אוג 042014
 

 

 לורן מרטין*, 9 ביולי 2014

 

האם אי פעם סיימתם לקרוא ספר? אני מתכוונת, סיימתם לקרוא באמת? מן ההתחלה ועד הסוף. וכשסגרתם את הספר חשתם בהתעוררות איטית המגיעה עם כניסה מחדש של תודעה?

אתם לוקחים נשימה עמוקה, מהחלק התחתון של הריאות שלכם, ופשוט יושבים שם. אוחזים בספר בשתי ידיכם, עיניכם בוהות בעטיפה, בגב הספר או בקיר שמולכם.

מכירי תודה, אתם הוגים, מהורהרים. חשים כאילו זכיתם בחלק מעצמכם ואיבדתם חלק מעצמכם. זה עתה חוויתם משהו עמוק, אינטימי (אולי ארוטי?). חוויתם מטמורפוזה עזה ובמידת מה חולפת.

זה כמו להתאהב באדם זר שלעולם לא תראו שוב, אתם כואבים, חשים כמיהה ועצב עם סיומה של הפרשייה, ובו בזמן חשים מסופקים. חשים מלאות מהחוויה, מהחיבור, מהעושר שמגיע אחרי הכלה של עוד נשמה. שְׂבֵעים, ולו לזמן קצר.

סוג זה של קריאה, על פי כתבה של אנני מרפי פול במגזין "טיים", נקראת "קריאה עמוקה", מנהג שבקרוב ייכחד, מאחר שאנשים מרפרפים בספר יותר מאשר קוראים.

קוראים, בדומה לאנשים שמשאירים הודעות בתא הקולי או כותבים כרטיסי ברכה, הם זן נכחד. מספרם יורד עם כל רשימה של קובצי תמונות וצהובונים מקוונים.

החלק הגרוע ביותר אודות ההכחדה האורבת לנו הוא כי הוכח שקוראי ספרים הם אנשים נחמדים יותר וחכמים יותר מהאדם הממוצע, ואולי הם האנשים היחידים שראוי להתאהב בהם בגיהינום הרדוד הזה על פני כדור הארץ.

על פי שני מחקרים מ-2006 ומ-2009 שפורסמו על ידי ריימונד מאר, פסיכולוג באוניברסיטת יורק בקנדה, וקית' אוטלי, פרופסור לפסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטה של טורונטו, אלה הקוראים סיפורת מסוגלים ליותר אמפתיה ול"תיאוריה של נפש", שהיא היכולת להחזיק בדעות, אמונות ועניין, מלבד אלה של עצמם.

הם יכולים לבחון רעיונות של אחרים מבלי לדחות אותם, ועדיין לשמור על רעיונותיהם שלהם. אף על פי שזאת אמורה להיות תכונה מולדת בכל בני האדם, היא דורשת רמות שונות של חוויות חברתיות כדי להביאה לפועל, וזאת כנראה גם הסיבה לכך שבן/בת הזוג האחרונים שלכם היו נרקיסיסטיים כל כך.

האם אי פעם ראיתם את בני זוגכם לשעבר עם ספר ביד? האם אי פעם דיברתם על ספרים? אם לא, אולי כדאי לחשוב על שינוי סוג הטיפוסים שאתם נמשכים אליהם.

אין זה מפתיע שקוראי ספרים הם אנשים טובים יותר. לאחר שחוו חיים של מישהו אחר מבעד לעיניים מופשטות, הם למדו איך זה מרגיש לעזוב את גופם ולראות את העולם דרך מסגרות אחרות של התייחסות.

יש להם גישה למאות נשמות ולחוכמה שנאספה מהן. הם ראו דברים שלעולם לא תבינו, והם חוו את מותם של אנשים שלעולם לא תכירו.

הם למדו מה זה להיות אישה, וגבר. הם יודעים מה זה לראות מישהו סובל. הם חכמים מעל ומעבר לגילם.

מחקר נוסף שנערך בשנת 2010 על ידי מאר מחזק את הרעיון הזה באמצעות תוצאות המוכיחות שילדים שהקריאו להם יותר סיפורים, כך "התיאוריה של הנפש" שלהם שנונה יותר. אז בזמן שכולם חושבים שילדיהם הם הטובים ביותר, לאלה שקוראים יש יתרון מפני שהם באמת ילדים חכמים יותר, סתגלנים ומבינים יותר.

קריאה מעצבת את האישיות ומוסיפה לאופי של הקורא. כל ניצחון, שיעור ורגע מכריע של גיבור הספר נעשה שלכם.

כל כאב, סבל ואמת אכזרית נעשים שלכם. אתם יוצאים למסעות עם סופרים וחווים את הכאב, הצער והייסורים שנגרמו להם בעת הכתיבה. חייתם אלף חיים ושבתם בחזרה כדי ללמוד מכל אחד מהם.

