אוג 152013
 

הוצאת פראג  |  ניוזלטר מס’ 38  | אפריל 2011  

 
 

ידידי פראג שלום,

בשלהי האביב ההפכפך הזה, בין רוח שרבית לריח גשם, אני גאה לבשר לכם על הספר החדש שיצא השבוע לאור בהוצאתנו. ספר ייחודי ועוצמתי, עוד אחד מאותם ספרים שבזכותם אני ועובדים נוספים בהוצאת פראג מרגישים מבורכים כל כך בעבודתנו.

קבלו את הגיגי וחוויותי בעקבות המפגש שלי עם הספר הורים בחסד, מדריך לשיטת החינוך השלו, מאת שי טובלי ואילון לסטר.

ענת שן, עורכת ראשית, הוצאת פראג

2
   
   
 

ובכן, רבותי, חינוך

מה המשמעות של היות הורה בימינו, בתוך תרבות הצריכה וההתפתחות הטכנולוגית המואצת? כמה מסטיקים כדאי ביום ולמה? כמה שעות מסך כדאי ביום, מאיזה גיל, ובעיקר, איך מיישמים את זה? ומה הקשר בין רמת החרדה של ההורה, לבין ילד שנשכב על הרצפה וצורח?

למרות הכוונות הטובות והמאמצים הכנים לעשות מלאכתם נאמנה, הורים רבים חווים קושי עצום במילוי תפקידם. מחזה נפוץ הוא שהורה מאבד את קור רוחו וצורח על ילדו, ולדאבוננו הרב, גם ההיפך נפוץ למדי – ילדים צורחים על הוריהם. ברגע של רוויה ותחושת קורבנות אנחנו מתרגזים, מאיימים, נשבעים לשנות דברים מן היסוד, אך מהר מאוד מאבדים את הכוח להתמיד בדרך כזו או אחרת, ומתגלים במלוא אוזלת ידנו. אנחנו מנסים להסביר לילדים דברים שחשובים לנו, ואנחנו לא מבינים למה הם לא מבינים אותנו ולא משתפים פעולה.

אם התרגלתם לחשוב שזהו “רע הכרחי” בהורות, ואין מנוס מהרגעים המבאסים האלו – חשבו שוב. כי מסתבר שלא זו בלבד שאנחנו מרגישים מטופשים ושונאים את עצמנו עד כלות באותם רגעים, אנחנו גם גורמים נזק עצום לילדים שלנו. אם אתם רוצים לגלות למה, ואיך ניתן להימנע מהמצב הקיומי המאוס “כעס בלתי נשלט”, או “תחושת חוסר אונים מתסכלת”, אתם מוזמנים למסע העמוק שמוצע לכם בספר הורים בחסד. 

 
 
   
   

החוויה האישית שלי מהספר

כאם לילד בן תשע, אותה ‘סמכות הורית’ שהפכה למשאת נפש ולנושא השעה, נראתה לי חומקנית ואקראית כתמיד. כאשר התחלתי לקרוא את כתב-היד של הספר, ראשית נפעמתי לנוכח האבחנות והתובנות החדות, שביטאו באופן מאוד רלוונטי את רחשי לבי ביחס לאתגרים שהחינוך מציב בפנינו בתקופה זו. בהמשך הקריאה הופתעתי מעוצמת התחושות שהספר העלה בי. הרגשתי עלבון ודחייה לצד תחושות פיזיות של סטרס – לחץ בחזה, ואפילו בחילה. (בדיעבד הגדרתי אותם כ”תסמיני גמילה” ממצב ההורות הקודם).

למרות התחושות הקשות המשכתי לקרוא, כי הרגשתי שמחכה לי משהו מעבר להן. יומיים לאחר מכן, משסיימתי לקרוא, חיי וחיי משפחתי התחילו להשתנות ללא היכר. חשתי שנוצר בי עמוד שדרה איתן של סמכות הורית עמוקה, מדויקת ובוטחת, אותה תחושה שחסרונה בלט מאוד במשך תשע שנות אימהותי הקודמות, תחושה שקודם לכן התפתחה אצלי במנות קטנות ואקראיות, וללא בסיס יציב.

היום, כשנה לאחר היכרותי עם הרעיונות הללו, בחיי ובחיי משפחתי חלו שינויים מרחיקי לכת. “ידיעת התפקיד” כפי שהוא מוצג בספר, הפכה אותי מאימא מתוסכלת וחסרת אונים, לאימא בוטחת ושלֵווה. האווירה בבית השתנתה ללא היכר. היא הפכה לקלה ונעימה, ושיתוף פעולה הוא דבר נפוץ ומובן מאליו.

 אל דף הספר באתר ההוצאה

הערה חשובה לסיום

ספר זה בחלקו אינו קל לעיכול. הוא מעביר את מלוא האחריות על חינוך ילדינו – אלינו, ההורים, ללא כל הנחות והקלות. הוא דורש שניקח לידינו באופן מלא ובלתי מתפשר את האחריות על חינוך ילדינו, על ילדותם ועל בגרותם העתידית.

אך על פי ניסיוני, כוחו המיוחד של הספר הוא ביכולת שלו ליצור תחושה פנימית עמוקה של סמכות הורית. אם תשקיטו את הקולות “הרגילים”, ותניחו לספר להוביל אתכם דרך הקושי, אל הרעיון של לקיחת אחריות מלאה על חינוך ילדיכם, הוא עשוי להוביל אתכם למהות אחרת של הורות. עצם המפגש עם הרעיונות שבספר, אפילו מבלי לבצע את מרב ההמלצות שכלולות בו – עשוי להפגיש אתכם באופן חווייתי עם תפיסה והבנה עמוקות של תפקיד ההורה. אתם עשויים לגלות שחיי משפחה יכולים להיות קלים ומהנים הרבה יותר, בעודכם מגדלים ילדים מאושרים, שמגשימים את הייחודיות שלהם, מבטאים אותה, ורותמים אותה בהנאה לטובת הכלל.

 אל דף הספר באתר ההוצאה

לרכישת ספרים: פראג הוצאה לאור  1-800-773355

טל’ 04-6373818 |  אתר ההוצאה  | כתובת דואר אלקטרוני

  קיבלתם את המייל הזה מחבר?
רוצים לקבל את הניוזלטר של פראג ישירות לתיבת הדואר שלכם?
הירשמו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו.