נוב 022014
 

מאת לורן מרטין, 6 באוקטובר, 2014

לא ניתן להכחיש שאנחנו, אכן, יצורים של הרגל.

מוחנו וגופנו תלויים בתמריצים, בפעולות ובדפוסים שמטרתם להגדיר את מי שאנחנו. ההרגלים הם מעטה הביטחון שלנו, הם עוטפים אותנו בנוכחותם העקבית ובתחושת נוחות המקושרת לדבר-מה מוכר וידוע.

אנחנו משתמשים בהם שלא במודע, תוחבים אצבעות וסיגריות בפינו ופוכרים את פרקי האצבעות שלנו, רק כדי לגלות שאנחנו לא יכולים לזכור מתי התחיל הרגל זה.

על פי צ’ארלס דאהיג ((Charles Duhigg, מחבר הספר “כוחו של הרגל”, הרגלים לא נולדים, אלא נוצרים. כל הרגל רע, טוב או לא משמעותי מתחיל עם תבנית פסיכולוגית הנקראת “הרגל לולאה”.

בדיווח של דאהיג ב-NPR ((National Public Radio נאמר ש”הרגל הלולאה” הוא תהליך בן שלושה שלבים: השלב הראשון הוא הגירוי המורה למוח שלכם לאפשר התנהגות מסוימת, השלב השני הוא ההתנהגות עצמה או השגרה שהיא יוצרת, והשלב השלישי הוא הגמול או “משהו שהמוח שלכם אוהב ושיעזור לו לזכור בעתיד את ‘הרגל הלולאה’.”

לאחר שיצרנו הרגלים, קשה לנו לשבור אותם, כי פעמים רבות אנחנו לא שמים לב שאנחנו מבצעים אותם. בשל הרגל הלולאה אנחנו מסוגלים לעשות דברים אחרים מבלי לחשוב על ההרגל שלנו. נעבוד על משהו אחד ובו זמנית ננשוך את הציפורניים שלנו, בלי לקלוט מתי היה הרגע שבו שמנו אותן בפינו.

אנחנו נעשים עבדים להרגלים שלנו. הם עשויים להיות מעכבים, וחלקם אף שולטים בחיינו.

אף על פי שלכמה תמריצים שאנחנו משתמשים בהם יש איכויות ממכרות שהופכות את ההרגלים לבלתי שבירים כמעט, יש דרכים להחליף הרגלים רעים בטובים… כל שנדרש הם 66 ימים.

בסקר שפורסם בכתב העת האירופי לפסיכולוגיה חברתית (European Journal of Social Psychology), פליפה לאלי (Lally (Phillippa וצוות של חוקרים סקרו 96 אנשים במשך 12 שבועות, על מנת למצוא כמה זמן בדיוק נדרש כדי להתחיל הרגל חדש.

במהלך 12 השבועות המשתתפים בחרו הרגל, ודיווחו מדי יום עד כמה ההרגל שלהם מרגיש אוטומטי. בתום התקופה לאלי ניתחה את התוצאות, ומצאה כי הזמן הממוצע שנדרש למשתתפים לסגל לעצמם הרגל חדש היה 66 ימים.

על אף שתוצאות הסקר היו ממוקדות בזמן שנדרש כדי ליצור הרגל, אפשר להסתכל על זה במהופך: הזמן שנדרש כדי לסלק הרגל ישן ולסגל הרגל טוב יותר.

אם הרגל אינו כולל תוספים ממכרים או תמריצים, אשר משנים את תהליכי הגמילה ופעולת המוח, מי יכול לומר שלא ייקח לכם 66 ימים כדי לסלק את כל אותם הרגלים דוחים אשר השתלטו על חייכם?

אם אתם מסלקים הרגל מחייכם, באותו אופן שאתם מסגלים הרגל אחר לחייכם, תמצאו את עצמכם משוחררים מהדפוסים הלא מודעים, ופעמים רבות המזיקים, שהרגלים יכולים לגרום. אתם יכולים להחליף את ההרגלים הרעים בהרגלים טובים.

במקום לצפות בטלוויזיה לפני השינה, תקראו ספר. אולי במקום לשתות משקה מוגז בארוחת הערב, תחליטו לשתות מים במשך 66 ימים.

לא משנה מהם המניעים שלכם, מחקר זה צריך להוות בעבורכם זרז לסילוק הרגלים רעים ולהסתגלות לכמה הרגלים טובים.

הרי אין זמן טוב יותר לפתוח דף חדש (או הרגל) מאשר בסתיו.

תהיו מגעילים (ימים 1 עד 22)
תצעקו את זה. תספרו לחברים שלכם, לבני המשפחה ולעמיתים לעבודה שאתם במשימה. תגייסו אותם כפקחי סיור כשאתם סוטים בחזרה לדרכים הישנות שלכם, או כשאינכם מקפידים על ההרגלים החדשים שלכם. תאמרו להם שאתם רוצים שהם יצעקו עליכם, יציקו לכם ויזכירו לכם כל הזמן.

תוסיפו על עצמכם עוד לחץ: הלחץ של האכזבה שאתם גורמים לאנשים אחרים כשאתם לא מקיימים את ההבטחות שלכם, יערים קושי רב לחזור להרגלים הישנים שלכם.

הרי לפעמים קל יותר לאכזב את עצמנו מאשר אנשים אחרים.
ניתוח עצמי (ימים 22 עד 44)
התבוננו היטב בחייכם. זה הזמן לחפור עמוק ולעשות חשבון נפש. מה אתם רוצים בחיים? למה אתם עושים את זה? כיצד אתם רוצים להציג את עצמכם?

בין אם אתם מסלקים הרגל רע או מסגלים הרגל בריא יותר, הגיעו אל לב לִבּה של הסיבה מדוע אתם עושים את זה ואיך זה הולך להשפיע על חייכם.

אם אתם יכולים למצוא את הסיבה הזאת קבורה עמוק בתת-המודע שלכם, תעברו את 66 הימים האלה בקלות רבה יותר. יהיה לכם כוח פנימי שידחוף אתכם.

למצוא את האור (ימים 44 עד 66)
השלב השלישי הוא הדחיפה הסופית. רחוק ככל שהגעתם, עדיין עליכם לעבור את 22 הימים האחרונים. קל להישחק, להתעייף ולשכוח מדוע אתם עושים את זה. קל לחזור להרגלים הישנים שלכם, כי עדיין עליכם לסלק את ההרגל הזה.

בשלב זה אתם חייבים למצוא משהו להיאחז בו. משהו שידחוף אתכם אל היעד הסופי. אלה הם 22 הימים האחרונים אשר מוכיחים עד כמה אתם חזקים ומוכנים.

בשלב זה מדובר על ראיית האור בקצה המנהרה. זה עניין של הבנה שאף על פי שאינכם יכולים לראות את הקצה השני, אתם יכולים לראות הבזקים שלו.

פנקו את עצמכם (66 +)
הדרך היחידה למצק את סופו של הרגל ישן או את לידתו של הרגל חדש היא לחגוג אותו. תערכו מסיבה, שתו קצת שמפניה, תצעקו את זה מגג ביתכם. תהפכו את זה ליום חג, או הזמינו את חבריכם לארוחת ערב מפוארת.

אם מדובר בהרגל שאנשים קיוו שתסלקו, הם ישמחו מאוד לחגוג איתכם. מי יודע, אולי תוכלו אפילו להפוך את זה למסורת שנתית.
קישור למאמר המקורי