יונ 142017
 

הסופים הם הזרם המיסטי של האסלאם הדוגל באהבה וסבלנות כדרך חיים. הרמדאן נחגג לכבוד קבלת הקוראן על ידי מוחמד ובמהלכו צריך להיטהר מכבלי החומר ולהיות אדם יותר טוב.

היסטוריה של הסופים בארץ ישראל

לפי רוב הגרסאות, הייתה ארץ ישראל, מקום הופעת הסופים הראשונים. המרכז הראשון של הסופים בעולם, לפי רוב ההיסטוריונים המוסלמים, היה ברמלה. יש הטוענים שהתנועה הסופית קיבלה את השראתה מתנועת הנזירות הנוצרית, שהייתה נפוצה ברחבי המזרח התיכון ובמיוחד במצריים, במדבר יהודה וישראל. הסופים עצמם טוענים בכמה מקומות, ויש יהודים שהצטרפו לטענתם, שהם הממשיכים של חבורות הנביאים שהיו מסתובבות בארץ בימי התנ"ך, רוקדות, שרות, מגיעות לאכסטזה, ומתנבאות.
ירושלים, שהיא אחד מהמקומות הקדושים באסלאם, מסמלת למוסלמי המאמין, את מקום המעבר מהארצי לשמימי, והייתה, לכן, מרכז חשוב של הסופים במהלך הדורות. כאן חי בסטאמי, אחד מהארבעה שהגיע אל מצב הכיליון. כאן ביקר אל ראזלי והתבודד במסגדים כחלק מהפרישה מהעולם. כאן קבור סלמאן הפרסי, ולכאן קשורה ראבעה אל עדוויה – משוררת האהבה הסופית.
למסדרים הסופים השונים, היסטוריה ארוכה הקשורה לארץ. במאה ה-17, למשל, התבססה בירושלים הדרך – ה’טריקה’ המוולוית של ג'לאל א-דין רומי ושל הדרווישים המחוללים. הייתה להם זויא גדולה בראס אל עמוד (שכונה בירושלים ליד עמק יהושפט), שם הם היו מחוללים לתוך הלילה.
השכבה השלטת בארץ ובמיוחד בירושלים – הן המקומית והן זו שהגיעה מתורכיה וממקומות אחרים ברחבי האימפריה העותומאנית – הייתה קשורה למסדרים הסופים השונים ובמיוחד למסדר המוולוי.
כבר מסוף התקופה הממלוכית (מאה 15 לספירה) חיו בירושלים שתי משפחות סופיות מפורסמות – אל דגאני ואל עלמי – והם תרמו להפיכת העיר למרכז דתי ורוחני. לפי דברי אווליא צלבי, שביקר בעיר באותה תקופה– היו בעיר לא פחות מ-70 טריקות ולהם זויאות שונות.
 
הנוסע רוזה שביקר בישראל מתאר את הסופים כך:
"הם דומים לנזירים הנוצריים. "מנזריהם" ובתיהם שמורים ומטופחים, בגינות הבתים הם מגדלים פרחים וצמחים שמהם הם מזקקים מיני בושם. המוסיקה היא חלק חשוב מתפישת עולמם ומרביתם עוסקים בנגינה ובשירה. רבים מהם המגיעים לירושלים, באים לבקר במנזר הגואל הקדוש כדי להקשיב לשירה ולנגינת האורגן. מעמדם של הסופים בחברה המקומית מכובד מאוד, ורבים מקדישים להם את רכושם. גם מושלי המחוז ובני חסותם מיודדים איתם ומייחסים להם חשיבות רבה. הם משתתפים עמם בטקסים מסתוריים, בהם מעבירים מחרוזת מיד ליד וקוראים בשמות אללה…"
שכונת המוגרבים שהייתה קיימת ליד הכותל לפני שנהרסה, הייתה למעשה שכונה של עלייה דתית מצפון אפריקה, בעיקר של חברים במסדרים הסופיים, שרצו להיות בירושלים. מרכזים חשובים נוספים היו בצפת, בחברון, ברמלה ובמקומות נוספים.
 
חשוב במיוחד בתולדות הסופיות בארץ הוא תפקידו של צלאח א-דין, שמעבר להיותו משחרר ישראל וירושלים מידי הצלבנים, היה תומך נלהב, ביחד עם בני משפחתו, בהקמת מרכזים סופיים. איתו מתחיל תור זהב של הסופיות, שנמשך מהמאה ה-12 עד המאה ה-17, בכל העולם המוסלמי .
 
בסוף המאה ה-18 התחילה דעיכה של התנועה ועלייתם של כוחות אחרים. כוחות של שמרנות ונוקשות הלכתית.
במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 עדיין היו מסדרים ומרכזים סופיים גדולים, אך עם נפילת האימפריה העותומאנית ופרוץ מלחמת העולם הראשונה, ניחתה על התנועה הסופית מכה קשה.
מלחמת השחרור ב-1948 והקמת מדינת ישראל, הנחיתה על ערביי הארץ אסון גדול. לסופים זו הייתה כמעט מכת מוות. המסדרים התפרקו, מורים נעלמו והזויאות נסגרו. למרות זאת, נשארה האמונה בלב ואי אפשר היה למחוק אותה. לאט לאט התאוששו המסדרים בישראל ובשטחים. מרכזים נפתחו מחדש ומורים חדשים הוסמכו. היום אנו עדים לניצניה של פריחה חדשה של הסופיות הן בקרב הקהל המקומי המסורתי, והן, וזה ענין חדש, בקרב קהל מודרני משכיל ואף בקרב הציבור היהודי יש התעניינות רבה.

חלוקה לקבוצות
בארץ קיימים ועובדים כמה מסדרים עיקריים:
מסדר הקאדריה א סלאם – שמרכזו בנצרת בהנהגת השייך מנאסרה. בו חבר גם ראסן מנאסרה, בנו של השיח' ומכותבי ספר זה.
המסדר הריפאעי שמרכזו באום אל פחם.
מסדר החילוותיה – שלו יש מרכז, ואף בית ספר ומכללה, בבאקה אל גרבייה.
מסדר השאזליה יאשרוטיה – שלו יש מרכז בעכו ובתרשיחא וגם באום אל פחם.
המסדר הקאדרי – 2 קבוצות בסכנין, קבוצה ברמלה בראשות שייח אבו לבן, ועוד
המסדר הנקשבנדי – המרוכז על ידי שייח’ בוכרי מירושלים.
להערכתנו קיימות קבוצות נוספות שלא רצו להיחשף או שלא ידענו עליהם.
בקרב הקהל היהודי יש כמה קבוצות עיקריות המתעניינות ועוסקות באופן קבוע בלימוד הדרך הסופית:
טריקת אברהם – קבוצה של רבנים ושיח'ים שהולכת בדרכו של אברהם בן מיימון (בנו של הרמב"ם) שניסה לייצר סינתזה בין הסופיות ליהדות.
קבוצות לימוד של תורתו של איבן ערבי – חותם הקדושים הסופי, בעיקר של אנשים יוצאי ציזם, מרכז לימוד סופי בסקוטלנד, מקום הקשור לראשד פילד – מחבר הספר "המחסום האחרון".
בתיאטרון עכו חידשה קבוצה של אנשים את ריקוד הסחרור של הדרווישים המחוללים, והם מעבירים סדנאות של ריקודים מקודשים ומופיעים בכל רחבי הארץ.
בירושלים ישנה חנות בשם עולם קטן, השייכת ליהודי שהלך שנים מספר בצעדי הדרך הסופית, במקום יש אוסף גדול ומרשים של מוזיקה וספרות סופית ונערכים בו גם ערבי לימוד לקבוצות.