אפר 302017
 

לא הרבה ידוע על הנבטים, עם מדברי שחי כאן מהמאה השנייה לפני הספירה עד בערך סוף המאה השנייה לספירה תחילת המאה השלישית שאז הרומאים השתלטו על האזור והטמיעו את הנבטים בתוכם, הנבטים השאירו אחריהם ערים גדולות ומפוארות: ממשית, עין עבדת, חלוצה, שבטה, רחובות (בנגב) מואה וניצנה בישראל, פטרה בירדן ועיר נוספת בואכה ערב הסעודית.

עם של סוחרים, רוכבי גמלים, לוחמים, מהנדסים מה לא, עם עשיר מאוד שידע לבנות מערכות השקיה במדבר, לסחור בבשמים מור ולבונה שהיו מאוד מבוקשים באזור מה שהפך אותם לעם עשיר מאוד שיכול היה להעתיק ולייבא כמעט כל טכנולוגיה ידועה אז, לבנות אקוודוקטים למים, לגדל גמלים לנהל ולשלוט בערי ענק, ובעיקר לבנות מבני ענק ומקדשים, גולת הכותרת של מפעלם היא העיר פטרה (אחד מפלאי תבל) הייתה המקום הקדוש והמרכזי שלהם, ובניין ה”חזנה” שנמצא בכניסה לעיר אחרי מעבר דרך ה”סייק” שהינו היום אחד ממקומות המתויירים בעולם, ישנן מספר סברות לשימושו של הבניין, החל ממקדש, דרך מקום מושבה של האדמיניסטרציה, ומקום קבלת הפנים למשלחות המסחר שחזרו מהארצות השכנות ועד למקום קבורתו של המלך הנבטי הראשון, פטרה משתרעת על שטח עצום, בנויה או יותר נכון חצובה בתוך הסלע האדם האופייני וייחודי לאזור, מאות מערות, כוכים, בנינים, וחדרים חצובים באזור, בצד השני של החזנה ישנם שרידים של מבנה דומה, רק ששם נותרו רק העמודים על תילם, מה שהפך את מבנה ה”חזנה” לייחודי כל כך.

כוחם באחדותם

הנבטים הותירו אחריהם תעלומה, שלוש מאות שנה של ממלכה חזקה ועשירה, מבני פאר, והתיעוד היחיד שהותירו אחריהם הינו חשבונות ביונית שפה שאימצו לעצמם מהפפירוסים של החשבונות אנחנו יודעים שהם הוציאו למדבר חמש פעמים בשנה שירות מסחר של בשמים שהפיקו מצמחי התבלין שגידלו במדבר, כל שירה מנתה 3000 גמלים וכמה מאות מלווים סוחרים, לוחמים, עבדים שהוליכו את השירה בעיקר למצרים למכור שם את הבשמים, ממלכה עשירה שבנתה מערכות השקיה מתוחכמות, בנינים ומקדשים מפוארים, ולא הותירה תיעוד.

דבר אחד ברור היה הם היו עם סודי ששמר בקנאות על סודותיו, מאוחדים, מעולם לא התגלתה מרידה או מלחמה פנימית וגם לא בגידה, כלום הם הופיעו במדבר ונעלמו יותר נכון נטמעו ברומאים, מהתקופה הזאת בה הלכה הממלכה ושקעה בערך בין המאות השלישית והשביעית לספירה הם נטמעים בעם הרומי, כמעט לכל קיסר רומי היה גדוד לוחמים נבטי רכוב  על גמלים, הם נחשבו ללוחמים אמיצים והגנו על המדבר מפני פלישות.

אין כמעט מחקרים על הנבטים, בשנות החמישים הופיע מלומד מצרי וטען כי גילה כתבים נבטים ובהם הסודות של הנבטים אולם הוא לא זכה לאישוש אקדמאי.

