ונה וקַארְנָה השתמשו בכלי נשק טעונים בכוחות על־טבעיים של מנטרות סודיות. לבסוף העדיף הגורל את ארג'ונה, ובעת שמרכבתו של קַארְנָה נתקעה בבוץ, ניתנה לארג'ונה ההזדמנות להביס אותו. אַרְג'וּנָה ניצח לא בזכות מיומנותו, אלא מכיוון שסטה פחות מאשר יריבו מדרך הדְהַרְמָה, ומכיוון שתמיד קשר עצמו עם יודהישטירה בעל המידות הטובות, ולא עם דוּרְיוֹדְהָנָה.

פָּארָאם גוּרוּ – הגורו של הגורו. ה"סבא" הרוחני של האדם.

פַּארְוָוטִי – השאקטי, או בת זוגו, של שיווה. פרווטי מייצגת את ההיבט של האם השמיימית המביאה לידי טרנספורמציה. שתי ההתגלמויות הנודעות ביותר של פארווטי, או שני היבטים שלה, הן דוּרְגָה וקָאלִי; אלו היבטים של האלָה שיש בכוחם "להרוס", כלומר להתמיר את השדים הפנימיים שלנו.

פּוּגָ'ה – טקס פולחן המבוצע בכל רחבי הודו, ובו האדם מגיש מִנחה לאלוהות. המִנחה עשויה להכיל אוכל, פרחים, להבה וקטורת, או חפצי יומיום אחרים. לרוב מלווה הפוג'ה בחזרה על אמירת מַנְטְרוֹת. במהלך הפּוּגָ'ה, האדם מעורר היבט כלשהו של האלוהות או של הטבע, לרוב דרך מוּרְטִי, וכך מעורר את אותה תכונה בתוכו.

פְּרָאנָאיָאמָה – תרגול של ויסות הנשימה כאמצעי להשקטת השכל ולהגעה למצבי תודעה גבוהים. פְרָאנָה היא כוח החיים הנגיש דרך הנשימה; המילה אָיָאמָה פירושה להשעות או לרסן. לפיכך, המשמעות המילולית של המילה פְּרָאנָאיָאמָה בסנסקריט היא "השליטה בכוח החיים". הפְּרָאנָאיָאמָה מהווה את ה"גף" הרביעי מתוך שמונת הגפים של היוֹגָה המתוארת ביוֹגָה סוּטְרוֹת של פָטַנְגָ'לִי.

פְּרָאנָאם – מחווה עתיקת יומין של הבעת כבוד, שבה אדם קד מתוך כבוד להוויה האלוהית השוכנת באדם אחר. כאשר מבצעים פְּרָאנָאם בפני הוויה מוארת באופן מלא, דוגמת הגורו, ניתן גם להשתחוות אל רגליו, או אל רגליה. מלבד היות הפראנאם תרגול של ענווה, בתהליך הזה מתרחש גם מעבר של אנרגיה רוחנית.

צָ'אקְרָה – הצ'אקרות הן מערבולות אנרגיה, או גלגלי אנרגיה, המתקיימים בגוף הסמוי וחודרים את הגוף הפיזי. בגוף הפיזי הן ממוקמות סמוך לשבעה מרכזי עצבים הנמצאים לאורך עמוד השדרה. לכל צ'אקרה משויכים כוחות רוחניים מסוימים ורמות שונות של תודעה, מן הגסה ביותר שבתחתית עמוד השדרה ועד למעודנת ביותר שבכתר הראש. במיוחד מן הצ'אקרה שלישית ואילך, נעשה קשה ביותר לפתוח, לזכך ולאזן את הצ'אקרה בהצלחה ללא עזרתו של מורה מאסטר מואר באופן מלא. ראו: קונדליני.

צִ'י גוֹנְג – שיטת תרגול סינית, המשלבת תנועה, נשימה ומודעות, ומשמשת לתרגול אמנויות לחימה, אימון גופני, שיפור הבריאות והגברת הקשיבות. בדומה להָאטָה יוגה, זוהי שיטה רבת עוצמה הגורמת לזרימת כוח החיות שבגוף, ומכינה את גופו של המתרגל לקראת כניסה למצבי מדיטציה עמוקים.

