ספט 142016
 

האשרה העברית
אלוהות בימי קדם היא התוצר האנרגטי של קולקטיב בדמות עם, או חברה המדברת אותה שפה ושותפה לאותם מנהגים. העם הכנעני שהוא צאצא השבטים השמים שהתיישבו בחלק המזרחי של הקשת הפורייה לפני 4000 שנה הוציא מתוכו פולחן של מספר אלים ואלות. האלים בימי קדם היו ערוכים במשפחות והושפעו מהמבנה החברתי. בחברות של חקלאות זעירה שבם האישה הייתה דומיננטית – חברות מטריארכליות, האלוהות העיקרית הייתה אישה, בחברות נוודים האלוהות העיקרית הייתה גבר לוחם. בפנתאון הכנעני בולטות שלוש אלות: אשרה, עשתורת וענת, ועליהם ירחיב מאמר זה.
אשרה היא אשתו של אל הכנעני, האם הגדולה, בוראת האלים, האזכור הראשון שלה הוא במאה ה18 לפני הספירה בתקופת חמורבי, שם היא נקראת אשרתום, והיא אשתו של האל השומרי אכדי – אנו. שמזכיר במקצת את אל הכנעני בהיותו אל השמיים. היא נודעה גם בדרום ערב בשם אתארת, ומופיעה גם במכתבי עמרנה. אשרה זוהתה כאלה של כמה ערים ידועות כגון צור וצידון, וכנראה גם אילת. וזאת משום הקשר שלה עם הים.

אנחנו יודעים הרבה על הפולחן שלה ומהותה דרך הכתבים שהתגלו בחפירות באוגרית, עיר כנענית בצפון סוריה, שם דיברו שפה דומה לעברית. התגלו ממצאים מהמאות ה13-14 לפני הספירה. אשרה נקראת אלת הים, בעוד שהממלכה של בעלה – אל היא השמיים. המשרת שלה הוא קדש ואמרור, הנקרא הדייג של הגברת אשרה של הים. היא מולידה ומגדלת את כל האלים, ואף מניקה מלכים נבחרים. היא מנבאת, במגידו נמצאה כתובת המתייחסת ל”חכם של האשרה” שדרכו היא מדברת. אשרה עוזרת בהולדת ילדים, תפילות נישאו אליה. היא זוהתה עם צמחייה ועצים, והפסלים שלה הוצבו על עמודי עץ גדולים.

האשרה מופיעה רבות בתנ”ך, הפולחן שלה היה נפוץ בישראל, הייצוג שלה היה על ידי דמות נשית בצורת קונוס מתרחב בתחתיתו ועליו שדיים גדולות ובולטות הנתמכות על ידי ידיים, מעל הגוף ראש ולו לעתיים תסרוקת גלית מאוזנת, ולעתיים כובעים מסוגים שונים. כנראה שהגוף הגלילי היה מוצב בתוך גומחה או עמוד מעץ, או בתוך האדמה. הרבה אשרות היו עשויות מעץ ואלו לא שרדו, נשארו אלו שעשויות מחומר בלבד. המילה אשרה בתנ”ך מתייחסת הן לאלה והן לפסלים שלה
פסלי אשרה התגלו ביישובים יהודים וישראלים. ויש לגביה אף התייחסויות בכתבים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות:
בכונתילת ערגוד – לא רחוק מקדש ברנע, נמצאה כתובת עברית: “”תבורך על ידי יהוה ואשרתו..”. כתובת נוספת מ800 לפני הספירה “בירכתי אותך על ידי יהוה שמרן ואשרתו”..
בחרבת אל קום, ליד חברון, נמצאה כתובת: “יבורך אוריה על ידי יהוה ואשרתו..”
בעקבות ממצאים אלו הציעו חוקרי תנ”ך פשרנות אחרת לפסוק מהושע 14.9: “אני עניתי ואשורנו”, לקרוא: אני ענתו ואשרתו – שתי האלות העיקריות של ארץ ישראל

האישה שקידמה את פולחן האשרה בישראל הייתה איזבל, על שולחנה סעדו 400 נביאי ונביאות אשרה ו450 נביאי בעל, אותם אלו שפגשו את אליהו בהר כרמל. אליהו נלחם בנביאי הבעל ומנצח אותם, אך לא מתעמת עם נביאי האשרה, נראה שאלו לא מפריעים לו, מכיוון שפולחן האשרה נחשב כמשלים את זה של יהוה אלוהי ישראל, בעוד שזה של הבעל מתחרה. הבת של איזבל עתליה מקדמת את פולחן הבעל והאשרה ביהודה.
פולחן האשרה לא נפסק בישראל עד הגלות והחורבן, ואילו ביהודה הוא המשיך עד לזמן הרפורמות של יאשיהו