החזנה הינו המבנה המרכזי והידוע יותר בפטרה, העיר המרכזית והקדושה לנבטים שבנו אותה, או מדויק יותר חצבו אותה, כמה מאות אתרים פזורים כאן ברחבי העיר העתיקה שמשתרעת על פני קילומטרים רבים, לחזנה יורדים דרך ה”סייק” קניון באורך קילומטר וקצת יורדים ב”סייק” מעבר לפעמים רחב לפעמים צר, קירות סלע אדום, חום שחור, מתנשאים לגובה רב מעליך, לאט לאט אתה מתרחק מקבוצות התיירים שגודשות את המקום, לרגעים קצרים אתה לבד הקירות סוגרים על הקולות מעמעמים אותם ונדמה לך שאתה בעצם בתוך תעלת הלידה, ואולי בקצה תיוולד מחדש, אכזבה, אתה מגיע למטה, עשרות תיירים למרגלות המבנה המרהיב והמסתורי, שהיה כנראה הבניין שאליו הגיעו שירות הנבטים, המלך הראשון שלהם כנראה נקבר כאן, אחד המבנים המפורסמים בעולם, כולם עסוקים בסלפי עם המבנה ועם החברים שלהם, נרגשים, בליל של שפות עברית, צרפתית, המון ספרדית, קצת יפנית.

הבניין חצוב בסלע, לא ברור מדוע בחרו הנבטים לחצוב ולא לבנות, כדי לחצוב הם היו זקוקים לידע מיוחד, בחציבה בניגוד לבניה אינך יכול לטעות, כי אין אפשרות לתקן, ללא ספק מבנה מרשים.

הנבטים למרות עושרם ויכולותיהם הרבות, לא השאירו אחריהם תיעוד, כך שההשערות לגבי המבנה נעות בין מקדש, או קברו של המלך הראשון ולאחרונה עלתה גם הסברה שהבניין היה הספרייה שלהם.

החזנה (2)

אחרי עצירה ברחבת החזנה והסבר ארוך ומפורט מפי זאב בן אריה על הנבטים ותולדותיהם, על היכולת שלהם בעולם העתיק המשכנו פנימה לתוך העיר או יותר נכון שרידי העיר, פטרה כאמור משתרעת על פני שטח עצום המרחק בין שני המקדשים ששימשו כשערי כניסה לעיר הינו שבעה קילומטרים, האזור זרוע מקדשים, מערות, כוכים, חדרים, בנינים, כולם חצובים בסלע, טיפסנו לתוך חדרי ענק ששימשו כנראה כמקדשים או היכלי משפט, חצובים בסלע, צופים אל עבר הבקעה, מלאי הוד, עד שפגשנו את פיראס אחד המדריכים במקום.

 פיראס הוא בנו של ראש השבט הבדווי “עדול” שחי במקום, בעבר הם חיו ממש בתוך המערות ובשנות ה 60 כשהממשלה הירדנית החליטה לשקם את האזור ולפתוח אותו לתיירות הם התפנו למקום ישוב קבע, וכפיצוי קיבלו את הזיכיון לתפעול מתקנים לתיירים, מכירת משקאות, מזכרות והדרכת תיירים.

פיראס הציע לנו לראות את ה”חזנה” מלמעלה מה”מרפסת” שלו ככה הוא הגדיר את המקום, ככה התחילה הרפתקה כמעט בלתי אפשרית של טיפוס של כמה מאות מטרים אחר שוב ירידה בנקיק, ושוב טיפוס, שפיראס (פירוש השם “בעל הסוס”) מלווה אותנו רכוב על חמור, אחרי הליכה או יותר נכון טיפוס של כשעתים הגענו ל”מרפסת” שלו כמו שהוא קורא לבליטה (משהו כמו מטר על  מטר וחצי) בסלע בגובה של 300 מטר מעל מבנה החזנה, כמו כל בדואי טוב, יש לו שם כמובן משקאות וסיגריות למכירה, שטיח עבה פרוש על הקרקע כך שאפשר להשתרע ולראות את המבנה מגובה רב, אף אחד מאיתנו לא העז לעמוד שם, רק שם אתה מבין איך בקלות המקום הזה הוכתר כאחד משבעת פלאי תבל.

 

להזמנת טיולים לקבוצות לפטרה מינימום  שמונה אנשים בקבוצה התקשרו ל 050-6527985