קָאוּרָאוַיִם, או קוּרוּאִים – מאה ילדיו של המלך דְרִיתָארַאשְטְרָה, שנהרגו כולם במהלך מלחמת קוּרוּקְשֶטְרָה. דוּרְיוֹדְהָנָה, שהיה הבכור שבהם, זמם תכופות לסלק את האחים הפנדאווים מתמונת הירושה, כדי לפנות לעצמו את הדרך למלוכה על שושלת קוּרוּ. סוגיית הירושה הייתה נתונה בוויכוח תמידי, מכיוון שלמרות שהקָאוּרָוִוים ייצגו את הענף הבכור של המשפחה, דוריודהאנה היה צעיר מבכור הפַּאנְדָוִוים, יודהישטהירה, כך ששניהם טענו לזכות על הממלכה. ראו: פַּאנְדָוִוים.

קָאלִי – אחת מצורותיה של האלה דוּרְגָה, קָאלִי היא המשמידה את הרוע. קאלי עוזרת למחפש להטמיע את המאפיינים ההרסניים ביותר של האגו.

קָאמַאנְדָאלוּ – קערת הסגפן, שבה הוא או היא מקבלים מזון ומים הניתנים כצדקה.

קָאמָה – המילה קָאמָה מציינת: יצר מיני, עונג וסיפוק. מושג זה, שאותו הכתבים הוודיים מחשיבים כאחד מארבע המטרות העיקריות בחיים, מתייחס לתשוקה, לכמיהה וליכולת ליהנות מהחיים. קאמה הוא גם שמו של אל האהבה, המעורר את התכונות האלה בבני האדם. קאמה יצא בשליחות האלים אל האל שיווה, כדי להפריעו בעת שהיה שרוי במדיטציה עמוקה, כדי שיבחין בפַּארְוָואטִי, יישא אותה לאישה ויוליד איתה ילדים; זאת הואיל והאלים ידעו שרק בן שייוולד לשיווה יוכל להביס את השד תָארָאקָאסוּר. בתגובה להפרעת שלוותו, שיווה שרף את קאמה עד הפיכתו לאפר והפיץ את אנרגיית האהבה הזאת ברחבי היקום, פעולה שהשפיעה בסופו של דבר על שיווה עצמו והובילה לאיחוד בינו לבין פארוואטי. לאחר שבנם המשותף קַרְטִיקֵיָה גדל, הוא אכן הביס את השד תָארָאקָאסוּר.

קַארְמָה – מונח בסנסקריט שמשמעותו היא "פעולה" או "מעשה". הקארמה היא סך פעולותיו של האדם ושל התוצאות הנלוות להן. באופן כוללני יותר, קארמה מתייחס לחוק הסיבה והתוצאה; על־פי חוק זה יתקיימו השלכות שליליות כשפעולותיו של האדם הן הרסניות בכוונה תחילה, או כשהן נעשות עם כוונה טובה אך נובעות מתוך שכל נבער. באותו אופן, פעולות נטולות אנוכיות יוצרות השלכות חיוביות. אל לנו להתייחס אל הקארמה כצורה של ענישה או תגמול המחולקים על־ידי סמכות גבוהה או שמיימית כלשהי; הקארמה אינה אלא ההשלכות הטבעיות של פעולותינו.

קַארְמָה יוֹגָה – היוגה של הפעולה. על־ידי תרגול שירות נטול אנוכיות, המבוצע לתועלת החברה או למען מטרה רוחנית, מתבטל המטען הקארמטי של האדם.

קַארְמָה יוֹגִי – אדם המשרת מטרה נעלה, ושביטל כל ציפייה או רצון לקצור רווח אישי המשויך למעשיו.