עשתורת
שתי האלות הנוספות לאשרה הם עשתורת וענת, אלא שלא ברור האם אלו אלות נפרדות או כינויים שונים של אותה אלה, במקורות המצריים שמעתיקים את אלי כנען, שתי האלות נפרדות, אך ייתכן שבמקור הן היו אותה אלה, מכיוון שהנוהג של הכנענים היה לקרוא לאל בשתי שמות, וזאת לצורכי חריזה, השירים היו מורכבים משתי שורות המתייחסות לאל בשמות שונים. לדוגמא: פניתי אל אלוהים בצר לי, יהוה ענה לתפילתי, וכיוצא בזה.
האל בעל הוא למעשה כינוי של האל האד שמשמעו אדנות. ומכאן גם אדוני אלוהים. ולכן גם הפנייה לעשתורת היא ברבים: עשתרות
האלות הללו אומצו על ידי השושלת ה18 המצרית, שם הפכה עשתורת לאלת הריפוי ונקראה “עשתר” של סוריה. רעמסס השלישי קורא לעשתורת וענת המגינות שלו, והם נחשבות לגבירות השמיים, ביחד עם אלה כנענית נוספת בשם קדש. במואב עשתורת היא בת הזוג של כמוש, האל המואבי הראשי. עשתורת מחליפה את האשרה כאלוהות הראשית של צידון, תהליך המגיעה לסופו רק במאה ה4 לפני הספירה.
המילה עשתורת משמעה רחם, או זה שבא מהרחם, עשתורות הייתה בירתו של עוג מלך הבשן, ולאחר מכן עיר מקלט של כוהנים, העיר נקראה עשתרות קרניים, וגרו בה הרפאים. לעיתים העשתורת מופיעה בפיסול כשקרניים לראשה, וזה מזכיר את האלה המצרית חתחור.
בפיסול מופיעה העשתורת כנערה רזה וחטובה הפורשת שני ידיה לצדדים ואוחזת בכל אחת מהן צמח פפירוס, מקל או נחש. את הדמות שלה היו יוצרים כתבליט על לוחות חומר. למרות שהיא מוזכרת רק תשע פעמים בתנ”ך הרי שפסלונים ותבליטים רבים של האלה התגלו בישובים יהודים וכנענים, לא ברור אם הפסלונים מייצגים את האלה עצמה, או את הקדשות שעסקו בפולחן שלה. כשהפלשתים מנצחים את שאול הם מביאים גופתו למקדש עשתרות בבית שאן, ומכאן שעשתורת הייתה עבורם גם אלת מלחמה.

ענת
באוגרית היא האישה החשובה, אלת האהבה והמלחמה, בתולה ומלאת תאווה, כועסת, אכזרית, ועם זאת אוהבת. בתו של אל ואשרה, דומה מאד לאיננה השומרית ואישתר האכדית. לפי הכתובים שנמצאו ענת מתעברת אך לא נכנסת להיריון, נשארת בתולה ויחד עם זה נותנת פרי. באוגרית היא נקראת העלמה ענת. האהוב הגדול ביותר שלה הוא האל בעל. במקום ששמו דובר בעל שוכב 77 פעמים עם ענת שהופכת לדמות פרה לצורך העניין, וכך נולד שור פראי. במצרים ענת הופכת להיות אשתו של סת.
יחד עם זאת שלא כמו עשתר האכדית, המקדישה את רוב מרצה וזמנה להרפתקאות אהבים, ענת מקדישה את מירב מרצה וזמנה למלחמות. 200px-anat_anath
היא צמאת דם, אלימה ומזכירה במקצת את סחמת המצרית, הלב שלה מתמלא שמחה מדם ואקשן.
ענת לא מוזכרת בתנ”ך בתור אלה זרה, כנראה שזיהו אותה עם עשתורת. באזור שבט נפתלי יש עיר שנקראת בית ענת, וגם ישוב בשם ענתות צפון לירושלים, שהיה עיר כהנים. ענת נקראת מלכת השמיים, ומזכירה בזאת את מריה. הגולים למצרים בימי ירמיהו מצרים מתלוננים על ריחוקם ממלכת השמיים, חושבים שחטאו לה, עושים לריצויה.
לפי התנ”ך, ביהודה היו סוגדי ענת נפגשים בערים, מדליקים אש, והנשים היו עושות עוגות מיוחדת למלכת השמיים ונוסכות נסכים, מקטרות קטורת. ממצאים ארכיאולוגים חדשים מציעים שהיה בשימוש תבניות ליצירת עוגות עשתורת – ענת, מסורת שהייתה נפוצה גם בפולחן ארטמיס ביוון

 

 

                                                                                                                                    צלמית של האלה ענת מברונזה. הצלמית נמצאה בסוריה, ומתוארכת לשנים 1200-1400 לפנה”ס

נכתב על ידי זאב בן אריה
מדריך טיולים ובעל חברת “תרבויות עולמי”

רוצים לדעת עוד בסוף השבוע הבא טיול נשיות מקודשת בירושלים 7-8.10
לפרטים 050-6527985
הצטרפו אלינו

מקורות
Raphael patai. The Hebrew goddess. Wayne state university press.detroit 1968