אוק 152014
 

בירח יש חשמל. יש פעימה, קסם, אנרגיה. יש בו כישוף מופלא שאינו דומה לזה של השמש.

הירח נועד לדברים בלתי נראים, דברים שנעשים מעבר לצללים ומתחת לערפל. מתחת לגשרים ומתחת לסדינים – דברים שמיועדים ללב פראי ולמוח נטול טרדות. זה המקום שבו תוכניות מתבצעות בסמטאות אפלות, וסודות מתגלים מתחת לערפילים הרכים של אור החודר מבעד לסדקים של תריסים מוגפים.
זה הזמן שבו אסירים נמלטים וילדים בורחים מהבית. זה הזמן שבו בנות מאבדות את בתוליהן על מושבי עור קרועים ובנים מסתבכים. זה הזמן שבו הסֵבֶל נוטל חיים, והבודדים מחפשים נחמה.
זה הזמן שבו אנו מתאהבים – אהבה עתירת תשוקה, מכלה, תכליתית, שתמיד נראית שונה במקצת באור יום.
בלילה אנחנו רואים את התשוקות האמיתיות שלנו. אז אנחנו מהרהרים ברגעי האומללות שלנו ובגעגועים שהשמש סימאה לרגע קט. זה הזמן שבו אנו הופכים למשוררים ולפילוסופים, לקדושים מעונים ולרוצחים.
זה הזמן שבו חווים חרטה על ימים עברו, ושנאה עמוקה כלפי מי שפגע בנו. זה הזמן שבו אנו משתנקים מבכי עמוק ומדמעות שיכולות להיספג בציפת הכר בלבד.
הלילה מיועד לתשוקה. גם לקנאות, רומנטיקה וצרות. זה הזמן שבו אתם הכי רכים, אותנטיים, וצדדים מודחקים שלכם יוצאים לשחק מתחת לעיניים הלא-שיפוטיות של הכוכבים.
זה הזמן לכל אותם דברים שאינכם חולמים לעשות ביום, תחת עיניה הפקוחות של השמש.
אין פלא אפוא שינשופי לילה הם אינטליגנטיים יותר מאלה שהלכו לישון מוקדם. זה הגיוני, כי מי שסופג את האנרגיה של הירח הם אנשים יצירתיים יותר וחסרי פניות מאלו שאוהבים להשכים קום.
אך טבעי שההולכים לישון מוקדם, לא חווים את השינויים הפסיכולוגיים והרגשיים המתרחשים מתחת למעטה החושך.
על פי "פסיכולוגיה היום" (Psychology Today), אנשים אינטליגנטיים נוטים להיות ליליים יותר מאנשים בעלי מנת משכל נמוכה יותר. במחקר שבוצע על אמריקאים צעירים, התוצאות הראו כי אנשים אינטליגנטיים הלכו לישון מאוחר יותר בלילות השבוע ובסופי השבוע, ביחס לבני גילם שהיו אינטליגנטים פחות מהם.
ב"סטאדי מגזין" (Study Magazine) סטושי קנזאווה (Satoshi Kanazawa), פסיכולוג בבית הספר לכלכלה ולמדע המדינה של לונדון, דיווח על קשר ברור בין ממוצע מנת המשכל לבין דפוסי השינה, המוכיח כי אלה שמשחקים לאור הירח הם אכן בני אדם אינטליגנטיים יותר.
הניתוח שלו חוזר לימי קדם, בטענה שגם בשנים הפרימיטיביות היה ידוע שאנשים מקיצים עם הזריחה ושוכבים לישון עם שקיעת השמש. המוחות הממוצעים היו מותנים לעקוב אחר דפוס השינה הזה, ואילו המוחות הסקרנים יותר, האינטלקטואלים, מבקשים להתריס נגד דפוס זה וליצור דפוס משל עצמם. זוהי התרסה לא מודעת, שמתקבלת מסירוב להיכנע לחיבת ההמונים.
ממצאים אלה דווחו על ידי "סטאדי מגזין" כדלהלן:
זמני היקיצה וההשכבה של אמריקנים בשנות ה-20 לחייהם לפי מנת המשכל שלהם
טיפשים למדי ( IQ< 75)
ימי השבוע: 23:41 עד 7:20
סוף השבוע: 00:35 עד 10:09
רגילים (IQ < 110 > 90)
ימי השבוע: 00:10 עד 7:32
סוף השבוע: 1:13 עד 10:14
חכמים מאוד (IQ > 125)
ימי השבוע: 00:29 עד 7:52
סוף השבוע: 1:44 עד 11:07
בעלי מנת משכל נמוכה מ-75 הלכו לישון בשעה 23:30 בימי השבוע בבגרותם המוקדמת, ואילו בעלי מנת משכל מעל 125 הלכו לישון לאחר 00:30. זה לא במקרה.
הנתונים תומכים ברעיון כי כל ינשופי הלילה מרגישים שהזמן האמיתי והיחיד לחיים הוא אחרי שכולם הלכו לישון.
רק לאחר רדת החשכה אנו יכולים ללמוד, להכיל ולחקור את השפעות היום. זהו שיקוף עצמי הכרחי, שבני אדם אחדים בלבד מקדישים לו את הזמן.
ניתן לומר דבר-מה על מי שנלחמים בדחף לישון וחוקרים את נתח הזמן הלא נודע, שאלה אשר עיניהם עצומות לעולם לא יראו.
הם יכולים לחלום בהקיץ
כל אותם חלומות שאינכם יכולים לחלום במהלך היום, שאתם מתעוררים מהם על-ידי חברים, בני משפחה וחברים לעבודה, מקבלים סוף-סוף זמן לחלימה.