קוּמְבָּה־מֵלָה – עלייה המונית לרגל המתרחשת אחת לשלוש שנים לאחד מארבעה אתרים לאורך נהר הגנגס, שם, על־פי האמונה, שופכים האלים את האָמְרִיטָה, נקטר חיי הנצח. ארבעת המקומות הללו הם: אָלָאהָבָּד, הָרִידְוָור, אוּגָ'יְין ונָאסִיק. הרחצה במים במהלך הקוּמְבָּה-מֵלָה נחשבת לבעלת ערך רוחני רב, ועל־פי האמונה היא שוטפת את החוב הקארמטי של האדם ומאפשרת לו להגיע מהר יותר להארה. ה אָרְדְה ("חצי־מלאה") קוּמְבָּהמֵלָה מתקיימת אחת לשש שנים; הפּוּרְנָה ("מלאה") קוּמְבָּהמֵלָה מתקיימת אחת לשתים־עשרה שנים, והמָאהָא ("גדולה") קוּמְבָּהמֵלָה מתרחשת אחת לשתים־עשרה פוּרְנָה קוּמְבָּהמֵלָה, כלומר, כל 144 שנים. פסטיבלים אלה מושכים אליהם מיליוני סאדהו'ים, חכמים, קדושים וקדושות, עולי רגל ומחפשים רוחניים, שיחד הופכים את הקוּמְבָּהמֵלָה להתכנסות המתועדת הגדולה ביותר בהיסטוריה.

קוּנְדָלִינִי או אנרגיַית הקוּנְדָלִינִי – השַאקְטִי, או כוח החיים, של כל אדם, השוכנת, לרוב במצב רדום, במוּלַאדְהָרָה, או בצַ'אקְרַת הבסיס בתחתית עמוד השדרה. כשאנרגיה רדומה זו מתעוררת באמצעות תרגול רוחני או דרך מגע עם הגורו, היא עולה דרך הנָאדִי, ערוץ האנרגיה המרכזי לאורך עמוד השדרה. בעת שאנרגיית הקוּנְדָלִינִי עולה ועוברת דרך הצ'אקרות שלאורך עמוד השדרה, היא מעוררת התנסויות, כוחות ומצבי תודעה למיניהם. כשהיא מגיעה לשכון בסָהַסְרָרָה, או בצ'אקרת הכתר שבקודקוד הראש, האדם נעשה מואר באופן מלא.

קוּרוּיִם – ראו: קָאוּרָוִוים.

קוּרוּקְשֶטְרָה – חבל הארץ הקדוש שבו התרחשה המלחמה האֶפּית בין הפַּאנְדָוִוים לבין הקָאוּרָוִוים. זהו המקום שבו דִקלם קְרִישְנָה את המילים שנרשמו בבְּהָגָאוָואד גִיטָה. קוּרוּקְשֶטְרָה שוכנת כיום במדינת הָארְיָאנָה שבצפון הודו.

קְרִיָיה או קְרִיָיה יוֹגָהקרייה יוגה היא מדע הנשימה. המונח קרייה משמעו "פעולה שלמה המכוונת למטרה מסוימת". הקרִיות הן טכניקות יוגיות מתקדמות בעלות יכולת טיהור רבת־עוצמה של הרבדים הפיזיים והסמויים; בכוחן של הקריות להוביל את המתרגל במהירות למצבי תודעה גבוהים יותר. כדי להשיג את התוצאה הרצויה, טכניקות אלה משלבות תנוחות גוף, נשימות, מנטרות והתמקדות מנטלית בנקודות מסוימות. יש הטוענים כי שיטה זו הייתה ידועה לפָטַנְגַ'לִי ולישוע, וכי קְרִישְנָה העביר אותה לארג'ונה. כיום המונח קרייה יוגה מתייחס בעיקר לטכניקות היוגיות שלימד פָּארָאמָאהַמְסָה יוֹגָנַנְדָה, והמתורגלות על־ידי תלמידי אותה השושלת.

קְרִישְנָהאָוָוטָאר של האל וִישְנוּ שהתגלגל לעולם בגוף בזמן מלחמת קוּרוּקְשֶטְרָה הגדולה. בהודו סוגדים לכל שלבי חייו של קְרִישְנָה על פני האדמה. כשהיה ילד שובב, שימח קְרִישְנָה את כל הסובבים בספונטניות המדבקת שלו. מאוחר יותר, הוא היה דוגמה מעניינת למאהב הנחשק. אף שהיה מוקף תמיד בגוֹפִּיוֹת – עלמות צעירות שהיו מוכנות לעשות כל דבר כדי להיות איתו – קְרִישְנָה התחתן עם רַדְהָה, שהייתה התגלמות של המסירות המושלמת. קְרִישְנָה הביס את הפראיים שבשדים, ונחשב לישות עילאית לאחר שגילה את צורתו הקוסמית לארג'ונה, כמתואר בבְּהָגָאוָואד גִיטָה.

