אפר 142017
 

בסתת מתעוררת

לפני כמה ימים 18.3.2017 ירדתי למקדש בדמנהור כהרגלי מזה שנים רבות, אלא שהפעם הביקור היה מאד לא רגיל. כבר בחדר הראשון (האדמה) תפש את תשומת ליבי ציור של חוף שלא שמתי לב אליו לפני כן, לשאלתי נאמר לי שזה חוף בחצי האי גרגרנו – הדורבן של המגף האיטלקי, המפרץ נראה מוכר ואיכשהו נזכרתי שביקרתי בו כמה חודשים לפני כן בחיפוש אחר קוו אנרגיה ומרכזי חניכה עתיקים הקשורים למסורת הנבואה הנשית – סיבליה. זה היה צירוף מקרים מרתק, אלא שהתעלומה רק הלכה והעמיקה. כשעלינו לחדר המתכות והבחנתי שוב באותו חוף באחד החלונות. התברר לי שזה המקום שבו פלקו עורר את האלוהות הנשית ב18.3.84 ושיום הביקור הנוכחי הוא ציון דרך, מכיוון שהעיקרון הנשי מופעל ומעוגן מחדש בטקס רב רושם שיתקיים אחר הצהרים, אבל נקבע כבר אז, לפני 33 שנה בדיוק.

דמנהור נוסדה ב1977 בעמק הוולצוסלה שלרגלי האלפים, ההיווסדות שלה קשורה בעירור עיקרון האור, אלוהות הורוס. הדמנהורים מאמינים בקיומם של כוחות אלוהים העוזרים לבני אדם, אלא שאלו היו רדומים במאות שנים האחרונות ומכאן המצב הגרוע של האנושות, הדרך לצאת ממנו הוא עירור הכוחות האלוהים והראשון שביניהם היה הורוס, המסמל תרבות שמש גבוהה והתפתחות השלב הבא באבולוציה של האדם (הראש). 
העיקרון הורוס נולד מחדש דרך הקמת בית הספר הרוחני על שם הורוס בטורינו, בניית הקהילה וחפירת המקדש התת קרקעי. אלא שבשנת 1984 פלקו עזב את דמנהור ויצא למסע של כמה חודשים ברחבי איטליה, אוסף בדרכו חבורה של אנשים צעירים, ונוסע איתם לחופי הים של סיציליה וחצי האי גרגרנו, ושם בעזרת פעולות מאגיות הצליח לעורר, לקרוא, מהים את האלוהות הנשית, העיקרון הנקבי, ששם הקוד שניתן לה הוא בסתת – סחמת (שמות של אלות מצריות) וכאן מתחיל הסיפור שלנו

לפרטים על המסעות הבאים לדמנהור- לחצו כאן

העיקרון הנשי קשור ליכול האמפטיה, חמלה, התעוררות כוחות היצירה, תיאטרון, מחול ומוזיקה, הקליטה האינטואיטיבית והפעלת האונה הימנית של המוח, רגשות, ותבונה של הלב. האלה בסתת מופיעה לרוב בדמות חתולה מקסימה, והיא בת הזוג האידיאלית של הורוס, אלא שיש לה גם פן אחר, אם מרגיזים אותה בדרך של אי שמירת הסטנדרטים, התנהגות לא הולמת, וירידה לשפלי מדרגה, היא הופכת ללביאה זועמת המגינה על ממלכתה הפוגעת בכל מה ומי שעומד בדרכה, הו אז היא נקראת סמחת, ובמיתולוגיה המצרית היא העין הימנית של רע. הדואליות של בסתת סחמת היא חיים ומוות, העיקרון המוליד וההורס.

הרומן שלי עם בסתת סמחת הוא ארוך ונפרש על פני יבשות. זה התחיל בחוויה שקרתה במהלך בביקור במקדש כרנך במצרים, המקדש הגדול בעולם העתיק, משהו משך אותי לחדר צדדי ושם נעמדתי מולה כשאור נופל על פניה מפתח נסתר בתקרה, מחייה אותה לרגע מפחיד אחד ומהפנט בו זמנית.

אחר כך נתקלתי בה בבולגריה, הבת של השליט הקומוניסטי לודלמילה זיקובה התעניינה בנושאים רוחניים, ביחד עם חבריה הם חיפשו תרבויות קדומות ואת מוצא האדם באזורים שליד הים השחור ובמיוחד בהרי הסטרנגה המסתוריים בדרום מזרח בולגריה, באחד המקומות היא גילתה פרצוף של האלה בסתת חצוב בסלע, המתקשרת וונגה אמרה לה שנסיכה מצריה הגיע למקום והיא זו שחרתה את הפנים, ובנוסף על כך החביאה תיבה שרק אדם טהור יוכל למצוא אותה ומה שיתגלה ישנה את תפישת העולם שלנו. אלא שלודמילה לא מצאה את תיבת האוצרות, וזה בדיוק מה שמצאו פלקו וחבריו דרך עוררות האלה וההתחברות אליה.