כשאתם חופשיים לשחק בחללים הפתוחים של המוח שלכם, אתם יכולים לשכשך בכל אותן מחשבות שהסתתרו מתחת לשולחן העבודה שלכם או מאחורי ערימות של ניירת. זה הזמן היצירתי ביותר ביום, וגם המשחרר ביותר.
עם רדת החשכה, הצדדים חסרי המעצורים ומלאי התשוקה שלכם מתגלים. זה הזמן לשחרר את הרצונות הכמוסים ביותר שלכם ולאפשר לעצמכם את החופש שהוסווה מאחורי החשיפה המתגרה של אור השמש.
הלילה נועד לבחון את גבולותיכם ולאתגר את עצמכם. לגלות את התשוקות שאתם מדכאים במהלך היום ולהפר את הכללים שהוריכם קבעו כדי להגן עליכם.
זה הזמן לחפור בפינות הסתרים של המוח שלכם ובשבילים הלא ידועים של תת-המודע שלכם. זה זמן של ביטוי עצמי שיכול להשתחרר רק בלילה ולהיות מוערך ביום.
הם אנטי ממסדיים
להישאר ערים עד שעה מאוחרת, היה ותמיד יהיה מעשה מרדני. התרסה כנגד שעות העבודה מתשע-עד-חמש. ההרגל להישאר ערים עד שעה מאוחרת הוא תמיד מהפכני. מאז ימי קדם יש ראיות לכך שהחברה התנהגה בסלחנות כלפי ינשופי הלילה.
בעבודה האקדמית, "מדוע ינשוף הלילה חכם יותר", שפורסמה בכתב העת "פסיכולוגיה והבדלים אישיים", יש הנחה נרחבת שבמשך כמה אלפי שנים בני האדם היו מותנים במידה רבה לעבוד במהלך היום ולישון בלילה.
בעוד אלה שקוראים תיגר על המגמה, הם בעלי סיכוי גבוה יותר "לרכוש ולאמץ יותר ערכים והעדפות אבולוציוניים וחדשניים, מאשר אנשים אינטליגנטיים פחות".
"ערכים חדשניים" אלה הפכו לאבני הבניין של מנהיגים. הם המרכיבים של מהפכנים, ממציאים וחוקרים. הם שייכים לאלה המקריבים קורבנות וקוראים תיגר על הלחץ החברתי ללכת בעקבות ההמונים.
אין זה מפתיע שאלה המוכנים להישאר ערים עד שעה מאוחרת כדי לחקור מרחבים לא- נודעים של הלילה, הם סקרנים יותר.
הם נוטים יותר לגלות תגליות ולאתגר בעלי סמכות. הם רוצים להרחיב את דעתם, ולא לסגור אותה רק מפני שאנשים אומרים להם שהגיע הזמן ללכת לישון.
הם בעלי פתיחות מחשבתית גבוהה יותר
דברים שקורים בלילה הם דברים שלא תוכלו להתחמק מהם במהלך היום. זה הזמן להפקרות מוחלטת, לעסקות ערמומיות ועיסוקים שאינם יאים.
זה קורה כאשר הברים נפתחים והמשוררים מתחילים לכתוב. זה קורה כאשר מוזיקאים רוכנים מעל כלי הנגינה, גאונים זוכים בפריצות הדרך והאומנים מתעוררים לחיים. על פי המגאזין "אסקווייר" ((Esquire, זה גם הזמן שבו עושים הכי הרבה סקס.
יש קשר הדדי חיובי בין חיי מין בריאים ושעות עוצר מאוחרות. אלו שדיווחו על שעות שינה מאוחרות יותר, קנו יותר אביזרי מין ועשו יותר סקס מאשר עמיתיהם הישנוניים.
עובד אחד בחנות לאביזרי מין מאמין שקיים קשר בין אינטליגנציה לבין פתיחות מחשבתית, אשר בתורם מקושרים עם חיי מין פתוחים יותר.
אלה שמוכנים להישאר ערים, אלה המשתוקקים למסתורין שלאחר רדת החשכה, נחשפים למגוון של תגליות, אשר אלה שישנים לא יחוו לעולם. אלה שמוכנים לבחון את הגבולות שלהם ולחקור בחושך, הם אלה שיביאו יותר אור ליום.
הם פרואקטיביים
ציפור המשכימה קום עשויה לזכות בתולעת, אבל ינשוף הלילה מקבל את הצנצנת כולה. בעוד אלה המשכימים קום יכולים לראות את התולעת הראשונה מפלסת את דרכה אל פני הקרקע הרטובים, ינשוף הלילה מגיע אליהן עוד לפני שהן מתחפרות מתחת לאדמה.
לקום מוקדם היא בהחלט פעולה יזומה, אבל להישאר ערים עד שעה מאוחרת היא פעולה פורה באותה מידה. אלה שנשארים ערים זוכים בשעות פעילות מראש, לעומת המשכימים קום הזוכים לשעה או שתיים.
יש דברים הראויים להיחקר בלילה, אשר המשכימים קום לעולם לא יחוו. יש רעיונות שמתגבשים ומשימות שמושלמות, שהמשכימים קום לעולם לא יצליחו לסיים. זה מפני שבלילה יש שחר ויש יום חדש לפניכם, אבל עם בוקר נותרת רק העגמומיות של הלילה וסופו המרתיע של יום נוסף.

לורן מרטין 28 ביולי, 2014

המאמר המקורי באנגלית