רָאמָהאָוָוטָאר של האל וִישְנוּ, שקדם לקְרִישְנָה ונערץ באותה מידה. ראמה מייצג את האדם במושלמותו, והוא התגלמות המוסריות, הכוח והדהרמה.

רָאמָהיָאנָה – אחד משני האפוסים הגדולים של הודו, לצד המָאהָאבְּהָארָטָה. הרָאמָהיָאנָה מספרת את סיפורו של ראמה, ומלמדת את האדם כיצד לחיות בהתאם לדְהַרְמָה האישית שלו. הדמויות באפוס מביאות לידי ביטוי מושלם את המשמעות של היות שליט, בעל, רעיה, אח או תלמיד.

רִישִׁיקֵשׁ – "עירם של הרִישִים", ה"רואים" הגדולים או חכמי קדם, שחיו חיי התבודדות לאורך גדות נהר הגנגס. רִישִׁיקֵשׁ היא עיר במחוז דְהֵרָאדוּן, במדינת אוּטָרַאקהַנְד שבצפון הודו. במיקומה למרגלות הרי ההימלאיה, רִישִׁיקֵשׁ היא המחוז הגדול הראשון שדרכו זורם נהר הגנגס במורד ההרים. מדי שנה מושכת אליה רישיקש אלפי עולי רגל ותיירים מהודו עצמה ומכל רחבי העולם. סָאצָ'ה דְהָאם אַשְרָאם, מקום משכנו של מָאהָארָאגִ'י, והאתר שבו מבלה פרם באבא את חודשי החורף, ממוקם בלַאקְשמָאן־ג'וּלָה – רובע של רישיקש. עקב מספרם הרב של ההוויות המוארות ושל האשראמים שהתקיימו ברישיקש במהלך אלפי שנים, המקום רוטט בתדר אנרגטי רוחני גבוה במיוחד.

רֵלִיגָארֶה (religare) – מונח בלטינית שמשמעותו "לחבר מחדש". למונח זה אותה משמעות של המילה יוגה, "להצמיד" או "לחבר" יחדיו מחדש (to yoke). רֵלִיגָארֶה היא צורת המקור של המילה הלועזית "religion", כלומר דת, ומשמעותה לחבר מחדש את נשמת היחיד עם מוצאה האוניברסלי המקורי.

שַאקְטִי – השאקטי היא הכוח הרוחני של היקום, האנרגיה הבראשיתית, הנשיות השמיימית והאם הקוסמית. קונדליני היא צורה של שאקטי. באופן ספציפי יותר, השאקטי היא גם הכוח הרוחני של אל, קדוש או גורו. השאקטי של הוויה מוארת, או קדושה, מתבטאת בבת זוגם. לדוגמה, השאקטי של בְּרַהְמָה היא סָרַסְוָוטִי, המיישמת את כוח היצירה באמצעות חוכמת הוֵודוֹת, המוזיקה והאמנות. השאקטי של וִישְנוּ היא לַאקְשְמִי, המיישמת את כוח השימור דרך סיפוק הצרכים החומריים של כלל ההוויות. השאקטי של שִיוָוה היא פַּארְוָוטִי, המחילה טרנספורמציה על־ידי השמדת השדים והתמרת העצמי הנמוך. גם לְגורו יש שאקטי אחת או יותר, חסיד או חסידה קרובים התומכים בעבודתו באמצעות תרגול קבוע של טקסים הקשורים לאותה שושלת, או בקידום היבט אחר של פועלו.

שִיוָוה – ההיבט השלישי של פָּארָאבְּרָהְמָה, האל האבסולוטי. שיווה משמיד את הבערות ומביא לידי טרנספורמציה ביקום. שיווה נחשב גם כיוגי הראשון.

שִיוָוארַטְרִי – הלילה המוקדש לשיווה בכל חודש. ראו גם: מאהאשיווארטרי.

שְׂרִי – תואר כבוד המיוחס להוויה מוארת או שמיימית.