האוצרות היו בתוכם. הם חזרו לדמנהור, החלו לעבוד על היער הקדוש והמשך בנייה אינטנסיבית של המקדש, ייסדו קהילות נוספות לזו שהייתה קיימת בדמיל, המורכבות מהאנשים החדשים שהצטרפו למסע, וייסדו את משחק החיים, הרגל השלישית שעליה עומדת המבנה של הקהילה (שני האחרים הם: בית הספר הרוחני והניסיון החברתי). 

לאלוהות הנשית יש הרבה שמות, היא מתקשרת עם דמטר אלת האדמה מצד אחד ואפרודיטה, הלא היא וונוס, שנולדה מקצף הגלים, באה מהים, מהצד השני. פלקו הצליח לקרוא לה מתוך הים ולהכיל אותה במסגרת הפעילות בדמנהור. ההתקשרות אליה הביאה לפרץ של יצירה, יוזמה והתחדשות, היפטרות מהישן וההרגלים המעכבים, שמחה וגדילה. זה נעשה בעזרת כתיבת נוסחאות קסם על החול וטקסים. בזמן שזה קרה הוא הסביר למאמינים שבעוד שלושים ושלוש שנה, בתאריך זה בדיוק, האלה תגיע להתעוררות מלאה, והם צריכים ללוות ולעזור לה בתהליך זה.

בשנים האחרונות אני חוקר וכותב על נושא הסיבליות, נבואה נשית בימי הקדם, במסגרת זו נסעתי לאיטליה לפני כמה חודשים למקום הנביאה של קומאי, מתברר שלפני התרבות הגברית המדכאת של הרומאים היה ברחבי איטליה פולחן אלה בחורשות ותרבות נשית מטריאלית, שעקבות ממנה נותרו גם לאחר עליית אלי המלחמה. תרבות זו שרדה את האימפריה הרומית ושרידים ממנו הופיעו בימי הביניים בצורה של מכשפות מנבאות מצד אחד ואמונה בכוחה של מרים מצד שני. 
במהלך הטיול הגענו לחצי האי גרגרנו. משהו משך אותי לחוף המופיע בתמונות שבמקדש בעוצמה רבה. הסיפור שסיפרתי לעצמי הוא שאני עוקב אחר קו האנרגיה של המלאך מיכאל המחבר את הכרמל, חצי האי גרגרנו והאזור של דמנהור ובנוסף על כך לפי מפה שמצאתי בכתביו של פרופסור הארי סלמן, שם היה מרכז חניכה של מוארים שהגיעו מאטלנטיס האבודה.

החוק הראשון של המציאות הלא נראית, זו ששולטת על חיינו, הוא חוק צירופי המקרים – סינכרוניות. זה היה צירוף מקרים מוצלח שהביא אותי לדמנהור בפעם הראשונה לפני יותר מ15 שנה, ואלו היו צירופי מקרים שגרמו לי להיות במקומות הקשורים להיסטוריה של דמנהור והאלוהות הנשית לפני כמה חודשים, ונוכח  כיום ברגע המשמעותי ביותר הקשור לכך 18.3.2017

לאחר הביקור במקדש הוזמנו להשתתף בטקס עוררות האלה בשעות הערב. בשעה 18.00 התאספו כל אנשי ונשי הקהילה במקדש הפתוח. הטקס החל בריקוד מקודש מסביב לאש על הבמה, מלווה בקולות של ים ותקיעה בקונכייה, וקריאת קטעים בשפה הקדושה. לאחר מכן עברו כולם דרך אזור מעגלי האבנים שבו צוירו על הדשא בעזרת חלוקי ים, אותם נוסחאות שפלקו כתב על החוף בזמן עוררות האלה, זה היה מעבר של מוות ולידה חדשה. הטקס הסתיים במעגל שבו כולם מחזיקים נרות בידם ומרימים אותם כלפי השמיים. אחד התפקידים של האלה הוא לעורר את האור הפנימי בתוכנו, זה שמנחה אותנו בצורה אינטואיטיבית ומסומל על ידי הנר, מסיבה זו בחדר המים שבמקדש, הדומה לרחם וקשור לעיקרון הנשי, ישנה אש תמיד מאחורי המזבח.

שלושה החודשים הקרובים יהיו זמן מיוחד בדמנהור בו יערכו טקסים וייעשו פעולות לתמיכה והולדה של העיקרון הנשי בתוכנו, בקהילה ובעולם. במהלכם נצא לדמנהור פעמיים, פעם אחת באמצעו של התהליך 10-15.5 (לפרטים – לחצו כאן) ופעם שנייה בסופו 12-19.6. במהלך הטיול השני נבקר גם בחוף הים של חצי האי גרגרנו, מקום שם התחיל הכל. אתם מוזמנים

נ.ב העיקרון האלוהי השלישי שעורר לחיים חדשים ומתאימים לזמן הזה בדמנהור, הוא פאן – עיקרון התנועה של הטבע, בעל אופי גברי, הקשור ליער המקודש. השלישייה הורוס – בסתת – פאן, היא שלישיית האלים החדשים העוזרים להתפתחות האפשרית של האדם באלף השלישי.

נכתב על ידי זאב בן אריה

מדריך טיולים, מרצה, סופר ובעל חברת טיולי בוטיק “תרבויות עולמי”

לפרטים על המסעות הבאים לדמנהור- לחצו כאן

 

זאב בן אריה – מדריך בכיר, מרצה וחוקר דתות.