אפר 072016
 

את המונח פסיכומאגיה המציא אלכסנדרו ז'ודורובסקי (Jodorowsky),
יהודי ממוצא צ'יליאני שחי בפריז וידוע כבמאי תיאטרון וקולנוע נסיוני, כסופר ומחבר ספרי קומיקס,
וכמורה לקלפי טארוט ולהתפתחות רוחנית שלמדתי אצלו במשך כמה שנים. בעקבות נסיונו הרב בסדנאות ובייעוץ אישי, 487
הגיע "ז'ודו" למסקנה שכל אחד מאיתנו נושא איתו דרמות ומצוקות רגשיות שהן ירושה של דורות רבים בעץ המשפחתי שלנו. אפשר לאבחן את השפעתן של בעיות משפחתיות כאלה על חיינו בעזרת קריאה בקלפי טארוט, כאשר הקלפים משמשים כשפת סמלים שהרובד הלא מודע מתבטא באמצעותה.
אולם כדי להניע תהליך של תיקון וריפוי יש צורך במשהו נוסף: לא רק להקשיב ללא מודע, אלא גם לדבר אליו בשפת הסמלים ולסמן עבורו את התיקון הרצוי. לשם כך יש צורך באקטים "פסיכומאגיים", שיפעלו על הרובד הלא מודע ובכך יביאו לשיפור ממשי בחיי האדם.
האקט הפסיכומאגי מיועד לפעול על מעמקי הנפש, ולשם כך הוא משתמש בטכניקות ועקרונות הלקוחים משיטות של כישוף ומאגיה. אולם כפי שז'ודורובסקי מאמין, ההשפעה של אקטים כאלה איננה רק נפשית וסובייקטיבית. לרבדים הלא מודעים של הנפש יש כוחות שחורגים מיכולת ההבנה הרציונלית, ולכן הם מסוגלים להניע מאורעות חיצוניים באופן שיכול להיראות "על טבעי". לדוגמה, בעקבות אקט פסיכומאגי יכול להתרחש צירוף מקרים בלתי סביר שיאפשר לחיי האדם שעליו מדובר למצוא כיוון חדש, או אולי פשוט יאשר לו את העובדה שאנו חיים במציאות מופלאה בעלת פוטנציאל בלתי נדלה. במובן זה, האקט הפסיכומאגי פועל כביכול ככישוף. הנקודה המשמעותית היא שהפעולה הזאת אינה מכנית: הטקס או האקט הפסיכומאגי אינו יוצר את ההשפעה המבוקשת באופן ישיר, אלא מפעיל את כוחות הנפש הלא מודעים ומעורר את היכולות הטבעיות והעל-טבעיות שלהם.

דר' יואב בן דב
דר' לפילוסופיה של המדע ומחבר הספר "טארוט"