אם אתם עדיין מחפשים מישהו שישלים אתכם, שימלא את הריק בלבכם המנסה להחלים בכוחות עצמו, חפשו בזן שהולך ונעלם. תוכלו למצוא אנשים כאלה בבתי קפה, בפארקים וברכבת התחתית.

תוכלו לראות אותם עם תרמילים, תיקים הנישאים על כתף ועם מזוודות. הם יהיו סקרנים ומלאי רגש, ואתם תזהו אותם לאחר מספר דקות של שיחה.

הם לא ישוחחו איתכם… הם ידברו אליכם.

הם יכתבו לכם מכתבים וטקסטים בחרוזים. הם ירבו במילים, אך לא בצורה בוטה. הם רק לא עונים על שאלות או נותנים הצהרות, אלא משיבים במחשבות עמוקות ותיאוריות רציניות. הם ישלהבו אתכם עם הידע שלהם במילים ורעיונות.

על פי המחקר, "מה קריאה עושה לנפש" מאת אן א' קנינגהאם מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, קריאה מספקת למידה של אוצר מילים שילדים לעולם לא יוכלו להשיג על ידי לימוד בבית הספר.

לדברי קנינגהאם, "חלק הארי של צמיחת אוצר מילים במהלך חייו של ילד מתרחש בעקיפין באמצעות חשיפת שפה ולא באמצעות הוראה ישירה."

עשו לעצמכם טובה וצאו לדייט עם אנשים שבאמת יודעים כיצד להשתמש בלשונם.

הם לא רק קולטים אתכם… הם מבינים אתכם.

אתם אמורים להתאהב רק באנשים שיכולים לראות את הנשמה שלכם. אנשים אשר נגעו בתוככם ואוחזים באותם חלקים פנימיים ביותר שלכם, שאיש לא הצליח לגלות בעבר. מישהו שלא רק מכיר אתכם, אלא מבין אתכם בשלמות.

לדברי הפסיכולוג דוד קומר קיד, מבית הספר החדש למחקר חברתי, "מה שסופרים גדולים עושים הוא להפוך אתכם לסופרים. בסיפורת בדיונית, חוסר השלמות של הדמויות משכנעת את דעתכם לנסות ולהבין את דעתם של אחרים."

זה הוכח שוב ושוב, ככל שיותר אנשים פונים לקריאה. היכולת של הקוראים להתחבר עם דמויות שלא פגשו מעולם, מאפשרת להם להבין את האנשים סביבם בקלות רבה יותר.

יש להם היכולת לחוש אמפתיה. ייתכן שהם לא תמיד מסכימים איתכם, אבל הם ינסו לראות את הדברים מנקודת המבט שלכם.

הם לא רק פיקחים… הם נבונים.

להיות פיקח מדי זה מגונה, להיות נבון זה מדליק. יש משהו שאין לעמוד בפניו אודות מישהו שאתם יכולים ללמוד ממנו. הצורך להתלוצץ ולנהל שיחה שנונה הוא הכרחי יותר מכפי שתוכלו להאמין, ולהתאהב בקוראי ספרים ישפר לא רק את השיחה, אלא גם את הרמה שלה.

לדברי קנינגהאם, קוראי ספרים הם אנשים אינטליגנטיים יותר, בשל אוצר המילים הגדול והזיכרון המוגבר שלהם, בשילוב היכולת שלהם לזהות דפוסים. יש להם תפקודים קוגניטיביים גבוהים יותר מן הממוצע של אלה שאינם קוראים, והם יכולים לתקשר ביסודיות וביעילות רבות יותר.

למצוא מישהו שקורא זה כמו לצאת עם אלף נשמות. זה אומר לצבור את הניסיון שהם צברו מכל מה שהם אי פעם קראו, ואת החוכמה שמגיעה עם אותו ניסיון. זה כמו לצאת עם פרופסור, רומנטיקן וחוקר.

אם אתם יוצאים עם מישהו שקורא, גם אתם תחיו אלף חיים שונים.

 

*לורן מרטין

לורן (LMoney) מרטין גדלה עם מטרה אחת: להיות המהנדסת הראשונה. לאחר שגילתה שיש כבר נשים מהנדסות, ולאחר שלא הצליחה לעבור את הקורס "מבוא למתמטיקה", היא בחרה ללמוד את האומנות היפה והמכובדת של פרסום. משהסתבר לה שפרסום אינו מלהיב, היא ניסתה קריירה בתחום המשחק, קריירה שנגמרה עוד לפני שעלתה על במה. וכשהיא נכשלה בכל דבר אחר, היא החליטה להיות סופרת קומית.